רק 39% מהשירות והמידע על המלחמה מופיעים בערבית באתרים ממשלתיים, לפי מדד שפרסם היום (שלישי) איגוד האינטרנט הישראלי. האיגוד בחן את הנגשתם של אתרי ממשל לערבית בינואר האחרון. לפי בדיקה דומה ממרץ 2023, 10% בלבד מכלל המידע והשירותים הממשלתיים באינטרנט מונגשים וקיימים בשפה הערבית.

הבדיקה בחנה את שיעור העמודים המתורגמים לערבית ב"אתר הלאומי האחוד", המאגד את כל המידע הממשלתי על השירותים והזכויות לאזרחים מפונים בעקבות המלחמה, לצד סיוע ושירותים ממשלתיים לכלל אזרחי ישראל המושפעים מהמצב הביטחוני בתחומי דיור, עבודה, רווחה, בריאות, חינוך ועוד. שיעור גבוה מתושבי הנגב הבדואים ותושבי הגליל העליון הערבים מושפעים ישירות ממצב המלחמה, וחלקם אף חשוף לאיום טילים ונאלץ להתפנות מביתו.

האיגוד מצא כי 41% מדפי החדשות והשירותים, 33% מהפרסומים והמדריכים ו-21% מדפי המדיניות והנהלים מונגשים בערבית. הבדיקה העלתה כי מערך הסייבר הלאומי מנגיש 5% בלבד מהמידע והשירות בערבית. במשרד החקלאות חלקם של הדפים המונגשים הוא הגבוה ביותר, 76%.

100% מדפי השירות של משרד הרווחה ו-67% מדפי השירות של משרד העבודה מונגשים בשפה הערבית. במשרד העבודה, כל דפי הפרסומים והמדריכים מונגשים בערבית, ובמשרד הרווחה רק 24% מהפרסומים מנוגשים בערבית. 51% מדפי רשות המסים ו-54% מדפי משרד הבריאות מונגשים בערבית, מהם 100% מדפי השירותים. דפי הנהלים והמדיניות כמעט אינם מונגשים בערבית.

מהמדד עולה כי שירותים דיגיטליים חיוניים לשעת חירום אינם קיימים בשפה הערבית, בהם ביטוח חפצים ביתיים מפני נזקי מלחמה של רשות המסים; חדר מצב של מנהל התכנון המרכז את המידע התכנוני במנהל התכנון לנוכח מצב המלחמה; ודף ייעודי של משרד האוצר המאגד את המידע והשירותים בנושא המלחמה. גם דף המידע הייעודי לפצועי המלחמה באגף השיקום של משרד הביטחון אינו מונגש.

בין האתרים המונגשים ביותר נמצאו אתר פיקוד העורף, אתר "כל זכות", דפי המידע למפונים ומערכת "יחד", הטיפול בנעדרים, אתר הביטוח הלאומי, הרשות לאכיפה לגבייה ובנק ישראל.

דימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי: "אנחנו יודעים שבתקופת המלחמה חל זינוק בצריכת התקשורת והמסכים של ישראלים בכל הפלטפורמות, גם בחברה הערבית. בזמן שגוף כמו מערך הסייבר אמור להיות 'כיפת ברזל ברשת' ולהגן על כלל האזרחים מפגיעות ואיומים שונים ברשת, הוא לא נותן מענה ל-20% מהאוכלוסייה בישראל. בסופו של דבר, מלחמת חרבות ברזל לא פוסחת על אף אחד מאיתנו גם במרחב הפיזי וגם במרחב הדיגיטלי. חשוב לוודא שמידע ושירותים חיוניים שאמורים להגן על האזרח גם ברשת, מותאמים לכלל האוכלוסייה. כך גם מגבירים את רמת השימוש והמודעות של האזרחים הערבים לשירותים חיוניים אלו".