"לבנון היא מדינה כושלת, וחיזבאללה הוא הכוח החזק ביותר במדינה, אבל לא שולט בה", אומרת ל'דבר' אורנה מזרחי, לשעבר סגנית ראש המטה לביטחון לאומי. "הפוליטיקה הפנים-לבנונית בהחלט משפיעה על ההחלטות של מנהיגו חסן נסראללה".

מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) המתמחה בחקר לבנון, מסבירה שההחלטה של חיזבאללה אם להיכנס למלחמה במלוא הכוח נגד ישראל מושפעת משלושה גורמים: המצב הפוליטי בתוך לבנון והמשברים ששרויה בהם המדינה הם מרכיב משמעותי, שלדבריה נעדר מהשיח הישראלי. שני גורמים נוספים הם המשמעת הכמעט-מוחלטת לטהרן, והשאיפה להשמיד את ישראל.

אורנה מזרחי. "חיזבאללה הוא הגוף היחיד בלבנון שמצליח לספק לאוכלוסייה שתלויה בו צרכים בסיסיים כמו תרופות ומזון" (צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי)

לדברי מזרחי, ההחלטה של חיזבאללה אם להיכנס למלחמה במלוא הכוח נגד ישראל מושפעת משלושה גורמים: המצב הפוליטי בתוך לבנון והמשברים ששרויה בהם המדינה הם מרכיב משמעותי, שלדבריה נעדר מהשיח הישראלי. שני גורמים נוספים הם המשמעת הכמעט-מוחלטת לטהרן, והשאיפה להשמיד את ישראל

"לבנון היא מדינה בתפקוד נמוך מאוד, אבל עדיין מדינה. בשנה וחצי האחרונות, מאז הבחירות ב-22 במאי 2022, המדינה הזו מתנהלת עם ממשלת מעבר. הגוש של חיזבאללה איבד מכוחו בבחירות ולא מצליח להקים ממשלה. כבר שנה אין למדינה נשיא, כי המועמד שחיזבאללה תומך בו לא זוכה לרוב בפרלמנט. מעבר למשבר פוליטי, יש גם משבר כלכלי חמור שנמשך כבר שנים. מאז 2019, לבנון במצב של חדלות פירעון. זה אומר שהיא לא ממש מדינה ריבונית. המשבר כל כך חמור, שיש מחסור במזון, בדלקים ובתרופות. לאזרחי לבנון אין חשמל, אלא שעתיים עד ארבע שעות ביום. אין עבודה. המעמד הבינוני קרס. הרבה עזבו. חיזבאללה הוא הגוף היחיד בלבנון שמצליח לספק לאוכלוסייה שתלויה בו צרכים בסיסיים כמו תרופות ומזון".

הלבנונים מאשימים את חיזבאללה במשבר?
"חלקם, אבל לא כולם. לחיזבאללה יש אופוזיציה גם בתוך האוכלוסייה השיעית, ובוודאי מחוץ לה. האופוזיציה אמנם מפולגת וחלשה, אבל יש לה עמוד שדרה חזק יותר מאשר בעבר. זה די שגרתי שבאים לחיזבאללה בטענות שהארגון אמור היה להתפרק מנשקו ולהשתלב בצבא לבנון כפי שעשו יתר המיליציות העדתיות. חיזבאללה הוא המיליציה היחידה שנותרה, והיא חזקה יותר מצבא לבנון. הגורם המרכזי לכך הוא איראן וכולם בלבנון יודעים זאת, לכן חושדים בחיזבאללה שברגע האמת הוא יישמע לטהרן ולא לביירות. מאשימים אותו שהאג'נדה שהוא משרת היא איראנית ולא לבנונית".

הטענות נגד חיזבאללה משפיעות?
"חיזבאללה מנסה להתנער מההאשמות האלה. השנאה כלפיו גדולה וזה מקשה עליו. מנהיגי הארגון היו מעדיפים להיות מקובלים יותר במערכת הלבנונית, ולא רק בזכות הנשק. המצב הזה בלבנון הוא גורם מרסן עבור חיזבאללה. מלבד זאת, הזיכרון של מלחמת לבנון השנייה עדיין חי אצל נסראללה. הוא בוודאי חושש למצוא את עצמו שוב כמי שמואשם בהרס המדינה".

אז למה הוא בכל זאת מפציץ את ישראל מדי יום בשבוע האחרון?
"הביטחון העצמי שלו גבוה בזכות יכולות צבאיות חדשות, ובגלל איך שהוא מפרש את המצב  בישראל. ההפגנות בישראל והקיטוב הפוליטי משרתים את תיאוריית קורי העכביש – התפיסה של נסראללה, שלפיה בסוף החברה הישראלית תתמוטט לתוך עצמה ורק צריך להמתין שזה יקרה. נסראללה רואה בעיני רוחו איך בעוד ישראל משלימה את שנתה השמונים, כל היהודים יוצאים החוצה עם מזוודות. זה מעודד את חיזבאללה להתקפיות".

מה לגבי המרכיב האיראני?
"בישראל דבקים כבר שנים בקונספציה שאיראן לא תרצה להפעיל את חיזבאללה כל עוד היא לא תותקף. חיזבאללה הוא נכס אסטרטגי של איראן, והיא שומרת אותו לרגע המכריע שבו ישראל או ארצות הברית יתקפו אותה. השאלה היא אם אנחנו ממשיכים לדבוק בקונספציה הזו. אני לא בטוחה שזו קונספציה נכונה. האיראנים אף פעם לא אמרו את זה. מה גם שעכשיו, כשאיראן מדינה סף גרעינית, אולי היא כבר לא צריכה את חיזבאללה – יש לה נשק יום הדין משלה".

בסופו של דבר, נסראללה צריך לחבר את כל המרכיבים האלה כדי לקבל החלטות.
"הערכה מקובלת אצל כל החוקרים היא שנסראללה לא מעוניין במלחמה מלאה, ולכן הוא משתמש בתקיפות מוגבלות. הוא מפגין סולידריות עם הפלסטינים, מנסה להסיט את תשומת הלב של כוחות הביטחון הישראליים לצפון, אבל לא מסלים ולא פותח חזית רחבה. אני מבינה את הטענה הזו, אבל אני לא חותמת עליה. עלינו להיות דרוכים. נסראללה יכול ליזום עם או בלי לקבל את הפקודה מאיראן. בתרחיש אחר, יכולה להתפתח מלחמה גם בגלל טעויות אנוש או הצלחה יתרה של אחד מהשיגורים שלו. אירוע שיהיו בו עשרה הרוגים בצד הישראלי מאחד מטילי הנ"ט שמשוגרים מלבנון כל יום, יאלץ את ישראל להגיב בעוצמה. קשה מאוד לשמור על איזון של מלחמה מוגבלת במצב רגיש כל כך בכל הצדדים – בציבור הישראלי, אצל הפלסטינים ואצל הלבנונים".

אז את צופה הסלמה?
"איראן וחיזבאללה מנסות לאיים שאם ישראל תיכנס לעזה הם יחמירו את הלחימה. אני מאמינה להם, אבל לא בטוחה שזה יגיע למלחמה כוללת. אני חושבת שהם מבינים היטב שישראל נחושה להיכנס לעזה ולהפיל את שלטון חמאס. הם יהיו מוכנים לעשות הכול, אולי כמעט הכול, כדי למנוע את זה. לא ניתן לדעת באיזו עוצמה הם ילחמו נגדנו אם אכן נסכן את קיומו של חמאס. ההתייצבות החד-משמעית של ארצות הברית עם נושאות מטוסים וכוחות נוספים, והאיומים התקיפים של הנשיא ביידן, משחקים פה תפקיד משמעותי – יכול להיות שזה הגרם המכריע, שבלי האמריקאים הם כבר היו נכנסים. אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל התרחישים".