"בזה שאני מצייר, אני מרגיש שאני שומר על השפיות שלי", אומר אריה למדן (79), אמן ותיק ומנוסה ומורה לאמנות בגמלאות. מאז פרוץ המלחמה הוא מתקשה לישון. "אנחנו מדינה בטראומה, ייקח לנו שנים לצאת מזה ועוד ייכתבו ספרים שלמים על מה שאנחנו עוברים פה עכשיו".

(ציור: אריה למדן)

(ציור: אריה למדן)

(ציור: אריה למדן)

(ציור: אריה למדן)

(ציור: אריה למדן)

הוא נולד בקיבוץ הדתי סעד שבנגב המערבי, שתושביו פונו במהלך המלחמה. הוריו עזבו כשהיה ילד, "אך נשארו לי שם הרבה חברים קרובי משפחה". כיום הוא מתגורר בראשון לציון, נשוי ואב לשלושה, ובימים אלה, "כמו עם ישראל", יושב בבית וצופה בחדשות. "כשהמלחמה התחילה, שבוע ימים לא יכולתי לעשות כלום. הייתי בשוק", הוא מספר, "קשה למוח האנושי לתפוס את הסיטואציה".

"אני חותך מפה ומשם ועושה מונטאז'ים"

כמו אמנים רבים אחרים שמציירים בימים אלה, אולי כדי לשמור על השפיות כמוהו, גם למדן מצייר, אך בשונה מהם, הוא מצייר חיילים בשדה הקרב. "אני לא יכול לצייר את החטופים, לא יכול לצייר את הזוועות שאירעו ב-7 באוקטובר. הייתי רוצה להתמקד בחטופים, בעוללים, בתינוקות, בזוועות שאנחנו רואים לאחר הקרבות, אבל אני לא יכול להביא את עצמי לצייר את המתים ששוכבים בצדי הדרכים, או את החטופים. לא יכול מבחינה נפשית. יותר קל לי להתמקד בחלק החזק אצלנו. יש לי אמפטיה גדולה למי שמחרפים את נפשם".

הוא מצייר בעיקר על סמך תמונות מעיתונים: "יש לי שכן שהוא אספן אובססיבי של עיתונים, אז אני לוקח את גזרי העיתונים, עובר על התמונות ומזהה סצנות שמוצאות חן בעיני. אני מסתכל על הרבה מאוד תמונות, קורא את התיאור, חושב איפה אני יכול לתת ביטוי אישי שלי, ביטוי חזק וחריף לקומפוזיציה. אני חותך מפה ומשם ועושה מונאטז'ים שונים. למשל בציור בארי, שמתי יחד בית שרוף וחיילים. ניסיתי להגיע לאמירה שיש בה הרבה אמפטיה, רגש ואכפתיות".

"בארי" (ציור: אריה למדן)

(ציור: אריה למדן)

(ציור: אריה למדן)

הוא מצייר בצבעי מים (אקוורל) על נייר ציור איכותי. "אני יושב בסטודיו בשקט, לוקח מכחול, שם צבע, מנסה להוציא את הצבע הנכון ולשים אותו על פני הנייר. מנסה להיות מינימליסטי. בצבעי מים אי אפשר לתקן, זה הצבע הכי קשה. אתה צריך להיות מאוד מחושב, וזה לקח לי המון המון שנים. התחלתי בציור על גליונות גדולים ולאט לאט ירדתי עד שהרגשתי שאני יכול לתת את מה שאני רוצה גם בגודל של 15X20 סנטימטרים. כל שבוע אני מצליח לצייר שני ציורים וזה מאוד מסייע לי להתמודד עם המצב".

"אני מצייר את עם ישראל"

במשך 57 שנים לימד אמנות בבתי ספר, בסמינרים ובסטודיו הפרטי שלו, והציג בתערוכות. מאז שיצא לגמלאות לפני כשלוש שנים הוא מצייר ומפסל להנאתו בסטודיו. אנשים הם הנושא המועדף עליו: "אני מצייר את עם ישראל, את מנקה הרחובות, את האישה שמחטטת בפח הזבל. אלו הדברים שמעניינים אותי".

בימים אלה הוא ואשתו אן מתנדבים פעם בשבוע באריזת מזון בסניף פתחון לב: "זה יהיה הפרויקט הבא שלי, ציור המתנדבים, שאוספים מזון לחיילים. המון ישראלים עושים דברים גדולים".

אריה למדן יוצר. "אנחנו מדינה בטראומה, ייקח לנו שנים לצאת מזה ועוד ייכתבו ספרים שלמים על מה שאנחנו עוברים פה עכשיו" (צילום: אלבום פרטי)

את הציורים הטריים הוא מציג בעיקר בפייסבוק. "אני מקבל הרבה תגובות. אני אמנם ריאליסט, אבל עדיין מוסיף הרבה אלמנטים של רגש חזק לתמונה. קשה לי לבטא את זה במילים. יש אנשים שכותבים לי דברים מאוד מרגשים. כמו למשל, איך אתה מצליח לייצר כזה כוח ועוצמה בציורים בצבעי מים? זה מאוד משמעותי, זה מדבר אליהם".