קיבוץ גבולות במועצה אזורית אשכול מחזיק כבר כמה שבועות את בית הספר העורפי של כל ילדי המועצה שכבר חזרו הביתה עם משפחותיהם. כל יום נכנסים לקיבוץ הקטן 500 ילדים ובני נוער מכל המועצה, שמנסים ביחד עם המורים, המדריכים וחיילים מחיל החינוך להחזיר ולו במעט את שגרת הלימודים.

עבור המאמץ החינוכי – כמעט כל מוסדות הקיבוץ, שאינם בתי החברים, הוסבו לכיתות לימוד. הקיבוצים גבולות, אורים וצאלים קיבלו בשבועיים האחרונים מכתב מראש המועצה, גדי ירקוני, שפינוים, שקרה על חשבון המועצה אחרי שהמדינה סירבה לפנות אותם, מסתיים. בתחילת החודש הבא הם יצטרכו לעזוב את בית המלון ולחזור לקיבוץ. אלו שלא ירגישו בנוח לחזור יצטרכו לממן את האירוח במלון מכספם.

מרחב שהוסב עבור בית הספר העורפי (צילום: דוד טברסקי)

כיתת לימוד בבית הספר העורפי. כמעט כל מוסדות הקיבוץ, שאינם בתי החברים, הוסבו לכיתות לימוד (צילום: דוד טברסקי)

"ממשלות ישראל מודדות את היחס אלינו בקילומטרים", אומרת ל'דבר' רוני בנימיני רוסו (47), האחראית על החינוך בקיבוץ וממובילות המאבק למען הכרתן של המדינה ושל המועצה בצורכי קיבוצה. "למדוד הכול בקילומטרים קשור רק לדבר אחד – כלכלה. כך קרה שלנו ולחצי מיישובי גוש צוחר לא עושים ממ"דים. למה? כי אז יבקשו ממ"דים באשקלון. זה יחס מעליב שנמשך הרבה מאוד שנים".

גבולות נמצא במרחק אווירי של 10 ק"מ מהגבול עם הרצועה, מעבר לתחום הפינוי הרשמי של צה"ל ומשרד הביטחון, שעומד על 7 ק"מ מהגדר. אף שחלק מהזמן הקיבוץ תפקד כבסיס צבאי זמני ששהו בו גדודים, הוטל עליו צו אלוף וכל שירותי המועצה הושבתו – המדינה סירבה לפנות אותו, בטענה שאינו קרוב מספיק לגדר. "לא הייתה אמירה ברורה אם מפנים או לא, ולכן אנשים התחילו להתפנות עצמאית", מסבירה רוסו. "זה לקח כיומיים-שלושה, אבל אחר כך המועצה פינתה לאילת באופן מסודר". ירקוני קיבל את ההחלטה לפנות את כלל המועצה, כולל הקיבוצים המרוחקים יותר – על חשבון המועצה. לפני שבועיים אמר בדיון בכנסת שהמועצה נכנסה לגירעון של יותר מ-30 מיליון שקלים בגלל הפינוי, והמדינה מסרבת לשפות אותה.

דגל מועצה אזורית אשכול. "המועצה צריכה להחליט סופית אם היא נותנת לכל היישובים שלה את אותו שירות או לא" (צילום: דוד טברסקי)

"היחס לאורים, לגבולות ולצאלים נמצא בדיונים במועצה כבר שנים", מספרת רוסו. "ידעו לדבר על המצב של הילדים שלנו גם לפני 7 באוקטובר, אבל היום המועצה צריכה להחליט סופית אם היא נותנת לכל היישובים שלה את אותו שירות או לא".

רוב החוזרים ליישובי המועצה כיום הם תושבי היישובים שנמצאים 7-4 ק"מ מהגבול, שצה"ל התיר להם לשוב. בודדים החלו לחזור גם ליישובים הקרובים יותר לגבול, כדי לעזור בשיקום, ויותר מ-70% מתושבי גבולות כבר חזרו. למרות פניות חוזרות למדינה ודיונים בכנסת שהשתתפה בהם רוסו, המדינה עדיין לא התייחסה רשמית למצב המיוחד של הקיבוץ שלה, ולשאלה אם יינתן מענה כלכלי לצורכיהם של חברי הקיבוץ בעקבות הפינוי והמלחמה, ובראשם המיגון והמענה הנפשי.

"למועצה יש אחריות, אבל החצים שלנו פונים קודם כל לירושלים", אומרת רוסו. "הדברים שם נעשים בצורה שרירותית ופקידותית. משרד האוצר קובע עד לאן מגיע הפצמ"ר ומתייחס ליישובים עם סרגל – כאילו רק המרחק קובע". המדינה אומנם לא מכירה במצב הייחודי של גבולות, אבל החליטה לגבות את מועצת אשכול בבחירתה למקם דווקא בה את בית הספר העורפי, שהוקם בחודש האחרון עבור ילדי המועצה שחזרו לבתיהם.

קיבוץ גבולות. "אנחנו קיבוץ חזק, העורף של המועצה שהמדינה החליטה שממנו תתחיל התקומה – אבל מקבלים יחס הפוך" (צילום: דוד טברסקי)

"בית הספר נבנה אצלנו בלית ברירה", מסבירה רוסו. "ההורים דרשו שילדי היישובים לא ילכו לבתי ספר שהם לא עורפיים". גבולות הרים את הכפפה וביקש לפתוח את בית הספר על דעת עצמו בשטח הקיבוץ, אך המועצה סירבה ולא נימקה. הקיבוץ ביקש סמל מוסד, המועצה סירבה שוב. לאחר מכן הוחלט שהקיבוץ ישים כמיליון שקלים עבור חינוך באחריותו מכיסו שלו. "כבר התחילו הפגישות עם עמותות כדי לאתר מקורות מימון, ופתאום המועצה התעוררה וביקשה מאיתנו להיות בית ספר עורפי מועצתי רשמי. אנחנו קיבוץ חזק, העורף של המועצה שהמדינה החליטה שממנו תתחיל התקומה – אבל מקבלים יחס הפוך".

בתה הצעירה של רוסו, שלומדת בכיתה י', תתחיל בקרוב את שנת הלימודים שלה בפעם הרביעית. בהתחלה זה היה בתיכון עין הבשור בקרית החינוך של המועצה באשכול, לאחר מכן בקמפוס באילת, בבית הספר גוולדווטר באילת, ועכשיו חזרה לגבולות. היא איבדה חברות וחברים לבית הספר. אף שלא חדרו מחבלים לקיבוץ, לרוסו יש חברים ומכרים שנרצחו או נחטפו. חיי המועצה כולה נשברו. "כל ילדי המועצה לומדים אחד עם השני. העבודה שלנו במועצה, הרפואה, התרבות – כולם מתנהלים במועצה. זו לא קלישאה – אנחנו כולנו עוטף עזה. זה לא עניין של קו מדומיין שמדוד בקילומטרים. זה אורח חיים. הדרישה שלנו ברורה: טיפול במעגלי הפגיעות בכל המועצה – תקציבים לממ"דים, שיקום, מענקי איכלוס וכל דבר שנופל תחת האחריות לכל יישובי עוטף עזה".