המחסור בעובדים סוציאליים הגיע לכנסת: ועדת העבודה והרווחה דנה היום (שלישי) בדרישתו של איגוד העובדים הסוציאליים להקדים את תשלום הפעימה השנייה של הסכם השכר. התשלום עומד על כ-200 מיליון שקלים, שחצי מהם היה אמור במקור להיכנס לתוקף בסוף 2024, והחצי השני בסוף 2025. האיגוד דורש לשלם אותה במלואה מייד, בשל הדחיפות בגיוס עובדים סוציאליים נוספים כדי לענות על צורכי המלחמה.

דקות לפני דיון הוועדה פרסם משרד הרווחה כי 510 תקנים חדשים נוספו לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות בתקציב 2024, מהם 310 מיועדים להשפעות המלחמה על שירותי הרווחה, ו-200 נוספים לתגבור המחלקות לשירותים חברתיים, בהשקעה כוללת של כ-137 מיליון שקלים.

אולם נציגי משרד הרווחה חשפו בוועדה שתקנים הם לא הבעיה אלא איושם, ובמיוחד ברשויות המקומיות. נציגת המשרד טענה ש-905 תקנים לא מאוישים, והאיוש ברשויות המקומיות נאמד ב-86% בלבד. היא הוסיפה שכל עובדת סוציאלית שנייה עוזבת את התפקיד בשנתיים הראשונות. עוד עלה מסקר שערכו סטודנטים לעבודה סוציאלית, שפחות מ-10% מהסטודנטים והסטודנטיות לעבודה סוציאלית רואים את עצמם עובדים בשירות הציבורי.

באוצר לא השיבו לטענות, אך הבהירו שאין כוונה להוציא כספים לטובת העניין. לטענת תאיר ראבוחין, רפרנטית הרווחה במשרד האוצר, מאחר שהקדמת הפעימה בשנה תעלה 200 מיליון שקלים (הפעימות הן שנתיות, לכן הקדמה של הפעימה אומר הוספת שנה), "הממשלה או ההסתדרות יצטרכו לעשות פעולה מאזנת במקום אחר או לקבל החלטה על סדרי עדיפויות".

הכוונה של ראבוחין היא להמיר את ההקדמה בקיצוץ בסעיף אחר בתקציב 2024, או להסיט תקציבים להטבות לעובדים בהסכם המסגרת שנחתם לפני המלחמה מסעיף "פתרון הבעיות", שנותן כיום מענה לעובדים אחרים. "הם רוצים שניקח מהפסיכולוגים או מהסייעות", תקפה יו"ר איגוד העו"ס ענבל חרמוני, "זה לא יקרה".

ראש מחלקת הרווחה בקריית שמונה: "שש עובדות התפטרו בחודש האחרון"

"מ-7 באוקטובר אני הולכת לישון וקמה בבוקר עם דאגה איך ניתן מענה לאוכלוסייה של עוטף עזה וכל האזור שנפגעה, גם עכשיו וגם לאורך שנים", סיפרה עו"ס לינור רכב, סגנית מנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, האחראי על טיפול באוכלוסיית הדרום. "עבודת המרפאה שלנו הוכפלה, מרפאה שגם ב-6 באוקטובר הייתה באי-ספיקה ועם תורים ארוכים. אנחנו עוד לא בצונאמי. המדינה מדברת הרבה על בריאות הנפש, אבל לא קיבלנו אף תקן ואף שקל מאז 7 באוקטובר".

עו"ס מאיה בן שושן מאגף הרווחה בקריית שמונה סיפרה כי שש עובדות סוציאליות המטפלות במפוני העיר עזבו בחודש האחרון את השירות. "מאז 7 באוקטובר תושבי העיר פונו ופוזרו בכל הארץ, ורוב תושבי העיר צורכים כיום שירותים סוציאליים. מצאנו את עצמנו מפונים מהבתים תוך מתן מענה לתושבי העיר. אני מרכזת את מרחב טבריה, שש עובדות התפטרו בחודש האחרון. זה לא משנה כמה תקנים תוסיפו, אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד בגלל השכר".

איילת בן דוד, עו"ס לטיפול באלימות במשפחה, סיפרה על חוויותיה הקשות מאז 7 באוקטובר: "כחמישה שבועות אחרי פרוץ המלחמה התחלנו לראות עלייה חדה. במרכז שאני עובדת בו, הפניות  עלו ביותר מ-50%. מצאתי את עצמי מתלבטת אם לטפל עכשיו באישה שליוויתי כבר שנה אחרי אירוע אלימות שכמעט הרג אותה, והתוקף שלה משתחרר עכשיו מהכלא והיא מתה מפחד, או באישה שהגיעה באותו יום למרכז ולא יכולה לשבת על הכיסא מרוב חבלות".

בעיה נוספת שהוצפה היא הצורך במפתח תקינה – קביעת מספר גג לתיקים שמקבל עליו עובד סוציאלי אחד. "מדינת ישראל לא מבינה את גודל האירוע", אמר עמיר קשי, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בנס ציונה. "התקנים הם לא הסיפור. אם לא יהיה מפתח תקינה – אחרי 50 מטופלים לא מקבלים עוד פונים. לא יבואו עובדים לשירותי הרווחה".

עינב בן חור, מנהלת שירותי שיקום במשרד הביטחון, חידדה את הנושא. "הגענו למצב שאנחנו בתקינה של עובד סוציאלי אחד ל-1,000 מטופלים מאז אירועי 7 באוקטובר, וגם זה אחרי רפורמת 'נפש אחת'. אנחנו מתחת לאלונקה, רצים מפצוע לפצוע, אבל אנחנו בקריסה. אצלנו השכר גבוה יותר ואנחנו באיוש מלא יחסית, הבעיה שלנו היא מפתח התקינה. אנחנו ב-200 פצועים לכל עובדת, ועוד לא התחלנו לקלוט פוסט-טראומטיים".

ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), אמרה שיתקיים דיון נוסף בנושא. "אני פונה למשרדי הבריאות, הרווחה והביטחון לבחון את מפתחות התקינה ואת מספר התיקים, בייחוד בתחומים אקוטיים. אני קוראת לבחון מענק בתקופה הנוכחית ולבדוק את הקדמת הפעימה בהסכם השכר".

משרד הבריאות על דבריה של עו"ס רכב: "הטענות אינן נכונות. משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בתמיכה בבתי החולים בשל צורכי המלחמה, ועל כן קיבל המרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר שבע תוספת תקציבית בסך כ-1.5 מיליון שקלים, לרבות תוספת תקנים של אחיות, עובדים פרא-רפואיים ועובדי מינהל ומשק. נוסף על כך, ניתן מענה לצורכי מיגון של המרכז הרפואי.

"תוספות אלו ניתנו כחלק ממתן מענה תקציבי כולל לבתי החולים בשל הוצאות המלחמה, הכולל הקצאת תקציב עבור הגידול בהוצאות בתי החולים, עיבוי מלאים הכרחיים, הרחבת כוח האדם ומתן מענה ייעודי למצבי חירום".