הילדים הקבצנים חזרו בשבוע האחרון לצמתים יאסיף, אחיהוד ומכר, אחרי כמעט שלושה חודשים של היעדרות מכבישי הצפון. בכביש 65, החוצה את ואדי ערה, הילדים מעולם לא עזבו.

נראה שלסוחרי הילדים הקבצנים לא מפריע הסגר על השטחים ומניעת כניסתם של עובדים פלסטינים לשטחי ישראל מאז ה-7 באוקטובר. ענפי החקלאות והבניין משוועים לידיים עובדות, וחברי הכנסת מתווכחים על כניסת העובדים, אבל הסחר בילדים פלסטינים נמשך באין מפריע.

המשרד לביטחון לאומי טוען שהנושא לא באחריותו. במשטרה השיבו בהודעה גנרית לשאלת 'דבר' על הימצאות הילדים בצמתים בעת מלחמה: "אנו רואים בחומרה ניצול ו/או הדחת קטינים וחסרי ישע לביצוע עבירות ופועלים למיצוי הדין עם שולחיהם, מחד גיסא, ולמעורבות גורמי הרווחה, מאידך גיסא. המשטרה מבצעת מעת לעת מבצעים יזומים על מנת להילחם בתופעה,  אולם בשל גילם הצעיר של הילדים שמשמעותו היעדר אחריות פלילית, הטיפול בנושא מורכב ודורש מעורבות רווחתית".

שנים רבות שהרשויות בישראל מתעלמות מהימצאותם של הילדים בצד הכביש, ילדים פלסטינים המקבצים נדבות בכבישי ישראל, מסכנים את עצמם וחשופים לאינספור פגיעות. אף גורם לא נדרש לסוגיה – לא משטרת ישראל, לא משרדי הרווחה, החינוך או ביטחון הפנים. ילדים של אף אחד בימי שגרה הופכים לשקופים בזמן המלחמה, גם בעיני האזרחים שפעלו בשנה האחרונה לשיפור מצבם. המלחמה שינתה הרבה סדרי עולם בישראל, אבל הילדים עדיין בצד הכביש.

"חברים, שלום לכולם, מקווה שכולם בסדר בתקופה הקשה הזאת", כתב אנדריי בקבוצת הווטסאפ של הפעילים לטובת הילדים לפני כמה ימים. "התלבטתי אם לכתוב את ההודעה הזאת אחרי הפסקה מסוימת, כי כנראה הראש והעיסוקים שלנו בימים האלה הוא במקום אחר לגמרי. החלטתי בכל זאת לכתוב, כי בסופו של דבר, הילדים לא אשמים, והילדים שניסינו לעזור להם לפני המלחמה, ממשיכים לסבול מול הפרצוף שלנו, לצערי הרב.

"ראיתי ילדים בודדים, גם נשים עם תינוקות, באזור ואדי ערה שאני גר בו. זה היה בימים הראשונים של המלחמה, אבל עכשיו יש עשרות ילדים בצמתים שונים, מצומת כפר קרע ולאורך כל הכביש 65, המצב נראה כמעט זהה לחלוטין למצב לפני המלחמה. יש ילדים ממש קטנים, בני 6-5, יש ילדים שעומדים בגשם בימים הקרים שיש לנו עכשיו, ראיתי את זה במו עיניי. אצרף כמה תמונות מצלמת דרך".