פרופ' אווה אילוז תקפה לאחרונה, במאמר בעיתון הארץ, את חבריה לשמאל בעולם בצורה רצינית ואולי גם אמיצה, אבל הדבר החשוב ביותר נותר בחוץ. אילוז מפרקת ביסודיות את המתודולוגיה השטוחה, הרדודה והרשלנית בה מפרשים אינטלקטואלים שמאליים מהעולם את המתרחש במלחמה בין ישראל לחמאס. אבל היא לא מסבירה למה קבוצה גדולה של אנשים חכמים ומלומדים מבצעים שגיאה מוסרית ברורה כל כך, או למה בסופו של דבר, במבחן התוצאה, הם מצדדים בארגון טרור.

***

בנאומו השני של נסראללה ביום השאהיד ב-11 בנובמבר, ציין לטובה מנהיג ארגון הטרור את ההפגנות בעד חמאס. הוא הדגיש שההפגנות בעולם הערבי חשובות, אך חשובות בעיקר ההפגנות במדינות המערב, שיכולות להשפיע על מהלך המלחמה. צריך להתבונן ברגע הזה: מנהיג ארגון הטרור הג'יהאדיסטי והאכזרי ביותר בכדור הארץ המכוון עשרות אלפי טילים על אזרחים; אדם שמבטיח לצעירים מתאבדים חיי נצח בגן עדן וקורא להקמת תיאוקרטיה חשוכה, נמצא באותו צד של ההיסטוריה עם פעילי השמאל וזכויות האדם במדינות המערב, ארגונים ותנועות שנושאים את דגל תיקון העולם. בנקודת הזמן הזאת, שניהם מבקשים את אותו הדבר: לעצור את ישראל עכשיו.

מתחם תת קרקעי שהקים חמאס בבית החולים רנתיסי בעזה (צילום: דובר צה"ל)

אפשר לפטור את ההצטלבות הזאת כמקרית, אבל אפשר גם לחפש קשר עמוק יותר בין הצדדים. האמת הכואבת היא שאם הפעולה שמבצעת כעת ישראל בעזה הייתה מתרחשת שנה מוקדם יותר, לא היה 7 באוקטובר. חמאס היה אותו חמאס, המנהרות אותן מנהרות, וגדודי הנוח'בה היו בעיצומם של אימונים למתקפת הטרור. הסיבה לכשל הזה מתחילה בקונספציה הישראלית לגבי הכלת חמאס. אבל האמת היא שגם אם היא הייתה נפרצת, אין סיכוי שישראל הייתה מקבלת לגיטימציה למבצע כזה, שאפילו עכשיו זוכה ל'שעון חול' מדיני. במילים אחרות: קיומו של ארגון הטרור הוא לגיטימי, ופעולה אפקטיבית נגדו אינה לגיטימית, מלבד בצורה מוגבלת אחרי שביצע טבח המוני. 'מצפון העולם' משחק תפקיד גדול בעיצוב המרחב הפוליטי האזורי.

ארגון הטרור חמאס למד לפעול היטב בשדה המוסרי של העולם המערבי. כל דוקטרינת הלחימה שלו מבוססת על שימוש מושכל בו. פעולה זו מגיעה לשיאה בהמצאה המזוויעה של מפקדות הטרור בבתי החולים. השימוש בחלשים ביותר, החולים והתינוקות, כמגן אנושי, היא תמצית חוסר האנושיות של ארגון הטרור. אבל היא בחירה אפקטיבית בעבורם. גם עכשיו, אחרי הטבח ולמרות ראיות שהציג צה"ל, כלי התקשורת בעולם עוקבים בדאגה אחרי מפלס הסולר בבית החולים שיפא, במקום לתהות מדוע הוא לא פונה.

מפקדת הטרור בבית החולים היא הגרסה המזוקקת ביותר של הדיסוננס המוסרי ב'מצפון העולם'. מתחת למקום הפגיע ביותר מסתתר המקום הפוגע ביותר. זה האקו-סיסטם הערכי שיוצר את מפקדות בתי החולים. זיהוי מוחלט בין חלש לצודק, סלידה מקדמית מכל צורה של הפעלת כוח, התחמקות מהכרעות מורכבות עם מחירים, חוסר רצון להתמודד עם קיומה של שנאה קיצונית שמעדיפה את המוות על החיים. שיח שמקדש את הקורבנות על פני האחריות.

הכשל המוסרי הזה איננו מקרי ואינו חולף. הוא תוצאה של תנאים חברתיים ורעיוניים עמוקים, שיצרו צופן ערכי של חוסר אחריות. ארגוני זכויות אדם, האו"ם, פעילי אקלים וזכויות, ארגוני שמאל ואינטלקטואלים לא יכולים לשמש כסמן מוסרי לחברה חפצת חיים. זה לא ישתנה גם אם ההסברה הישראלית תהיה מושלמת, העדויות לאופי חמאס יצטברו, ואפילו אם כולם יצפו בסרטון הזוועות.

אין בדברים אלה להוריד אחריות מישראל, ולהפך. המלחמה בעזה מחייבת הכרעות קשות. לא צריך להתכחש לסבל שנגרם לעתים לחפים מפשע כדי להאמין בצדקתה. צה"ל הוא צבא מוסרי לא עבור לגיטימציה עולמית, אלא כדי לשמור על דמותה של ישראל. ברמה האופרטיבית, הלגיטימציה הכרחית. ברמה הערכית, אין מה לצפות לעצה מועילה מבחוץ. השיפוט המוסרי האמיתי יהיה של ישראל לבדה.