כשהעובד הזר התאילנדי אנוצ'ה אנגאווה יצא ממקלט ששהה בו בזמן ירי הטילים מעזה ב-7 באוקטובר ב-07:30 הוא ציפה לראות חיילים ישראלים. במקום, אנגאווה וחמישה עובדים תאילנדים נוספים הותקלו על ידי 10 מחבלים של חמאס. "צעקנו 'תאילנד תאילנד'", מתאר אנגאווה בבית משפחתו בכפר בתאילנד, "אבל לא היה להם אכפת".

שניים מששת העובדים התאילנדים נרצחו במקום מול עיניהם של השאר, שהועמסו על משאית לעזה בנסיעה שארכה כחצי שעה. לנסיעה הצטרף גם ישראלי מפוחד בן 18 מקיבוץ רעים, שאנגאווה הכיר כי עבד שם במטעי האבוקדו. בתום הנסיעה הם הוכנסו לבניין שהוביל למנהרה, ולאחר מכן הובלו במעבר ברוחב מטר תוך כדי שהם חוטפים בעיטות ואגרופים.

עדותו של אנגאווה מספקת הצצה למה שחטופים רבים חוו, ורבים ממשיכים לחוות, בשבי חמאס. רק מעטים מהחטופים ששוחררו דיברו עד כה על החוויות בשבי, אך מי שכן, תיאר גם כן הכאות ואיומים ברצח. חמאס סירב להגיב לפניית רויטרס על עדותו של אנגאווה.

"חשבתי שאני הולך למות", אומר אנגאווה ששהה בשבי 50 יום. על דף מחברת הוא מצייר חלל קטן עם נורה אחת שבו הוחזקו חלק מהזמן ביחד עם ישראלי נוסף.

תיאור של החדר שהוחזק בו אנוצ'ה אנגאווה בשבי חמאס (צילום: REUTERS/Devjyot Ghoshal)

הוא מתאר שישנו על חול, והוכו באופן תדיר על ידי שוביהם מחמאס. לטענתו, האלימות הברוטלית הייתה במיוחד כלפי הישראלים שהיו איתו בשבי. ארבעת השבויים התאילנדים הכינו לוח שחמט מאולתר, ושיתפו בזיכרונות מהמשפחות ואוכל תאילנדי. "אוכל", הוא אומר, "היה מקור לתקווה".

לדבריו, מלבד המכות התכופות והשינה על החול, הם קיבלו פיסת לחם פעמיים ביום, ושני בקבוקי מים עבור כולם. השירותים היו חור ברצפה בחדר סמוך שנלקחו אליו לבד על ידי אחד משמונת השומרים החמושים.

אף שלא נפגע באופן רציני, על גופו של אנגאווה עדיין נשארו סימנים מהאזיקים. הוא מתאר שההתעללות בחטופים הישראלים הייתה ברוטלית יותר, ובחלקם הצליפו בכבלי חשמל.

אנוצ'ה אנגאווה. "לא חשבתי שאשתחרר, אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש" (צילום: REUTERS/Devjyot Ghoshal)

לאחר כמה זמן, אומר אנגאווה, הועבר עם החטופים התאילנדים האחרים לחלל אחר, מרווח יותר, שם ניתנו לו פיסת לחם, מחברת ועט, שהוא מנה בעזרתם את הימים שחלפו. במקום החדש הם קיבלו גם מנות אורז. כל תקופת שהותו בשבי לא הרגיש אנגאווה בהפצצות ישראליות קרובות אליו, והעביר את הזמן בעיקר במחשבות על בת זוגו ובתו בת ה-7.

על רגע ההודעה על השחרור הוא מספר: "נכנס אחד השומרים עם האוכל, ואמר 'תאילנד, לכו הביתה'". ארבעתם הובלו במנהרות במשך שעתיים למתחם תת-קרקעי, שחברו בו לחטופות הישראליות ששוחררו גם הן, ולאחר 11 שעות הם הועברו לצלב האדום שהוציא אותם מעזה ב-25 בנובמבר.

אנגאווה. "צעקנו 'תאילנד תאילנד', אבל לא היה להם אכפת" (צילום: REUTERS/Devjyot Ghoshal)

"לא חשבתי שאשתחרר", הוא אומר. "אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש". למרות החוויות הקשות בשבי, הוא מספר שהחלק הקשה ביותר היה מה שראה ב-7 באוקטובר. "איבדתי חבר ממש לנגד עיניי".