"צריך לחשוב במודל אבולוציוני", אומר פרופ' קובי מיכאל, על היום שאחרי המלחמה. "מתחילים במודל אחד וממשיכים למודל אחר. כרגע נראה שהמודל האפשרי יותר הוא מסגרת של משטר נאמנות".

פרופ' מיכאל הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, המתמחה בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובלימודי שלום. במשך שנים הוא עוסק ביישוב סכסוכים ובהיבטים של בניית מדינה ושיקומה לאחר סכסוך.

למה הכוונה ב"מסגרת של משטר נאמנות"?
"משטר הנאמנות הוא גוף שמורכב משחקנים ערביים אזוריים ששייכים למחנה הנורמליזציה, ומרכיבים בינלאומיים נוספים – אמריקאיים, בריטיים, צרפתיים, גרמניים, שיקבל משאבים, סמכות ואחריות לטובת ניהול הטריטוריה והאוכלוסייה ולהתחיל בתהליך שיקום מדרום הרצועה".

ומה עם התושבים בעזה?
"יש להצמיח הנהגה מקומית, שלטון טכנוקרטי של עזתים שאינם תומכי חמאס ושיעברו תהליך חניכה של משטר הנאמנות. במקביל, בגדה מערבית, צריך לקרות שינוי משמעותי ברשות הפלסטינית – מעין פירוק והרכבה מחדש".

פרופ' קובי מיכאל. "ש להצמיח הנהגה מקומית, שלטון טכנוקרטי של עזתים שאינם תומכי חמאס" (צילום: חן גלילי)

ואז?
"בטווח חמש-שש שנים, כשיש רשות פלסטינית מתפקדת ושלטון טכנוקרטי בעזה, אפשר לחשוב על איחוד מחדש או מסגרת פדרטיבית. כל זה צריך לקרות בתוך ארכיטקטורה אזורית חדשה על בסיס תהליכי הנורמליזציה. מרחב האפשרויות וההזדמנויות יגדל ויכנסו שחקנים נוספים ומשאבים נוספים. הקונסטרוקציה האזורית משתנה. אך קודם כל צריכים להצליח לפרק את מערכת החמאס, שהיא חלק מציר גדול יותר, והיא המכשול העיקרי בפני הארכיטקטורה החדשה. בינתיים החמאס הצליח לעצור את תהליך הנורמליזציה".

יש שותפים שמוכנים להיכנס לתהליך?
"רבים באזור מייחלים להישג ישראלי משמעותי ולמיגור חמאס. לדעתי, המדינות תהיינה מוכנות, ברגע שישראל תאפשר זאת וחמאס לא יהיה מערכת מתפקדת. הסעודים אמרו שמבחינתם תהליך הנורמליזציה על השולחן. זה אינטרס אמריקאי. זה המענה המשמעותי לציר הנגד לאיראן, סין ורוסיה. זה לא אירוע מקומי, הוא בעל משמעויות אזוריות וגלובליות. המדינות הערביות מבינות את המשמעות שחמאס ישאר".

יחיא סינוואר, ראש חמאס בעזה (צילום ארכיון: AP/Adel Hanna)

ארה"ב יכולה להוביל מהלך כזה אחרי הניסיונות שלה בעיראק ובאפגניסטן?
"אני חושב שריאלי לצפות למעורבות, לא מדובר באחריות והובלה. אי אפשר להשוות לעיראק או אפגניסטן, אלו מקרים שונים לגמרי. כאן הרכיב היותר משמעותי צריך להיות הרכיב האזורי. לארה"ב יש אינטרס בארכיטקטורה אזורית חדשה. ארה"ב היא גורם שסומך את התהליך. הגורם המוביל הוא משטר הנאמנות".

מה ישראל צריכה לשעות?
"ישראל צריכה לייצר תנאים תומכים לפעולה אפקטיבית ולשמר חופש מבצעי מלא לטפל בסוגיות ביטחוניות; ולפעול ולסייע לכינון הארכיטקטורה החדשה – להצביע על כיוון אליו היא מבקשת להגיע ולהראות שיש לכך היתכנות. צריכה להיות הנהגה פלסטינית אחרת מעודכנת. מחיר ההפסד צריך להיות כזה שישכנע אותם לא לחזור לנתיב האלימות והטרור".

מי יכול לממן פרויקט שיקום כזה?
"ערב הסעודית, איחוד האמירויות והקהילה הבינלאומית צריכים להיות הממנים. מדינות המפרץ יכולות לממן, חוץ מקטאר, שצריך להוציא מהמשוואה. היא אויב אלא היא אם היא עוברת תהליך שינוי רציני. אסור שהאו"ם יהיה מעורב. צריך לפרק של אונר"א ואת מחנות הפליטים. אונר"א הוא גורם בעיית שתורם להנצחת הסכסוך. האו"ם הוא ארגון עוין ולא פונקציונלי שיש לו השפעה שלילית".

איך חונכים הנהגה מקומית?
"אנשים מתוך האוכלוסייה בעזה שיש להם אינטרס לשפר את המציאות, ויש להם אחריות. אני מניח  שיימצאו הכוחות שלא באו לידי ביטוי תחת שלטון החמאס".

איך מוודאים שאנשי חמאס לא משתלבים במנגנון החדש?
"צריך להוריד להם את הראש בכל פעם שתהיה אינדיקציה כזו. להנהגה המקומית ולאוכלוסייה לא יהיה אינטרס לתמוך בחמאס".

מה צריכה ישראל לעשות עכשיו?
"צריכים לפעול בנחישות ולמקסם הישגים, להיאבק בתקשורת הבינלאומית, ולרתום את היכולות והנחישות של הצבא, החברה האזרחית והממשלה להשלים את המשימה".