140 תלמידים, אנשי צוות של כפר הנוער סילבר ובני משפחותיהם נמצאים בכפר הנוער הדסה נעורים מאז 7 באוקטובר. כפר הנוער סילבר, הסמוך לאשקלון, באזור רגיש ביטחונית, ממשיך מאז את פעילותו במקום בטוח יותר. רוב החניכים מכפר סילבר הם חניכי תכנית נעל"ה (נוער עולה ללא הורים), בהם קבוצה שהגיעה לארץ שבוע בלבד לפני פרוץ המלחמה. הפינוי התנהל בשעות הראשונות של המתקפה ב-7 באוקטובר, תחת רעש הטילים והאזעקות.

"שירתתי 25 שנים בצבא ומעולם לא התמודדתי עם סיטואציה כזו"

עמוס גופר מנהל כפר הנוער סילבר (צילום: יח"צ אורט)

עמוס גופר מנהל כפר הנוער סילבר מזה ארבע שנים, חוזר ליום שבת ולהחלטה על פינוי כפר הנוער. "באותו סוף שבוע היו בכפר 63 חניכי תוכנית נעל"ה, שהגיעו שבוע לפני כן מאוקראינה ללא הוריהם, ואנשי הצוות ומשפחותיהם. שאר החניכים היו בביתם בעקבות החג, ואני תכננתי ללכת לשכשך עם המשפחה שלי במים של חוף זיקים".

התוכניות כמובן השתנו. "בשש וחצי התעוררתי מהאזעקות ולא התרגשתי. הערתי את הצוות החינוכי שינחה את החניכים להיכנס למרחבים המוגנים הקטנים. איפשהו ב-8:00 הבנו שהייתה תקיפה פיזית, ולמרות שאנחנו 14 קילומטר מהגבול אנחנו מעבירים את החניכים למבנה מוגן, כמובן חשוך ובלי מזגן. אני יצאתי לפטרולים על הגדר וביקשתי גיבוי מהצבא במקביל. שירתתי 25 שנים בצבא ומעולם לא התמודדתי עם סיטואציה כזו".

תוך כדי כך, מתגבשת עם המנהל לחינוך התיישבותי ההחלטה לפנות את סילבר להדסה נעורים. "לקח קצת זמן למצוא שני נהגים אמיצים שהגיעו והסיעו אותנו – 79 חניכים, אנשי צוות ומשפחות. עשרה אנשי צוות נוספים נשארו בכפר בשביל לטפל בחיות המשק ובמשק עצמו".

גופר מסכם את תהליך הפינוי כמוצלח. "עצם זה שיש לנו את היכולת להעניק מקום בטוח לילדים שאין להם משפחות בארץ זה דבר עצום".

"מארחים גם מפונים, שנות שירות, חיילים, חיות משק מהעוטף. אנחנו בתפוסה מלאה כרגע"

עמי מגן, מנהל כפר הנוער הדסה נעורים (צילום: יהודה נהרי)

גם בכפר הנוער הדסה נעורים שהו באותו סוף שבוע גורלי חניכי נעל"ה, רובם עולים חדשים מאוד, "כי לוותיקים יותר יש משפחות מארחות", מספר עמי מגן מנהל הכפר. גם התוכניות שלהם לאותו סוף השבוע היו קשורות למים. "תכננו לשוט עם הקייקים בים בשבת בבוקר, אך עם האזעקה הראשונה בשש וחצי פתחנו את המקלטים ויצרתי קשר עם הקב"ט של המועצה. במקביל לכך קבעתי שיחה עם צוות החירום של הכפר בצהריים".

"בעת לחימה בדרום, תמיד יצרתי קשר עם אופיר ליבשטיין ראש המועצה של שער הנגב וב-10:30 הבנתי שהוא נרצח", נזכר מגן בכאב. "זו גם הייתה הנקודה בה הבנתי את החומרה של האירוע".

מגן מתאר התמודדויות שונות עם אנשי הצוות בתפעול הכפר, המארח כפר נוסף. "25% מצוות הכפר מגוייס למילואים בגלל שמדובר בחבר'ה צעירים. למזלנו הרבה בני ובנות זוג של עובדים נרתמו למשימות השונות. בימים הראשונים עובדי צוות המטבח, שהם רובם ערבים, חששו להגיע לעבודה וזה הקשה על קיום ארוחות כסדרן. הבהרתי שאנחנו קהילה אחת גדולה והם חזרו".

בנוסף לכפר הנוער סילבר, הדסה נעורים מארח גם מפונים, גרעיני שנות שירות, חיילים, חיות משק מהעוטף ועוד. "אנחנו בתפוסה מלאה בכפר כרגע", אומר מגן.

חניכים בהדסה נעורים וכפר סילבר בפעילות משותפת (צילום: שירי אהרוני ורשטיין)

לפני שבועיים הצטרפו לתלמידי נעל"ה תלמידי 'אדם ואדמה' – מגמת החקלאות של סילבר שעד אותו זמן סייעו לחקלאים בערבה. גופר מסביר את החזרה: "בעקבות שילוש מספר התושבים בערבה עקב מעבר מפונים, הבנו שהחניכים צריכים לחזור". במקביל כלל חניכי הדסה נעורים חזרו לכפר.

הלו"ז השבועי של שני כפרי הנוער  כולל תמהיל של ליווי רגשי של אנשי טיפול, שיעורים בבית ספר ופעילויות מעשיות כמו תפעול המשק החקלאי ושיעורי יוגה. גם נקודות המפגש בין שני כפרי הנוער תוכננו מראש בעיקר סביב אירועי תרבות כמו ערב כישרונות צעירים וקבלת שבת.

בשני כפרי הנוער נערך מיפוי של כלל החניכים על מנת לתת מענה מדויק לכל אחד מהם. "בעקבות המיפוי גייסנו אנשי טיפול נוספים", מספר מגן. "התמודדנו ככפר עם נפילתם של שני בוגרים. זה בנוסף לחניכים שהם במעגל פגיעה ראשון עם צרכים כלכליים שונים".

גופר מספר על שגרה של נסיעת צוות הכפר לשבעות ולוויות של קרובי משפחה של חניכים ולדאגה לצוות עצמו. "צריך לזכור שלמעלה מ-60 אנשי צוות לא גרים בביתם. זה חתיכת אירוע".

האחדות בין העבודה לחיים האישיים משתקף בסיפורה של נטשה עזיזובה, מדריכה בכפר סילבר, שבנה נהרג במתקפת חמאס. "הבן שלי ליאור, נהרג בקרב ב-7 באוקטובר", מספרת עזיבובה, שמדריכה בכפר הנוער מזה שנתיים, "למרות שהוא היה פצוע, הוא טיפל בעצמו בעזרת הידע שהיה לו ויצא להילחם".

"אין לנו הרבה משפחה ולכן החלטנו יחד עם הצוות של סילבר לקיים את השבעה בהדסה נעורים". לדבריה, הקהילה של הדסה נעורים, והמועצה האזורית עמק חפר בכלל, תמכו ועטפו את המשפחה.

"אין כפר נוער עכשיו שלא נרתם למאמץ המלחמתי"

אירוח כפר הנוער סילבר הוא אירוע חינוכי משמעותי, אך הוא לא ייחודי לכלל הפעילות של כפרי הנוער והפנימיות. אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער מספרת: "גם בימים הללו ראינו את שעתם היפה של כפרי הנוער וצוותיהם, שנרתמו למאמץ הלאומי. 60 כפרי נוער ופנימיות חינוכיות פתחו את דלתם ואת ליבם ואירחו תלמידים וצוותי חינוך מפנימיות שנמצאות בקו העימות, וכן תושבים מעוטף עזה ומהצפון שפונו מביתם וגם יחידות של צה"ל. בנוסף מאות מתלמידי המינהל, גם בבתי הספר האזוריים, מסייעים לחקלאים המשוועים לידיים עובדות, ומחזקים את החקלאות הישראלית".

"אין כפר נוער עכשיו שלא נרתם למאמץ המלחמתי", מסכם גופר. "בין אם זה באירוח כל מי שצריך או בסיוע לחקלאות הישראלית".