יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), נעתר לבקשת ההסתדרות הכללית והודיע היום (שני) בתום דיון מיוחד כי הועדה תקדם נוסח הצעת חוק לשיפוי הוצאות המעסיקים על הפרשות פנסיוניות למשרתי המילואים, בתמיכת שר העבודה ושר הביטחון. ההצעה תובא לדיון תוך שבועיים, במידה שמשרדי האוצר והביטחון לא יגיעו לנוסח מוסכם.

כיום משפה הביטוח הלאומי מעסיקים שעובדיהם גויסו למילואים בגובה השכר ברוטו של העובד. השיפוי אינו כולל את התנאים הסוציאליים המשולמים לעובד, בהם הפרשות פנסיניות, גמל, פיצויי פיטורין, קרן השתלמות, ימי חופשה, הבראה, מחלה ועוד. על פי נתונים שהוצגו בדיון, גובה ההפרשות הסוציאליות עומד על 22%-36% משכר העובדים.
על פי יוזמי הדיון, הגיוס הרחב והממושך של אנשי מילואים נוכח המלחמה, מעלה חשש לנזק רב ואף קריסה של חברות ומעסיקים שרבים מעובדיהם משרתים במילואים.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה אייכלר: "זעקת המעסיקים עלתה כאן בוועדה כבר בדיונים קודמים. פנינו למשרדי העבודה, האוצר והביטחון, כדי לבחון שימוש בסעיף קיים בחוק הביטוח הלאומי המאפשר שיפוי חלקי או מלא של מעסיקים בגין ההפרשות הפנסיוניות המשולמות לעובד שמשרת במילואים. אנחנו כאן כדי לשמוע את הצרכים וההתייחסות של משרדי הממשלה לפתרון".

ח"כ אתי עטייה (הליכוד), מיוזמי הדיון, הוסיפה: "כינסנו את הדיון בעקבות פנייתם של איגודים וגורמים נוספים רבים במשק. הבעיה קיימת בענפים רבים, בהם לדוגמא ענף האבטחה, שבו מועסקים 100,000 עובדים, שכרגע לפחות 20% מהם גויסו למילואים, נמצאים בחזית ומסכנים את חייהם. קיים כרגע מחסור גדול ומאידך יש ביקוש רב למאבטח חמוש. חברות רבות עלולות לקרוס אם לא ימצא פתרון".

נציגי משרד האוצר והעבודה ציינו כי נושא השיפוי הנוסף, גובהו וערוץ קידומו נמצאים בימים אלה בבחינה של המשרדים הרלוונטיים.
עו"ד רועי קרת מהביטוח הלאומי אמר: "אנחנו לא מתנגדים לשיפוי ובמידה ויאושר, אנחנו מוכנים לביצוע של הגדלת השיפוי למעסיקים בשיעור אחיד שיקבע באחוז מסוים משכרו של העובד, שכן לא ניתן לחשב בדיוק כמה כל אחד שילם על כל אחד מהעובדים".
עוד ציין קרת כי המסגרת הקיימת בחוק הביטוח הלאומי למתן השיפוי מחייבת הכרזה של שר הביטחון על גיוס חירום וגוררת השלכות רחבות אחרות, ולכן היא לא פשוטה מבחינה משפטית. לכן קרת המליץ לעגן את השיפוי הנוסף, אם יוחלט להעניקו, במסגרת תיקון של חוק הביטוח הלאומי.

הדיון התקיים בעקבות פניית יוסי ברבי, יו"ר איגוד עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות, לחברי הועדה. לדבריו, "ענף השמירה והאבטחה הינו מרכיב מהותי במערך האבטחה האזרחית במדינת ישראל ומעסיק מאבטחים בגופים רבים במגזר הפרטי והציבורי, וכן מהווה גורם חשוב בשרשרת הייצור של המשק במדינת ישראל. בהיותם של רבים מהמאבטחים יוצאי יחידות קרביות, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כ-20,000 עובדי חברות האבטחה גויסו בצווי 8 ומצויים בחזית הלחימה, יתר העובדים מגויסים לעבודה סביב השעון לצורך מתן מענה לצרכי האבטחה והגנת העורף".
לדברי ברבי, החשש הוא כי ללא פיצוי המעסיקים גם על רכיב הזכויות הסוציאליות של העובדים, שכרם של עובדים בענף עלול להיפגע תוך הפרת החוק, או לחלופין – מעסיקים עשויים לקרוס.

יוסי ברבי, יו"ר איגוד איגוד עובדי השמירה, הניקיון והסיעוד בהסתדרות (צילום: ניצן צבי כהן)

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הסביר את החשש לעובדי הקבלן המועסקים דרך חברות כוח אדם: "בהיקפי גיוס כאלה רחבים בענף השמירה, אין אפשרות לספוג את ההפרשות הסוציאליות והחשש שזה יתגלגל לעובדים, יתר על כן ועדת העבודה תיקנה בשיתוף פעולה עם ההסתדרות את תקנות ערך שעה שאמורות להסדיר את חובת מזמין השירות לשפות את חברת הקבלן על ההפרשות הסוציאליות בדמי מילואים. עם זאת, הוראות אלה ייכנסו לתוקף מינואר 2024.
כש-20% מהעובדים בענף השמירה מגויסים ו-25% מההפסדים נספגים בעלויות המעסיק, המשמעות היא השתת עלות על חברות השמירה ששוחקת את שולי הרווח הנמוכים מלכתחילה שלהן, וויש חשש מהותי שהפגיעה תגלגל לעובדים. מוכרחים לשפות את העובדים והחברות דרך מזמיני השירות או ישירות דרך המדינה".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה), גם היא מהפונים בבקשה לדיון בנושא,  אמרה: "המשמעות של צבא העם היא שכשאנחנו מגייסים חיילי מילואים, המהווים כ-70% מהצבא שלנו, אנחנו צריכים לתת גם את כל המעטפת הסוציאלית."
סוגייה נוספת שהובאה לפתחנו היא קבוצה גדולה של חיילי מילואים שמגיעים מחו"ל כדי לשרת. אני מבינה שיהיה שיפוי לכרטיסי טיסה, אבל מקום עבודתם בחו"ל לא מובטח והם לא מקבלים שכר בהתאם למה שמקבלים בחו"ל. אנשים טסים לכאן בשיא הציונות ואהבת הארץ, משרתים במילואים, ואנחנו לא נותנים את הבסיס של השיפוי הכלכלי למשפחות שלהם".
עוד התייחסה ח"כ לזימי לתנאי השכר של משרתי מילואים שהחלו עבודה חדשה זמן קצר טרם המלחמה, ולמשרתים ברמת שכר גבוהה שנמצאים במצב של חיפוש עבודה ומקבלים כרגע שכר על ימי המילואים כמובטלים.

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אנחנו תומכים ונותנים גב למשרתי המילואים. פתחנו חמ"ל שבו אנחנו מסייעים למעסיקים ומתוך 60,000 עובדים שגויסו, הוגשו פחות מ-1,000 בקשות להחזרה של עובדים חיוניים. אבל כדי שמעסיקים יוכלו להמשיך לעודד ולתמוך במשרתים, חשוב להבין את ההשלכות הכלכליות עליהם. המשמעות היא קודם כל חוסר במצבת העובדים. עובדים אחרים תורמים שעות נוספות וגם לזה יש עלויות. כלומר גם אם יש שיפוי מלא, עדיין יש עלויות למעסיק. שיפוי של ההפרשות הפנסיוניות יעלה למדינה כחצי מיליארד ש"ח, זה סכום שבאופן יחסי להוצאות כרגע יהיה קל למצוא אותו. זה לא צ'ופר, אלא כיסוי על נזק ישיר שנגרם".

רוית גרוס, מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה: "שם המשחק הוא תזרים מזומנים, שחסר מאוד בעסקים הקטנים. עובדים רבים גויסו, אנחנו צריכים לשלם את המשכורות וההפרשות ועד שנקבל שיפוי כלשהו יקח זמן. בנוסף צריך להביא עובד חדש או לשלם שעות נוספות, זה מכביד מאוד על העסקים הקטנים והם צריכים עזרה".

אופיר כהן, העמותה למען משרתי המילואים: "גובה ההפרשות הפנסיוניות מגיע לממוצע של 22%-36% משכרו של העובד. לדוגמא, לעובד ששכרו 10,000 ש"ח ברוטו, המעסיק יממן כ-3,000 שח כל חודש. כששירות המילואים הוא קצר המעסיקים סופגים את זה, אבל כשמדובר בשירות ארוך, מה שכבר ברור שיקרה כעת, הנזק למעסיקים יהיה אדיר".

בתום הדיון אמר ח"כ אייכלר: "הוועדה קוראת למשרדי הביטחון, העבודה והאוצר למצוא את הדרך המהירה והיעילה לשפות את המעסיקים בגין ההפרשות הסוציאליות של משרתי המילואים. במידה הממשלה תתמהמה ולא יוגש לוועדה פתרון בתוך 15 יום, נקדם הצעת חוק מטעמנו בנושא".

עבור חברות האבטחה המועסקות במשרדי הממשלה הודיע כבר אגף החשב הכללי כי על משרדי הממשלה יהיה לשפות את חברות האבטחה בגין רכיב הזכויות הסוציאליות, בעקבות דרישת ההסתדרות.