ישיבות משותפות של ועדת המשנה למנופי צמיחה לחקלאות, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, ועדת המשנה לחקלאות והוועדה לחיזוק הנגב והגליל התקיימו אתמול (שלישי) בכנסת, בניסיון לתת מענה הוליסטי לפגיעה האנושה בחקלאות הישראלית עקב המלחמה. בדיון שהובילו ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) וח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), השתתף גם שר החקלאות אבי דיכטר.

במוקד הדיון עמד המחסור האקוטי בידיים עובדות, שהתגבר עם פרוץ המלחמה וחזרתם של כ-3,800 עובדי חקלאות לתאילנד. משקים רבים נותרו ללא חקלאים ועובדים, לאחר שאלה נרצחו, נפצעו, פונו, נחטפו או עדיין מוגדרים נעדרים. רבים הלומים מהזוועה ולא מסוגלים לצאת לעבודה. עד כה ידוע על 31 עובדי חקלאות שנרצחו ועשרות חטופים ונעדרים. "לא חסו על חייהם של אלה שהגיעו הנה להתפרנס", אמר רביבו, יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. "אני שולח תנחומים למשפחות העובדים בתאילנד. הרצח שאותם בני עוולה רצחו באותם עובדים היה מכוון. עלינו לחזק את אלה שנשארו ויבחרו לעבוד, ולעודד את אלה שרוצים להגיע".

כתוצאה מהלחימה, שטחים חקלאיים רבים הוכרזו שטח צבאי סגור, ולכן לא ניתן לעבוד בהם. שטחים בעוטף עזה ובגבול הצפון שניתן להיכנס אליהם עדיין מצויים תחת אש, והעבודה בהם עדיין נחשבת מסוכנת.

המשקים שיכולים להמשיך לפעול סובלים ממחסור עצום בידיים עובדות. עובדי חקלאות שחוו את אימת המתקפה ב-7 באוקטובר ועובדים בגבול הצפון חוששים לצאת לעבודה, ורבים כבר חזרו לתאילנד או ממתינים לטיסה בחזרה בסיוע ממשלת תאילנד.

כתוצאה מכך, לא מתבצעות עבודות חשובות לאספקת תוצרת חקלאית נדרשת כמו איסוף הפרי, קטיף ואריזה, ובמשקים רבים לא מתבצעות עבודות הכנה לעונה הקרובה, בהן שתילה, זריעה פרישת קווי השקיה והכנת ערוגות.

משמעות הדבר, כפי שהבהירו אנשי המקצוע והחקלאים שהשתתפו בדיון, היא פגיעה אנושה באספקת המזון הטרי, שעלולה להתפתח למשבר קשה בהמשך.

דיכטר הדגיש את החשיבות של הקשר הישיר והרציף עם חקלאים שמהם מגיעים הנתונים מהשטח. "זה היתרון של העבודה עם חקלאים ולא מול חקלאים", אמר, ושיבח את פעולתן של מועצות הייצור, שהשווה לקופות החולים בתקופת הקורונה. "יש אנשים שמגיעים לדיונים באווירה של התחלת הסוף. אנחנו רק בסוף ההתחלה. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, גם בכנסת, גם במועצות הייצור השונות וגם החקלאים, צריכים להבין שההיערכות ובלוני החמצן צריכים להיות מלאים. בדרום, בצפון ובכל הארץ".

דיכטר התייחס למחסור בעובדים לחקלאות שהיה ידוע עוד לפני המלחמה. בחודשים האחרונים התקבלה החלטת ממשלה להוסיף מכסה של 9,000 עובדי חקלאות מתאילנד, אלא שהחקיקה בעניין תוכננה לתחילת הכנס.

לדברי דיכטר, משרד החקלאות פועל בארבעה ערוצים לטיפול במחסור בידיים עובדות: ערוץ ראשון הוא מאמץ לבלום את נטישת העובדים. בשיתוף רשות האוכלוסין הוחלט לאפשר לעובדים שיצאו מהארץ בשל המלחמה לחזור לעבודה בישראל בעוד כמה חודשים. נוסף על כך, הוחלט לאפשר הארכה של ויזות העבודה לעובדים שיבחרו להישאר מעבר ל-5 שנים. הוויזות יוארכו בשנה, ובמקרים מסוימים אף בשנתיים. במשרד החקלאות וברשות האוכלוסין פועלים גם לאפשר את חזרתם לארץ של עובדים שסיימו תקופת עבודה של 5 שנים בישראל ומבקשים לחזור לעבוד. "אנחנו מאפשרים למי שכבר היה פה לחזור לקדנציה נוספת", אמר דיכטר. "מדובר בעובדים שהחקלאים מכירים והיו בתפקידי מפתח במשקים. העובדים עצמם פנו לחקלאים שהעסיקו אותם".

כחלק מהמאמץ לשימור עובדי החקלאות במשקים, נקבעה בשיתוף משרד האוצר תוספת מענק של 2,000 שקלים לכל עובד שיבחר להמשיך לעבוד באזורים המוגדרים קו עימות. מהלך זה יעודכן על פי אינדיקציות מהחקלאים. לדברי דיכטר, באוצר הציעו להתחיל ממענק של 500 שקלים, ולהעלותו במקרה הצורך. "אנחנו אמרנו שבמצבים כאלה לא עושים אקספרימנטים, כדי לא לאבד זמן יקר". מתכונת זו תקפה באזורי העימות בצפון ובדרום, שכן למרות ההבדל באופי הלחימה בחזיתות השונות, לרמת המתח, הכוננות וקיומה של לחימה משמעויות דומות בהיבטים האזרחיים, כפי שביטאו אותם המועצות האזוריות והחקלאים.

דיכטר עדכן שנכון להיום משרד החקלאות פועל להבאת עובדים ממדינות נוספות, כמו וייטנאם וסרי לנקה. "עד שלא יושבים עם נציגי המדינות, לא ניתן להבין מה פוטנציאל ההצלחה. אנחנו בודקים הכול". לפי גישתו, יש לפעול להבאת עובדים מכמה מדינות במקביל, ולא לכוון ליעד אחד בלבד. "כל כיוון נבדק. מי שמחפש את הקונץ פטנט שיביא 1,000 עובדים לא יצליח. צריך לא להיבהל אם העבודה הקשה מביאה מאות. כמה ערוצים במקביל יהפכו את זה לאלפים".

גם נושא המשתלמים בחקלאות ממדינות זרות נבדק כאפיק לחיזוק המשקים החקלאיים. מדובר בסטודנטים שמגיעים מרחבי העולם ללמוד חקלאות במרכזי המו"פ האזוריים. תוכנית הלימודים שלהם משלבת לימוד תיאורטי ועבודה מעשית במשקים. לדברי יענקלה מוסקוביץ', מנהל מו"פ רמת נגב, שמפעיל תוכנית משתלמים, מתוך מכסה של 4,000 משתלמים בתוכניות הכשרה, פעילים כיום 2,000 משתלמים בלבד, אף שיש לתוכנית ביקוש רב. השלמת מכסת המשתלמים בחקלאות מחו"ל יכולה לחזק את המשקים ולתרום למדינות המקור בהכשרה מעמיקה וניסיון עשיר שאיתו חוזרים המשתלמים.

נציגת משרד החוץ שהשתתפה בדיון לא ידעה לספק תשובות לגבי הבאת משתלמים נוספים. "משרד החוץ, שדרכו פועלת התוכנית, לא יודע לתת תשובות", אמר מוסקוביץ'. "המשנה למנכ"ל המשרד לא עונה לנו לטלפון".

עוד עלה בדיון הקושי בקבלת אישור להכניס לשטח ישראל 6,000 עובדים פלסטינים מיו"ש, שמועסקים בארץ בימים כתיקונם. בדיון עלתה דרישה לאפשר הכנסת עובדים, בדומה לענפים אחרים.

ערוץ הפעולה השני שהזכיר דיכטר הוא עובדים ישראלים חדשים לחקלאות, לטווח בינוני וארוך. המשרד מציע מענק בגובה 2,000 שקלים לעובדים חדשים באזורי קו העימות – סטודנטים, ש"ש, בחורי ישיבה, ישיבות הסדר.

ערוץ הפעולה השלישי הוא מתנדבים. אף שאלה "עושים עבודת קודש", כדברי השר, מדובר בפתרון קצר מועד, שהחקלאים לא יוכלו לקבע כמודל. במשרד החקלאות העמידו תקציב התחלתי של 5 מיליון שקלים למימון הוצאות הסעה, לינה, מזון והדרכה עבור גופים שעוסקים בארגון מתנדבים לחקלאות. בשבועיים האחרונים פועלים באזורי העימות בצפון ובדרום מתנדבים ברפתות, חממות, מטעים ושדות. החיסרון בהפעלת מתנדבים הוא התחלופה התדירה, חוסר הקביעות והיעדר ההכשרה.

ערוץ הפעולה הרביעי הוא השמשת שטחי חקלאות נוספים וחלופיים. מאז פרוץ המלחמה פועל משרד החקלאות להשמיש שטחי חקלאות לא מנוצלים וחממות לא פעילות ולאתר שטחים ייעודיים. לדברי מזכיר ארגון מגדלי הירקות, אורן ברנע מקיבוץ סעד, הארגון פועל להעברת שטחי גד"ש לשטחים מזרחית לכביש 232 שהם בטוחים יותר מאלה הצמודים לגדר, כך שניתן יהיה לעבד אותם. משרד החקלאות יפעל יחד עם המגדלים להשגת האישורים הנחוצים מצה"ל.

"המחויבות שלנו לחקלאים היא טוטאלית"

צווארי הבקבוק, לדברי דיכטר, הם באספקת חלב, ביצים, פטם וירקות הסלט הישראלי. אף שייצור החלב הגולמי בארץ גדול מהביקוש, קיים צוואר בקבוק במחלבות, שחלק מעובדיהם גויסו ללחימה, ובמיוחד בגלל מחסור בנהגים. מועצת החלב הורתה לרפתנים לייצר חלב ללא הגבלת מכסות. לדברי דיכטר, במקרה של ייצור, יתר החלב ייובש וייוצא, והרפתנים יפוצו.

אספקת הביצים עלולה גם היא להיפגע, שכן מרבית לולי ההטלה ממוקמים על גבול לבנון, ואספקתן נפגעת גם היא ממחסור באמצעי הובלה אזרחיים עקב המלחמה.

בענף הפטם, שמייצר גם הוא בעודף, נוצר צוואר בקבוק במשחטות, שכן 2 מהמשחטות הגדולות מושבתות עקב הלחימה.

מרבית גידול הירקות, במיוחד עגבניות, פלפל וחציל, נעשית באזור הנגב המערבי, שם מתרחשת הלחימה.

"אנחנו עובדים לפי תפיסה של מזון ביתר ולא בחסר, בגלל הקושי לצפות מקרים בלתי מתוכננים", אמר דיכטר. "לא נוכל להרשות לעצמנו תופעה של מדפים ריקים. זה עניין מוראלי. בתחילת המלחמה היו מדפים ריקים. הצריכה המוגברת, מושפעת מתחושה של חסר. זאת היסטריה. מספיק שהנמלים נסגרים וישר יש תחושת מחסור". לדבריו, כשרשתות השיווק תגברו את המלאי והמדפים התמלאו, הצריכה חזרה למצבה הרגיל.

"הסתמכות על ייבוא עלולה להיתקל בשינויי מדיניות במדינות המייצאות לישראל, במיוחד המקרה של מהלך מלחמתי חזק יותר. נוסף על כך, יש להביא בחשבון את צוואר הבקבוק בנמלים שבהן נפרקות האוניות, במיוחד כעת, שנמל אשדוד נמצא בטווח הטילים של חמאס. המחויבות שלנו לחקלאים היא טוטאלית, אבל יש גם מחויבות לציבור".

דיכטר הדגיש שתוכנית הפיצויים תכלול פיצוי על ייצור עודף. מתכונת הפיצוי שסוכמה עם משרדי הכלכלה והאוצר עוד לא הושלמה, אך המתווה הכללי יורכב משני מסלולים: מסלול לחקלאים שיבחרו להמשיך לייצר בזמן המלחמה, ומסלול לחקלאים שיבחרו לא לייצר. "אני אופטימי שכולם יבחרו לייצר", אמר דיכטר, ותיאר את חזרתן לפעילות של הרפתות צמודות הגדר בעוטף עזה. "בזמן שיא שיקמו 5 מתוך 6 רפתות והן מייצרות חלב. ככל שייצרו יותר, אנחנו נהנה, והייבוא יהיה בהתאם. היעד שלנו הוא לאפשר לחקלאים לייצר בתקופה הקשה הזאת. אנחנו רוצים לאפשר להם לקבל את אמצעי הייצור במחירים סבירים".

דיכטר התייחס למתן פיצוי לחקלאים בקו הראשון שלא ייצרו: "חלקם לא בחיים, חלקם נחטפו או איבדו משפחות וחברים. חלקם איבדו את המשקים. יש כאלה שנותרו ללא עובדים וכאלה שקשה להם נפשית לעבוד. ככל שנצליח להביא יותר חקלאים לייצר, נועיל לא רק לאספקת המזון, אלא גם נחזיר להם את תחושת המשמעות".