73% מהחברה החרדית מעידים כי התעצמה תחושת שותפות הגורל שלהם עם החברה הישראלית בעקבות המלחמה, 75% מצהירים כי הם מרגישים חלק מ'הסיפור הישראלי' ו-32% בעד הגדלת המעורבות החרדית בחברה הישראלית – כך עולה מסקר עמדות מקיף בציבור החרדי שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות באמצעות חברת הסקרים אסקריא.מהסקר עולה גם עליה של כ-20% בתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל בעקבות המלחמה, כש-29% מהציבור החרדי תומך בגיוס חרדים. התמיכה הגדולה ביותר בגיוס חרדים לצה"ל היא בקרב חסידות חב"ד (74%), ולאחריה מצב הציבור החרדי ספרטי (36%), בקרב יתר החסידויות התמיכה בגיוס חרדים לצה"ל היא כ-25%, והתמיכה הנמוכה ביותר היא בקרב הציבור הליטאי – 20%. לצד זאת, 70% מהחרדים מסכימים כי חרדי שאינו לומד תורה צריך לתרום למדינה בדרך של שירות צבאי, לאומי או אזרחי ו-51% מסכימים כי חרדים אינם צריכים לקבל פטור מגיוס לצה"ל באופן גורף.
נתון מפתיע נוסף העולה מהסקר, מלמד כי 53% מהחברה החרדית סבורים כי על המפלגות החרדיות לוותר לפחות על חלק מהכספים הקואליציוניים למגזר החרדי בעקבות המלחמה. 34% סבורים כי יש לוותר על כלל הכספים הקואליציוניים, ואילו 19% סבורים כי יש לוותר על כלל התקציבים למעט אלו המיועדים לחינוך. ל-85% מהציבור החרדי חשוב שהחברה החילונית והלא חרדית תראה את החברה החרדים בעין טובה. 32% בעד הגדלה של מעורבות החברה החרדית בחברה הישראלית, לעומת 14% המצדדים דווקא בהגברת ההתבדלות. 44% נוספים מעדיפים שהחברה החרדית תמשיך להתנהל מול יתר חלקי החברה הישראלית באותה הדרך כפי שנהוג עד היום.58% מהחרדים העידו כי תחושת הביטחון האישי שלהם נפגעה בעקבות המלחמה, ו-37% מהם הצהירו כי הם או בני זוגם שוקלים להוציא רישיון לנשק בעקבותיה. 20% הצהירו כי הם או בני זוגם שוקלים להצטרף לכיתות כוננות. ניתוח התשובות מעלה כי ככל שהמשיבים הגדירו עצמם יותר כ'מודרניים' כך הביעו נכונות ורצון גבוה יותר להוציא נשק או להצטרף לכיתות כוננות. 12% מהמשתתפים בסקר ציינו כי הם או בני זוגם הצטרפו לעמותה העוסקת ברפואת חירום בעקבות המלחמה.
בבחינת מדד אמון הציבור החרדי במוסדות המדינה, צה"ל ומערכת הביטחון הגיעו למקום הראשון (59% אמון), ואחריהם בהפרש של אחוז אחד נציגי המפלגות להם הצביעו הנסקרים (ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי מדובר לרוב על נציגי המפלגות החרדיות בכנסת). הן ביחס לצה"ל ומערכת הביטחון והן ביחס לנציגי המפלגות נרשמו 16% של משיבים שענו כי אין להם אמון בהם. במקום השלישי בדירוג האמון הגיעו הרשויות המקומיות (כש-48% הביעו אמון לעומת 21% שהביעו אי-אמון), למקום הרביעי הגיעה משטרת ישראל (42% אמון מול 23% אי-אמון) ולמקום החמישי הממשלה (34% אמון מול 29% אי אמון). במקום האחרון נמצאת מערכת המשפט עם 8% אמון בלבד בחברה החרדית מול 72% שהביעו כלפיה עמדה של אי-אמון.
"השפעות אירועי 7 באוקטובר הן ארוכות טווח ועוד צריכות להיבחן ולהילמד לעומק", אמר אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות. "השינויים עליהם מצביע הסקר בעמדות רבים בחברה החרדית ביחס לחברה הישראלית, כמו גם בהבנת תפקידה של החברה החרדית בלקיחת חלק בצרכי הכלכלה והביטחון של ישראל, מהווים הזדמנות היסטורית למקבלי ההחלטות. הסקר משקף כי בציבור החרדי קיים רצון גדול להיות מעורב יותר ולתרום יותר במגוון תחומים. האתגר הגדול של הצבא והמערכות הציבוריות הוא ליצור תוכניות מותאמות שיאפשרו לחברה החרדית לקבל הזדמנות אמיתית לתרומה משמעותית".
ד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות: "תוצאות הסקר מלמדות על כך שבדומה לחברה הישראלית כולה, אירועי 7 באוקטובר משפיעים על החברה החרדית, ומערערים את מוסכמות היסוד לפיהן פעלה חברה זו במשך עשרות שנים. הסקר מגלה כי רוב מכריע בחברה החרדית רואה עצמו שותף לסיפור הישראלי, לרבות בכל הקשור לצרכי הביטחון של המדינה. הפגיעה בתחושת הביטחון האישי, לצד ההבנה בדבר חשיבותה של אחדות בחברה הישראלית כולה, מלמדים על כך שחלקים גדלים והולכים בחברה החרדית מעוניינים להגביר את המעורבות שלהם בנעשה במדינה, תוך שהם רואים עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית".
הסקר נערך על ידי חברת איסקריא במהלך עשרת הימים האחרונים של נובמבר, בקרב 500 משיבים חרדים וחרדיות בגילאי 18 ומעלה. הדגימה בוצעה באופן טלפוני בלבד, ובקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית.
