ממחקר חדש עולה כי להשכלה על-תיכונית יש תרומה משמעותית של עשרות אחוזים להכנסתם של חרדים וערבים. המחקר של אגף הכלכלנית הראשית באוצר בחן את הפרמיה, כלומר את התרומה להכנסה, של לימודים על תיכוניים בקבוצות האוכלוסיה השונות ובפילוח מגדרי.
עבור גברים חרדים, תואר מאוניברסיטה עשוי להניב תרומה של 58% בממוצע להכנסתם, תואר ממכללה אקדמית נושא פרמיה של 51% ותעודה על תיכונית לא אקדמית 43%. בקרב גברים יהודים לא חרדים, התרומה להכנסה מתארים אלו היא 37%, 31% ו-21% בהתאמה.
עבור נשים חרדיות וערביות, תארים ממכללות אקדמיות מניבות פרמיה גבוהה יותר מתארים מאוניברסיטאות: עבור נשים חרדיות, תואר מאוניברסיטה עשוי להניב תרומה של 50% להכנסתן, בעוד תואר ממכללה אקדמית עשוי להניב תרומה של 58%, ממכללה לחינוך של 41% ותעודה על תיכונית לא אקדמית של 43%. עבור נשים ערביות תואר אוניברסיטאי עשוי להניב תרומה של 40% להכנסתן, ממכללה אקדמית של 47% להכנסתן, תואר ממכללה לחינוך 21% ותעודה לא אקדמית 16%. עבור נשים יהודיות שאינן חרדיות, התרומה של כל אחת מהתעודות הללו נמוכה יותר: תואר אוניברסיטאי 31%, ממכללה אקדמית 27%, ממכללה לחינוך 14% ותעודה לא אדמית – 13%.
השפעת תעודת רכישת השכלה על ההכנסה השנתית בקרב נשים (נתוני אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר)
הקבוצה היחידה שרכישת תואר גוררת דווקא פרמיה שלילית עבורה, כלומר גורעת בממוצע מהכנסתה, היא גברים יהודים לא חרדים הלומדים במכללות לחינוך שהכנסתם נפגעת בממוצע ב-11%, ככל הנראה לאור השכר הנמוך במקצוע, בהשוואה לשכר של גברים ממגזר זה במקצועות אחרים.
המחקר מצא גם כי בקרב נשים ערביות נרשמה פרמיה גבוהה במיוחד בתחומי הרפואה והפרא-רפואה (106% ו-56% בהתאמה) ובשאר התחומים האקדמיים תרומה אחידה יחסית של כ-44% בממוצע. גם בקרב גברים ערבים נרשמה פרמיה גבוהה בתחומי הרפואה והפרה-רפואה (כ82%- ו-52% בהתאמה) ובתחומי ההיי-טק וההנדסה (כ-48% בממוצע).
בקרב נשים חרדיות נרשמו פרמיות גבוהות במיוחד בתחומים הפרופסיונאליים דוגמת חשבונאות (כ-63%), מינהל עסקים (כ-51%), מקצועות טכנולוגיים כ-47% ובמכללות לחינוך כ-41%.
למרות השתלבות בהשכלה הגבוהה, הפערים לא הצטמצמו
קיימת שונות גדולה בהתפלגות רמות ההשכלה ותחומיה בין קבוצות האוכלוסיה השונות. כך למשל, כרבע מהיהודים שאינם חרדים שהם בוגרי תואר אוניברסיטאי, למדו מקצועות היי-טק, לעומת 14% בלבד בקרב ערבים ו-13% בלבד בקרב חרדים, שלהם יש ייצוג גבוה יותר במסלולים לא-אקדמיים ובמסלולים פרופסיונאליים במערכת האקדמית (דוגמת משפטים, ראיית חשבון ומנהל עסקים). בקרב נשים, ישנו ייצוג גבוה לבוגרות מכללות לחינוך, בעיקר בקרב ערביות (כ-59%) וחרדיות (כ-53%), לעומת כ-20% בלבד בקרב יהודיות שאינן חרדיות.
בשני העשורים האחרונים נרשמה עלייה בשיעור המשתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בכל אחת מקבוצות האוכלוסייה. עם זאת, הפערים בין יהודים לא חרדים לערבים ולחרדים לא הצטמצמו ונותרו גבוהים מאד. לפי החוקרים, העלייה בשיעור הסטודנטים החדשים נובעת במידה רבה מעלייה בשיעור השתתפותן של נשים במערכת ההשכלה הגבוהה. יתרה מזאת, בכל אחת מהקבוצות ישנן יותר נשים לומדות מגברים.
להגברת השילוב באקדמיה יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר לשיפור בהכנסתם של הגברים הערבים, מרמת הכנסה ממוצעת של כ-115 אלף שקלים בשנה לכ-138 אלף שקלים. הפוטנציאל הגבוה ביותר לשיפור בהכנסתן של נשים ערביות הוא עצם שילובן בשוק העבודה – צעד שיוביל לעלייה של כ-26% בהכנסתן הממוצעת של נשים ערביות מרמת הכנסה ממוצעת של 78 אלף שקלים לכ-98 אלף שקלים בשנה.
המחקר בוצע על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והתמקד בילידי שנת 1985-1988, שהיו בגילאי 30-34 בשנת 2019, ושהייתה להם הכנסה של מעל 12 אלף שקלים בכל שנת 2019 – תוך השוואת השכר בכל אחת מקבוצות האוכלוסיה, בין פרטים בעלי השכלה שונה.
