משה מבני ברק בבגדים חסידיים ודני סוויסה בחולצת 'אחים לנשק' מסדרים יחד ארגזי מלפפונים ותוצרת ב'שוקעוטף' שהוקם באופן חד פעמי בחניון התת-קרקעי של האנגר 1 בגני התערוכה בתל אביב. "אישתי ואני באנו לפה בכלל לקנות קצת ירקות, אבל ראינו שצריך עזרה אז נכנסנו פנימה לסייע בלי לשאול שאלות", אומר סוויסה. מכאן הם ממשיכים לחמ"ל 'אחים לנשק' שמארגן משלוחים של ציוד למפונים ברחבי הארץ.

משה מבני ברק ודני סוויסה מ'אחים לנשק'. משה: "חבל שאנחנו מצליחים להתאחד רק במצבים כאלה" (צילום: יונתן בלום)

"אני כאן עם צוות מהעבודה", אומר משה. "אני סוכן ביטוח במנורה, והמרחב שלנו הזמין אותנו לבוא לסייע. הגענו לפה כקבוצה לתת יד. את המילה 'ונתנו' שכתובה על תרומות המשכן, אפשר לקרוא גם הפוך. זה בא ללמד אותנו שמי שנותן גם מקבל, לנפש. וזה מרגש. חבל שאנחנו מצליחים להתאחד רק במצבים כאלה".

נינט ושיר הגיעו לעשות את הקניות לשישי. "נעשה פלפל ממולא", אומרת נינט. "אנחנו עובדות פה בעיר, ראינו באינסטגרם את הפרסום, עזבנו את המשרד ובאנו לפה לקנות. כולם רוצים עוד פירות, ויש מצב שנבוא גם מחר. תמיד חשוב לנו לקנות ישראל, אבל עכשיו בכלל כיף לפרגן וגם המחירים מצוינים".

בר ונויה. קקטוסים מהחווה בתלמי יוסף (צילום: יונתן בלום)

ליאור, שהגיעה עם שני ילדיה בר ונויה, רכשה להם קקטוסים קטנים מתוצרת חוות הקקטוסים בתלמי יוסף, שפתחה אף היא דוכן, ומחכה בתור לרכוש ירקות.

מירי קליין. "אלה בדיוק היוזמות שצריך עכשיו" (צילום: יונתן בלום)

גם מירי קליין הגיעה מהרצליה עם הסלים לערוך את הקניות לשישי. "אלה בדיוק היוזמות שצריך עכשיו, והלוואי יהיו עוד הרבה כאלו", היא אומרת. "שמעתי על השוק מעמוד הפייסבוק של מיה דגן והגעתי לפה להשתתף".

מיה דגן. "העשייה מביאה איתה אנרגיה טובה והנעה לפעולה" (צילום: יונתן בלום)

השחקנית מיה דגן היא הרוח החיה מאחורי היוזמה. היא מסתובבת בתזזית – דואגת לחקלאים, למתנדבים, למחכים בתור, למשלוח. מנסה להצחיק את כולם, אף שברור שגם לה קשה. "אל תשאל אותי מה שלומי. תשאל אותי במה אתה יכול לעזור", היא אומרת. "צריך להרים את התחת מהספה ומהטראומה ולעשות. לצאת מהבית, כי העשייה מביאה איתה אנרגיה טובה והנעה לפעולה".

מאיפה בא הרעיון ליזום את השוק?
"חקלאות וגינון זה תחביב שלי. האוזניים שלי פתוחות, חיפשתי איפה אפשר לעזור, ותוך 24 שעות הרמנו את זה. התחברתי עם אנשים מדהימים אחרים שעושים ולא מדברים. עם עמותת צוות לעניין שמוביל צחי כפרי, שהוא צבא של איש אחד שמאכיל 20 אלף חיילים ביום, והחקלאי שרון תמם ממשק תמם שמכיר את החקלאים בדרום ומכיר את העסק. פשוט נסענו לדרום וקנינו את הסחורה מהחקלאים, בלי לבלבל להם את המוח. באנו, קנינו, והבאנו לפה למכור בסיוע מתנדבים בלי עמלת תיווך – במחיר רצפה. כדי לסייע לחקלאים שם לעבור את המשבר הזה ולשמור על המשקים שלהם. אם יישאר משהו בסוף היום, נתרום אותו לניצולי שואה".

אבל נראה שהיום כבר לא יישאר. ב-11:00 כבר מודיעים למי שמגיע שאין למה להיכנס, ושיחזרו מחר בבוקר. "מכרנו היום הכול, ואנשים עוד באים. אבל מחר יבואו עוד משאיות". המסר המרכזי של דגן הוא אל תישארו מול החדשות, אלא צאו, עשו, היו אקטיביים. "אי אפשר רק לשבת מול הטלוויזיה ולהאשים את הממשלה. קומו ותעשו. יש מלא מקומות להתנדב בהם. אם נסמוך עליהם למעלה, אין לי מה לומר, כבר סמכנו וראינו מה קרה. אנחנו נוציא את עצמנו מהבוץ. האזרחים פה, אחרי ששטפו להם את המוח שהם שונאים אחד את השני, מראים כמה זה פשוט לא נכון, וכמה סולידריות יש בחברה הישראלית. זאת גם היומולדת שלי, תרשום".

שרון תמם, משותפיה ליוזמה, הוא דור שלישי לחקלאים ממושב גבע כרמל, שסבו היה ממקימיו. "שכללנו את המשק שלנו. אנחנו מגדלים עגבניות, מלפפונים, חצילים ופלפלים, ופתחנו למשק גם חנות ואתר, כך שלמדתי גם לעשות מכירות", הוא מספר. "עד כה מכרנו כבר קרוב ל-50 משטחים – בערך 30 טון ירקות ופירות.

שרון תמם. "הגיע הזמן לסגור את הייבוא מטורקיה ולעודד את הייצור והחקלאות המקומית" (צילום: יונתן בלום)

"כחקלאי, הדבר הראשון שעשיתי כשהתחילה המלחמה הוא להודיע לחברים שלי בעוטף שאני דואג להם למתנדבים לעיבוד השטחים ולמכירת הסחורה. חקלאים אמרו לי שהם עומדים לזרוק מלפפונים כי רמי לוי הכניס סחורה מטורקיה. קנינו את כל הסחורה, ואנחנו מוכרים אותה כאן. החקלאות עכשיו בישראל בכלל בבעיה.

'שוקעוטף'. אי אפשר רק לראות חדשות כל היום" (צילום: יונתן בלום)

12 אלף עובדים זרים, בעיקר מתאילנד, ברחו מהארץ. זה התחיל בדרום והתפשט לכל הארץ, גם אצלי בחוף הכרמל עזבו כבר ארבעה עובדים. זו בעיה קשה, שההשפעות שלה לא יהיו עכשיו, אלא בעוד חודש או חודש וחצי, כשלא יהיה מי שיקטוף וישתול. הממשלה חייבת לדאוג ולסייע לנו בכוח אדם, ומעבר לזה – הגיע הזמן לסגור את הייבוא מטורקיה ולעודד את הייצור והחקלאות המקומית. בטח בעת הזו, בטח כשקהילות חקלאיות ספגו מכה כל כך קשה. אחרת החקלאות הישראלית לא תשרוד את זה".

ים ממושב נתיב העשרה. "אני פשוט מחפשת איפה להתנדב" (צילום: יונתן בלום)

גם ים ממושב נתיב העשרה, שתושביו התפנו לכפר המכביה ברמת גן, הגיעה לשוק להתנדב. היא עובדת בקופה ומקבלת את התשלום עבור הירקות, ועוזרת למי לשלם בביט. "בימים האלה, אני פשוט מחפשת איפה להתנדב. לעשות משהו, אי אפשר רק לראות חדשות כל היום. היה יום אחד שעזרתי להרכיב אפודים קרמיים בתל השומר, ועכשיו אני כאן".

לוסיל ברקרמן מ'החברים של ערן'. "אנחנו עמותה ללא מטרות רווח. ללא אג'נדות פוליטיות. רק התעסקות בטוב, רק לעזור למי שצריך" (צילום: יונתן בלום)

ארגזי התרומות של 'החברים של ערן'. "מאז 2020 ערן כבר לא איתנו, אבל החברים שלו ממשיכים את המפעל של סיוע ודאגה למשפחות במצוקה לזכרו" (צילום: יונתן בלום)

צמוד לשוק, פועל מיזם נוסף, 'החברים של ערן', שאוסף, ממיין ושולח תרומות, ציוד, בגדים, צעצועים וספרי ילדים למפונים ברחבי הארץ. ארגזים על ארגזים מסודרים לפי קטגוריות, מידות, גילים וכו' – צוות שמרכז את קבלת התרומות, צוות שמרכז את צורכי הקהילות והבקשות מהמפונים, צוותי מיון וצוותי משלוחים לרחבי הארץ. "ערן היה חבר שלחם בצוק איתן, ואחרי זה טיפל במשפחות ובכל מי שזקוק לאוכל או לעזרה", אומרת לוסיל בלקרמן שמנהלת את פעילות המיון של העמותה בחניון. "מאז 2020 הוא כבר לא איתנו, אבל החברים שלו ממשיכים את המפעל של סיוע ודאגה למשפחות במצוקה לזכרו. בעקבות המלחמה, התארגנו כולנו בכיכר דיזנגוף והתחלנו לקבל תרומות. הגיעו מאות מתנדבים, וכמויות עצומות של תרומות. עברנו להאנגר 11 ואחר כך לכאן, לחניון, והכול על בסיס תרומות של אזרחים. זו עמותה ללא מטרות רווח. ללא אג'נדות פוליטיות. רק התעסקות בטוב, רק לעזור למי שצריך".