שיעור העבודה מהבית בקרב מפוני הצפון לפני המלחמה היה נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (7% בצפון לעומת 18% בממוצע ו-16% ממפוני הדרום), מה שעלול להוריד את שיעור הממשיכים בעבודתם בזמן הפינוי. הדבר עולה מניתוח שביצע משרד העבודה על מאפייני התעסוקה של היישובים שפונו.
האוכלוסייה ביישובים שפונו מעוטף עזה היא אוכלוסייה צעירה יחסית, שמחציתה בעלת תואר אקדמי, בעוד בקרב תושבי הצפון שפונו שיעור האקדמאים נמוך מאשר באוכלוסייה הכללית. כמו כן, העצמאים, קבוצה שנפגעה כלכלית בצורה קשה במלחמה, מהווים 20% ממפוני הצפון ו-15% ממפוני עוטף עזה, לעומת 13% מהאוכלוסייה הכללית.
בשל נתונים אלו, במשרד העבודה מעריכים שהאוכלוסייה ביישובים שפונו באזור הצפון עלולה להיות פגיעה יותר מבחינה כלכלית ותעסוקתית.
ההכנסה החציונית טרם המלחמה: 9,900 בצפון, 11,000 בעוטף
מיישובי הצפון פונו כ-33,8000 תושבים בגילי העבודה העיקריים (25-64), ומיישובי עוטף עזה כ-29,500 תושבים בגילים אלו. 22% מהמפונים מהצפון בגילים אלו הם ערבים, בעוד בעוטף עזה השיעור הוא 1% ערבים, ו-3% חרדים.
שיעורי התעסוקה ערב המלחמה ביישובים שפונו מהצפון היו דומים לשיעור התעסוקה בכלל הארץ (78% בגילאי העבודה העיקריים לעומת 80%), ואילו בקרב היישובים שפונו בדרום אף היו גבוהים מהממוצע (91%).
ההכנסה החודשית הממוצעת ביישובי הדרום שפונו עמדה ב-2021 על כ-13,900 שקלים, ובצפון על כ-11,900 שקלים, בעוד ההכנסה החודשית הממוצעת בישראל עמדה על כ-15,200 שקלים. בהכנסה החציונית, מצטמצם הפער בין האוכלוסיות, כשבקרב מפוני הצפון ההכנסה החציונית עמדה על כ-9,900 שקלים, בעוטף עזה כ-11,000 שקלים ובכלל הארץ כ-10,800 אלף שקלים.
התעשייה דומיננטית באיזורים שפונו
ביישובים שפונו, הן בצפון הארץ והן בדרומה, שיעור העובדים בתעשייה גבוה לעומת שאר הארץ (18.8% בצפון ו-15% בדרום לעומת 10.6% ארצית). ביישובים שפונו בדרום, ענף שירותי בריאות, סעד ורווחה הוא בעל שיעור התעסוקה הגבוה ביותר – 19.2% לעומת 12.4% בכלל הארץ. בנוסף, המקצוע הנפוץ ביותר הוא הוראה: 11% בקרב מפוני הדרום ו-10% בקרב מפוני הצפון, גבוה מעט מהממוצע בשאר חלקי הארץ שעומד על 9.1%.
מסקר מעסיקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שוק העבודה בדרום נמצא התאושש מאוד בדצמבר (10% עסקים סגורים או בעלי תעסוקה מינימלית בדצמבר, לעומת 40% בנובמבר), ואילו בצפון המצב לא משתפר (השיעור בדצמבר נותר 27%, כמו בנובמבר). נתונים אלו מתייחסים למחוז ככלל, לא לישובים שפונו.
שר העבודה יואב בן צור: ״פילוח הנתונים מסייע לנו לדאוג לתעסוקה איכותית בפריפריה הגאוגרפית וביתר שאת לאלו שאיבדו את ביתם ואת מטה לחמם. תפקידנו לחזק את שוק התעסוקה בנגב המערבי ובישובי הצפון, בדגש על עידוד תעסוקה איכותית עם שכר הולם״.
מנכ״ל משרד העבודה ישראל אוזן: ״משרד העבודה עורך מיפוי של הצרכים בשטח ובודק את מצב שוק העבודה ברמה יומיומית, כדי לסייע בהכשרות, בליווי ובתעסוקה איכותית, תוך פנייה ישירה לאוכלוסיית המפונים".
