42.4 אלף דורשי עבודה חדשים שהוצאו לחל"ת נרשמו בשירות התעסוקה מתחילת המלחמה ועד סוף אוקטובר, ומספרם הכולל של דורשי העבודה עמד בסוף אוקטובר על 226.5 אלף, כך פרסם היום (שלישי) שירות התעסוקה.
העליות הבולטות ביותר במספר מבקשי דמי האבטלה נרשמו בקרב נשים, הורים לילדים ובקרב צעירים עד גיל 34. בקרב אוכלוסיית היוצאים לחל"ת ישנה בולטות לנשים, למבוגרים מעל גיל 50, לעובדי שירותים אישיים ושירותי לקוחות.
מספר הנרשמים החדשים באוקטובר עמד על 70.3 אלף, ומספר תובעי דמי אבטלה עלה ב-57.5 אלף לעומת חודש ספטמבר. מספר תובעי הבטחת הכנסה עלה ב-1,500 בלבד. בשירות התעסוקה ציינו כי מספר הנרשמים החדשים באוקטובר היה פי 2.2 מבאוקטובר 2018 והלך והתגבר משבוע לשבוע, עד שבשבוע האחרון לחודש נרשם ממוצע יומי של למעלה מ-6.9 אלף נרשמים חדשים. כ-60.3% מהנרשמים החדשים הם על רקע יציאה לחל"ת, וגם שיעורם מקרב דורשי העבודה הלך ועלה במהלך החודש.
60.3% מהנרשמים הוצאו לחל"ת כפוי
42.4 אלף מהנשרמים החדשים, כ- 60.3%, הוצאו לחל"ת על ידי מעסיקם; כ- 16.3 אלף הם דורשי עבודה אשר פוטרו, כ- 23.3%; וכ- 6.7 אלף הם מתפטרים, המהווים כ-9.6% מכלל הנרשמים החדשים. ככלל, נרשמה לא רק עלייה במספר המוצאים לחל"ת (מ-1.65% לפני המלחמה ל-68.9% ו-72.3% מכלל הנרשמים החדשים בשבועיים האחרונים של אוקטובר) משבוע לשבוע במהלך אוקטובר אלא גם בקרב המתפטרים, תופעה שנרשמה גם במהלך משבר הקורונה.
כמחצית מכלל הנרשמים החדשים, שהם כ-30.9 אלף, הם דורשי עבודה מתחת לגיל 34; כ-32% מהם, כ-19.6 אלף איש, הם בקבוצת הגיל 35-50; וכ-17.4%, כ-10.7 אלף, הם בני 51 ומעלה.
59% ממבקשי האבטלה החדשים הן נשים, 40% הם הורים
נשים היוו רוב ניכר של 59% מקרב הנרשמים החדשים. בשירות התעסוקה הסבירו כי ייתכן שהגיוס הגבוהה של גברים למילואים והעובדה שלא ניתן לפטר או להוציא לחל"ת עובד במילואים עשויה להשפיע על נתון זה.
שיעור ההורים לילדים עד גיל 18 נמצא בעלייה ביחס לאלה שאינם הורים. קודם לפרוץ המלחמה היוו ההורים לילדים כ-35.5% מכלל הנרשמים החדשים, ומאז שפרצה האמיר שיעורם לסביבות ה-40%. ככל הנראה זאת כתוצאה מסגירת מערכת החינוך ביישובים רבים.
משלח היד שמהווה את החלק הגדול ביותר ביותר מבין מבקשי האבטלה הוא מוכרים בחנויות (כ-4.7 אלף נרשמים חדשים), מנהלים בתחום השירות והאדמיניסטרציה (כ-3 אלף), מטפלים סיעודיים וסייעים בתחום בריאות (כ-2.9 אלף) ועובדים העוסקים במתן מידע ללקוחות או באיסוף מידע (כ-2.7 אלף).
לא זו בלבד, מדגישים בשירות התעסוקה, שקבוצת המוכרים ונותני השירות הייתה לגדולה ביותר אלא שגם קצב הגידול שלה משבוע לשבוע היה למשמעותי ביותר – כך, בעוד בשבועיים הראשונים נרשמו 96 ו- 275 דורשי עבודה חדשים מקבוצה זו הרי שבשבועות השלישי, הרביעי והחמישי נרשמו 881, 2,320 ו- 1,057, בהתאמה.
בחינת הנרשמים החדשים לפי חלוקה לאיזורי פיקוד העורף מלמדת שחלק משמעותי מהנרשמים החדשים היו מאיזורים בהם אגני תעסוקה גדולים. כך, 22.4% מהם היו מאיזור דן, 8.2% מאיזור השפלה ו-8.2% נוספים מאיזור ירושלים. עם זאת, מספר הנרשמים מאיזור עוטף עזה, הדרום וקו העימות קפץ משמעותית החל מהשבוע השני והשלישי ללחימה. להערכת שירות התעסוקה, העובדה שהעלייה ביישובים בהם התקיימה הלחימה נרשמה בשבוע השלישי והרביעי ולא מיד עם פרוץ הלחימה (שבוע שני) עשויה להיות מוסברת בכך שתושבי אזורי הלחימה לא עסקו בבירוקרטיה תעסוקתית בתחילת הלחימה אלא בצרכים הישרדותיים בסיסיים כמו פינוי ומעבר למגורים זמניים, ורק בשבוע השלישי והרביעי של אוקטובר התפנו לעסוק ברישום ללשכות התעסוקה.
בניתוח שביצע שירות התעסוקה על נתוני מבקשי העבודה שהוצאו לחל"ת, נמצא כי משלחי היד בהם נרשמו הסיכויים הגבוהים ביותר לצאת לחל"ת היו עובדים בתחום השירותים האישיים; בעלי משלח יד נלווה בתחומי המשפט, החברה והתרבות; פקידי שירות לקוחות; עוזרים בהכנת מזון; עובדי מלאכת יד ודפוס; עובדים מקצועיים בחקלאות למטרות שיווק; עובדי מכירות; מעבדי מזון, יצרני מוצרי עץ ופריטי לבוש; פקידים כלליים וקלדנים; בעלי משלח יד נלווה בתחומי העסקים והמנהל; מנהלי ייצור ומנהלים בתחום השירותים המקצועיים; מטפלים אישיים; ועובדי ניקיון.
לעומת זאת, משלחי היד בהם נרשמו הסיכויים הנמוכים ביותר לצאת לחל"ת היו בעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT); מרכיבים; בעלי משלח יד בתחום ההוראה; פועלים מקצועיים בחקלאות, ייעור ובדייג; עובדים בשירותי אבטחה; עובדי אשפה ובלתי מקצועיים אחרים; וכן, הנדסאים וטכנאים בתחום טכנולוגיות המידע.
