• ביום 7.10.2023 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, ברדיוס של עד 80 ק"מ מרצועת עזה, וביום 8.10.2023 הורחבה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לכל שטח מדינת ישראל. ההכרזה כאמור היא לתקופה מסוימת ומשתנה מעת לעת, ויש לעקוב אחר אמצעי התקשורת לקבלת עדכונים בנושא.
• ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מקימה סמכויות לשרי הממשלה לפי דברי חקיקה שונים, וביניהם, בתחום דיני העבודה – להוציא צווים הקוראים לשירות עבודה במפעלים חיוניים או במפעלים לשירותים קיומיים וליתן היתרים להעסקת עובדים בשעות נוספות.

עבודה במפעל חיוני/קיומי

• ביום 7.10.2023 חתם שר העבודה על "צו בדבר החלת פרק ד' לחוק" לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"). משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים (ביניהם קופות חולים ושירותים תומכים, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות) יכולים להמשיך לעבוד בשטח שהוכרז "במצב מיוחד בעורף", בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. יצוין שמקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה, ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף (ניתן לבדוק אם מפעל אושר כאמור במנוע החיפוש באתר אגף כוח אדם לשעת חירום).
• היה ועובד אינו מתייצב לעבודה במפעל חיוני/קיומי, המשרד הממשלתי הרלוונטי יוכל לפעול להוצאת צו לגיוס העובד המחייב את הגעתו למקום העבודה. ניתן לגייס בצו (קריאה לשירות עבודה) כל תושב קבוע ובלבד שגבר הוא מגיל 16 עד גיל 67 ועד בכלל ואישה היא מגיל 16 עד 62 ועד בכלל. ניתן לגייס את עובדי המפעל עצמו (מגויסי פנים) וניתן לגייס אנשים שאינם מועסקים בשגרה במפעל (מגויסי חוץ). האמור לא חל לגבי חייל, שוטר, אישה הרה או אישה שטרם חלפה שנה אחת ממועד הלידה, וכן עובד שגויס למילואים, ובהתאם לכך – אין להם חובת התייצבות.
• אי הגעה לעבודה היא בגדר עבירה פלילית לכאורה, ועובד שלא הגיע למקום העבודה לא יהיה זכאי לשכר ועשוי לעמוד לדין משמעתי. כמו כן, במקרה של אי התייצבות, המפקח הכללי או המרחבי לשעת חירום רשאי להורות לשוטר להביא את העובד המגויס לפניו או לפני מי שיורה.
• עובד שחל עליו הצו אינו זכאי לקחת חופשה בתקופה זו, ועל יחסי העבודה בין העובד למעסיק במהלך התקופה לא חלות הוראות של חלק מחוקי העבודה וביניהם: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נשים וחוק עבודת נוער. בהתאם לכך, ניתן להעסיק עובד שקיבל צו בשעות נוספות ללא הגבלה, ואם שר העבודה התיר זאת – אף ביום המנוחה השבועי (יובהר כי על עובד במפעל חיוני שלא הוצא לו צו חלות המגבלות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה ולפי ההיתר שהוצא מכוחו כמפורט בהמשך).
• עובד שחל עליו הצו חייב להתייצב לעבודה גם אם יש לו ילדים בגיל צעיר וגם אם בן/בת הזוג שלו עובדים אף הם במפעל חיוני או שגויסו למילואים. עם זאת, החוק קובע שבקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לה לגבי הטיפול בילדים. יצוין שיש מפעלים חיוניים הדואגים לסידור לילדים, כדי לאפשר את ההתמודדות בסוגיה הזאת.

עבודה במפעל שאינו חיוני/קיומי

• עובד רשאי להיעדר מהעבודה במפעל שאינו חיוני/קיומי ואין לפטרו אם נמנע ממנו להתייצב לעבודה בשל הוראות שניתנו בעת מצב מיוחד בעורף (כגון שמקום העבודה אינו עומד בתנאי של הגעה למרחב מוגן תקני).
• נוסף על כך, עובד רשאי להיעדר מהעבודה ואין לפטרו אם נדרש להשגיח על ילדו (ילד עד גיל 14 או ילד בעל צרכים מיוחדים עד גיל 21), בהתקיים כל הנסיבות הבאות: (א) מוסד החינוך של הילד סגור נוכח המצב המיוחד בעורף; (ב) אין במקום העבודה של מי מההורים סידור נאות להשגחה על הילד; (ג) מתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים – (1) הילד בחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הורה עצמאי (הורה יחיד) לילד; (2)  בן/בת הזוג של העובד אינו משגיח על הילד בשל עבודתו או בשל יציאה למילואים, למשל.
• היעדרות מהעבודה בנסיבות האמורות לא תפגע ברציפות תקופת ההעסקה ובזכויות תלויות־ותק של העובד. לגבי תשלום שכר בגין תקופת ההיעדרות – כרגע אין עדיין הסדרה. ככל שהמדינה תישא בעלות שכר (שיתכן שיהיה חלקי או עד לתקרת שכר מסוימת) הוא ישולם בדיעבד לעובד, או למעסיק – במקרה שהמעסיק שילם לעובד שכר בגין ההיעדרות.
• יובהר כי המעסיק יכול לחייב את העובד לצאת לחופשה "מהרגע להרגע" עד 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שישי-שבת). מעבר ל־7 ימי חופשה, כאמור, המעסיק צריך לתת לעובד התראה של 14 ימים מראש. במקרה שאין לעובד ימי חופשה צבורים, המעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (חל"ת). על מנגנון החל"ת הקיים יש מגבלות שונות (כגון מיצוי ימי החופשה הצבורים, תקופת החל"ת תחומה, ועוד. יצוין שנראה כי יחול שינוי במגבלות).
• עובד שאינו מגיע לעבודה שלא בשל מניעה הנובעת מהנחיות פיקוד העורף, היעדרותו תיחשב כלא מורשית, העובד לא יהיה זכאי לתשלום שכר בתקופת ההיעדרות ואיסור הפיטורים לא חל לגביו. כמובן שעובד ומעסיק יכולים להגיע להסכמות שונות לגבי ההיעדרות בתקופה זו.

היתר עבודה כללי בשעות נוספות

• ביום 9.10.2023 חתם שר העבודה על היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות המתיר העסקת עובד עד 14 שעות ביום, כולל שעות נוספות, ובלבד שהעובד נתן הסכמתו לכך ושתינתן לעובד הפסקה של 15 דקות לפחות בין השעה ה־12 לשעה ה־14 (נוסף על ההפסקות הרגילות). בהתאם לכך, שבוע העבודה יכול להגיע לתקרה של עד 67 שעות (42 שעות רגילות + 25 שעות נוספות). ניתן להעסיק עובד בלא יותר מ־90 שעות נוספות בחודש.
• ההיתר חל על כלל המעסיקים, למעט אלו שהוחרגו ממנו מפורשות (תחבורה ציבורית, הובלה, היסעים, בנייה ותשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים). מעסיק המעסיק למעלה מ־20 עובדים יוכל להשתמש בהיתר בהתקיים תנאים מסוימים (20% לפחות ממצבת עובדיו נעדרים ממקום העבודה בשל נסיבות שאינן תלויות במעסיק ולא ניתן לבצע את העבודה על ידי העובדים הקיימים מבלי לבצע שעות נוספות לפי ההיתר). ואולם מגבלת התנאים האמורה לא חלה על מעסיקים שהם בגדר "מפעל חיוני" בהתאם לחוק, וביניהם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות.
• ההיתר מוגבל בזמן – עד לתום תקופה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום 14 יום ממועד פרסום ההיתר, לפי המוקדם.
• עובדות ועובדים סוציאליים המעוניינים לפנות בשאלות ובירורים נוספים, מוזמנים לפנות למחוזות איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים דרך טופס הפנייה שבאתר האיגוד.

***

אורלי אבן זהב – עו"ד, שותפה במשרד ארנה לין ושות'