היוזמה להוציא לאור ניוזלטר מתגלגל של מידעו"ס עלתה מתוך הצורך להעלות על נס את הפעילות וההירתמות שלכם, העובדות והעובדים הסוציאליים, את העמידה בחזית העורף והסיוע בהתמודדות היום־יומית של מאות ואלפים עם הבלתי נתפס ועם הטלטלה האישית שעוברים כל אחת ואחד מאיתנו.

בימים הראשונים לפרוץ המלחמה, ולאחר ההלם הראשון, הרהרתי היכן יכולה אני להתנדב ולתרום. איך ואיפה יוכל הידע שרכשתי במצבי חירום לאורך עשרות שנים לסייע באופן מיטבי. בתהליך החיפוש האישי שלי נחשפתי לארגונים ולעמותות העוסקים בטיפול ובהכשרה במצבי חירום וטראומה, שבימים אלה נרתמו להעשיר ולרענן את הידע ולהביא אל קדמת הבמה את הניסיון והידע שרוכשים מטפלות ומטפלים מתוך ההתנסות בשטח.

וכך, כמעט מדי ערב ישבתי צמודה להרצאות השונות שהועלו ברשת. בין השאר נחשפתי ל"טיפולנט" לקהילה המקצועית, אשר הציעו במה מקצועית מאוד לעובדות סוציאליות, מומחיות בתחום הטיפול והטראומה, ולאנשי טיפול נוספים.

באחד הערבים שמעתי מקבץ הרצאות בנושא "צוותי הסיוע מדברים: תובנות מהשטח של מטפלים בנפגעים". הן עסקו בעבודה עם קהילות מפונים באילת ובשפיים ובעבודה בחדר המיון בסורוקה באותו יום נורא. ההרצאות היו מרתקות, והעלו בי גאווה רבה במקצוע שלנו ובעוסקות בו. את ההקלטה המלאה תוכלו למצוא כאן

עו"ס אפרת לוי הצטרפה לצוות חמ"ל המטפלים באתר המפונים בשפיים, ונוסף על כך ריכזה מיזם התנדבות של אלפי עו"סיות למען נפגעות ונפגעים ברחבי הארץ. כמומחית בטיפול בסוגי טראומה שונים, הבינה שהידע שרכשה בעבר אינו רלוונטי דיו למצב הנוכחי. באופן אינטואיטיבי פנתה תחילה למיפוי הצרכים באמצעות כניסה לחדרי האירוח. היא פתחה קבוצת ווטסאפ לצורך הזרמת בקשות לסיוע ולהתנדבות – ומשם הוזרמו העו"סים למוקדים, שלכל אחד מהם הוצב איש קשר. מתוך האי־ודאות צמחה רשת יעילה, שהזרימה את המענים הדרושים לאלפי אנשים.

התרגשתי מאוד מתיאוריה של אפרת, אשר פעלה ללא תורה כתובה, על פי אינטואיציה אישית, כשהיא עדה לסיפורים, מביטה לאנשים בעיניים, מחזיקה את ידם ומנסה לא לקרוס; להיות שם איתם ולא לעזוב.

מתוך החוויה – קבעה לעצמה כללי עבודה:

• לומר את האמת – גם כשאין מה לומר. כי זה מה שיש, ואנו ביחד.
• להתמקד בכאן ועכשיו.
• להבין שתגובות על מצבי טראומה עלולות לייצר מצבי קיצון.
• להבין גם את הצורך במעטפת תמיכה במטפל. לדעת לקבל תמיכה.
• לנסות לייצר קביעות של צוותים בקשר עם המשפחות, כדי לייצר תחושת ביטחון ולהיות איתם בתהליך של נרטיב מעצים.

אנדי איפרגן, עו"ס מומחית בבריאות הנפש וראש צוות עבודה סוציאלית במערך לבריאות הנפש של המרכז הרפואי סורוקה, נקראה אל חדר המיון בסורוקה בבוקר ה־7.10. היא משתפת בחוויות הקיצון של אותו יום – הן בהרצאה המקוונת והן במאמר שתוכלו למצוא בגיליון זה.

עוד תמצאו בגיליון זה חוויות ומחשבות על ההתנדבות במלונות המפונים, על עבודתם של העו"סים באסותא מרכזים רפואיים ועל התאמת המענים הנפשיים בצה"ל תוך כדי לחימה. יש כאן ריאיון עם העו"ס הראשית במרכז הרפואי שיבא, מאמר חשוב על אתיקה בימי חירום וגם מאמר על זכויות העובדים בימי חירום.

בגיליון מתגלגל זה נמשיך ונפרסם פעילויות ומחשבות. אנא, המשיכו לשלוח אלינו! התיעוד חשוב מאוד. בעזרתכם, ננסה להבנות ולשמר את התורה החדשה של מצבי קיצון.

שמרו על עצמכן/ם והיו גאות/ים במה שאתם עושים בימים קשים אלה.

אילנה בן שחר

יו"ר מערכת מידעו"ס