לפי סקר בקרב החברה הערבית בישראל, 33.2% מהנשאלים בחודש נובמבר ציינו שהמרכיב המרכזי בזהותם הוא המרכיב הישראלי, לעומת 21% במאי האחרון. 32.1% ציינו בנובמבר את המרכיב הערבי כמרכזי ביותר, לעומת 37.5% בחודש מאי; ו-8.2% ציינו את המרכיב הפלסטיני, לעומת 16.5% במאי.
שני סקרי דעת הקהל שנערכי בנובמבר ובמאי, מאירים מחדש את הדילמות והצמתים בהן ניצבים האזרחים הערבים בישראל, כאשר בלב הדילמות הללו נמצאת סוגיית הזהות. הסקר, שיזמה תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב, חל שינוי במרכיבי הזהות של הערבים אזרחי ישראל בעקבות אירועי החודשים האחרונים.
בקרב מצביעי רע"מ, המזוהה עם המחנה הפוליטי האיסלאמי, 38.9% ציינו את המרכיב הישראלי ו-32.5% ציינו את המרכיב הערבי כמרכזיים בזהותם ורק 22.2% ציינו את המרכיב הדתי. תמונה מעניינת משתקפת גם בקרב מצביעי בל"ד, נציגת המחנה הלאומי-ערבי: 29.6% ציינו את המרכיב הישראלי ו-26.6% את המרכיב הדתי כמרכזיים לזהותם, ורק 42.5% ציינו את המרכיבים הלאומיים (19% פלסטיני ו-23.5% ערבי).
למרות המלחמה, רק 14.7% מהנשאלים תופסים את פתרון הבעיה הפלסטינית בתור הסוגייה החשובה ביותר לפתרון. 54.4% מהם ציינו את האלימות והפשיעה כסוגייה הבוערת. רק 3.8% סבורים שהסדרת הכפרים הלא-מוכרים היא הסוגייה החשובה ביותר, כאשר מרביתם מתומכי רע"ם, ו-6.3% מהנשאלים סבורים כי החינוך הוא הסוגיה החשובה ביותר. 10.5% סבורים כי סוגיית התכנון והבניה היא הסוגיה המרכזית ו-9.1% סוברים כי המצב הכלכלי צריך להיות בראש סדר העדיפויות.
52.2% מאמינים בפתרון שתי המדינות
בחצי השנה האחרונה חל שינוי חד ביחסה של החברה הערבית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בסקר הנוכחי, רק 25.5% מהנשאלים סברו כי אין פתרון לסכסוך, לעומת 55.6% בחודש מאי, וחלה עלייה בנשאלים שסבורים שפתרון שתי המדינות הוא פתרון ריאלי: 52.2% בנובמבר לעומת 17.2% מהנשאלים במאי. רוב מובהק בקרב מצביעי חד"ש-תע"ל (69.5%) ובקרב מצביעי בל"ד (59.5%) רואה בפתרון שתי המדינות פתרון ריאלי לעומת 25.5% בקרב מצביעי רע"מ. חלק ניכר ממצביעי רע"מ (30%) סבורים כי אין פתרון לסכסוך.
49.5% מהנשאלים סבורים כי פעולת החמאס ב-7 באוקטובר אינה תורמת לפתרון הבעיה הפלסטינית. 20.8% סבורים כי הפעולה תרמה לפתרון הבעיה הפלסטינית. 56.8% ממשתפי הסקר סבורים כי לוחמי חמאס פגעו בכוונה תחילה באזרחים בישובי עוטף עזה. 47.4% מהנשאלים מצדיקים באופן עקרוני את התגובה הישראלית, ולעומתם 44% אינם מצדיקים אותה. מסקר של המכון למחקרי בטחון לאומי עולה כי 34% מהאזרחים הערבים תומכים במיטוט החמאס.
69.8% סבורים שהסולידריות בין יהודים לערבים נפגעה
81.1% מהנשאלים ציינו כי תחושת הבטחון האישי שלהם נפגעה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, 64.9% ציינו כי מצבם הכלכלי הורע. 58.1% מהנשאלים אמרו כי אינם חשים בנוח לשתף את סביבתם הקרובה בתחושותיהם ומחשבותיהם לגבי המצב במדינה. פילוח על-פי דת מעלה כי 33% מהנשאלים הנוצרים אינם מרגישים בנוח ו-16.9% מהדרוזים, לעומת 64.1% מהמוסלמים. למרות הנתונים, 73.6% מהנשאלים סבורים כי על האזרחים הערבים להביע את דעתם בפומבי לגבי המלחמה.
58.9% מהנשאלים העידו על עצמם כי הם חוששים מהתנכלויות מצד יהודים לנוכח המצב במדינה. עם זאת, 88.6% מהנשאלים מדווחים שלא נפגעו מהתנכלויות כאלו ו-67.2% גם אינם מכירים חברים או בני משפחה שנפגעו. 11.4% מעידים כי סבלו מהתנכלויות כאלו, בקרב הצעירים (גילאי 18-34) השיעור עולה ל-20.2%. סקר של המכון למחקרי בטחון לאומי מעלה כי 71% מהאזרחים הערבים אינם חוששים מפגיעה בהם מצד אזרחים יהודים. באותו הסקר מצוין כי 41% חוששים ממעצר לעומת 48.1% שאינם חוששים.
מרבית משתתפי הסקר (69.8%) סבורים כי הסולידריות בין הערבים ליהודים נחלשה בעקבות מאורעות אוקטובר. פילוח גאוגרפי מעלה כי בנגב, בשונה מאזורים אחרים, רק 39.4% סבורים שהסולידריות בין הערבים ליהודים נחלשה בעוד ש-31.9% סבורים שהסולידריות התחזקה. באזורי המפגש המובהקים, הערים המעורבות, ציינו 85.1% מהנשאלים כי הסולידריות נחלשה.
בסקר מקביל מטעם המכון למחקרי בטחון לאומי עולה כי 54% מהערבים ו-50.5% מהיהודים חשים בשינוי לרעה ביחסי יהודים ערבים.
לצד ההכרה כי הסולידריות בין היהודים לערבים נחלשה, יש תמיכה רחבה בפעולות סולידריות עם הציבור היהודי. 84.6% מהנשאלים הביעו תמיכה בפעולות הסיוע לתושבי עוטף עזה, ו-54.2% רואים באור חיובי את היוזמות לסייע במאמץ ההסברה הישראלי.
