"מה שחוו קיבוצי הגדר לא חוותה אף קהילה אף פעם בישראל", אמר יו"ר התנועה הקיבוצית ניר מאיר בוועידת חידוש העוטף שהתקיימה אתמול (שני), "אין לנו ניסיון בשיקום בכזה סדר גודל".

לדברי מאיר, מדינת ישראל הקשתה עד כה על הקיבוצים לקדם את תהליכי השיקום. והדרישה העיקרית של התנועה הקיבוצית כיום היא זכויות בקרקע של הקיבוצים והוצאת השליטה של רשות מקרקעי ישראל בקרקעות קיבוצי העוטף. "אלפיי אנשים ב-23 קהילות הלכו לישון במיטתם בלילה ב-6 באוקטובר, ותוך 24 שעות מתו, הפכו יתומים ואלמנות, איבדו עשרות בני משפחה, שכנים וחברים. לקיבוצים ייקח לפחות שנה לחזור, לא פחות".

מאיר התייחס לכך שרבים ממפעלי הקיבוצים חזרו לעבוד בחודשים האחרונים, בעקבות בית הדפוס של בארי שהיה הראשון לחזור, אך טען שהבחירה של חלק מהקיבוצים לצאת מהמלונות ולהתרחק מהעוטף, כמו במקרה של קיבוץ רעים, תקשה על החזרת פעילותם של המפעלים. "יש פה בעיה אמיתית בתעסוקה של החברים, והמדינה תצטרך לפתח מקורות תעסוקה לתקופת הביניים וגם לתמוך במפעלים שחזרו לעבוד".

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית (צילום: דודו גרנות)

"גם לפני המלחמה העוטף לא היה גן עדן, הוא כן היה מקום טוב לגדול בו", אמר עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויליד העוטף. "אי אפשר לדבר על חזרה בלי החזרת הביטחון לעוטף. צריך לחסל את האיום, גם בגבול הצפון". יפרח התייחס לתכנונים לחזור לאזור, ואמר שהוא מקווה שעד ה-1 במרץ תחזור מערכת החינוך ליישובים הרחוקים יותר בעוטף ושהמשפחות הצעירות יוכלו לחזור.

יפרח ומאיר התייחסו שניהם לכך שבזמן שרוב תשומת הלב ממשיכה להיות מופנית לדרום הארץ, המצב בצפון מחמיר, ורבים ממושבי וקיבוצי הגדר ניזוקו קשות וידרש כסף רב לשיקומם. "העוטף דורש עוד הרבה דברים שצריך לעשות שיהפכו אותו למקום יותר טוב", אמר יפרח, "תשתיות של חינוך, תרבות ורווחה שימשכו אנשים לגור בו – דברים שלא היו גם לפני המלחמה וידרשו כדי להצליח לגרום לאנשים לחזור".

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים (צילום: אלבום פרטי)

רפי אלמליח, ראש מנהלת התכנון, אמר בכנס שמטרת השיקום היא להכפיל ולשלש את גודלו של הנגב המערבי, בין היתר על ידי אפשרות להקמת עיר נוספת באזור. "הערים צריכות להיות מוקד כוח שמרים את היישובים הכפריים", אמר אלמליח, וציין שהמדינה תקדם את חידושו של המרקם העירוני על ידי בניית מבנים חדשים תוך כדי הקניית זכויות בקרקע לקבלנים במקומות אחרים ביישובים (תכנית תמ"א 35). זאת כדי לתמרץ קבלנים לגשת לפרויקטים באזורים בהם ערך הקרקעות נמוך. "המיתוג שנלך איתו זה פיתוח הכלכלה החקלאית והרחבה מתמדת של היישובים".

"לקהילות יש את הכוחות לשקם את עצמן, אבל אין אמון במדינה ואין שיקום ללא חזרת החטופים", אמרה הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית. ילין התייחסה לכך שהתוכניות הראשוניות לשיקום צריכות לכלול שיתוף פעולה גדול יותר בין היישובים השונים בעוטף, הכפריים והערים כדי לקדם תעסוקה באזור. "אנחנו צריכים משאבים והמחשבה צריכה להתמקד באזור – הערים, המושבים והקיבוצים. וקודם כל העסקים. יש לנו יכולות כי היכולת להיות תלויים בעצמנו זו אבן יסוד".

הדס דניאלי ילין (צילום: דנה בר און)