בשבועות האחרונים נפוצו דיווחים על התנהלות אזרחית בעזה, בעיקר חלוקת סיוע, שנעשית "ללא אונר"א וללא חמאס". במקורות שונים נטען כי החמולות שמרכיבות את העיר עזה התארגנו לחלוקת סיוע ב"ציר עוקף חמאס". שר הביטחון יואב גלנט אמר שאין חלופות מלבד חמאס או פת"ח, ודיבר על פת"ח אחר, ייתכן שכרמז לחזרתם של מוחמד דחלאן ונאמניו לזירה. אולם לדברי ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, מדובר בתקוות שווא.

"צה"ל לא כבש את השכונות והערים, הוא רק יושב ביניהם" אומר מילשטיין ל'דבר', "צה"ל נכנס ויוצא, אבל מי ששולט בחיי היומיום זה עדיין חמאס. חמאס שנראה קצת אחרת, אבל בסוף זה אותו חמאס."

לדברי מילשטיין, החמולות עדיין משתפות פעולה על חמאס. "מנהיגי החמולות בעזה פרסמו כרוז משותף לפיו הם נותנים גיבוי מלא לחמאס, ומגנים בוגדים – כלומר כאלו שיעבדו עם ישראל", הוא מסביר, "חמאס הזהירו את החמולות שמי שיעבוד עם ישראל יחוסל."

מיכאל מילשטיין. "או שנכבוש את עזה ונישאר בתוכה, או שנשלים עם חמאס כעובדה קיימת" (צילום: אלבום פרטי)

"החמולות לא היו ממהרות לתמוך ולגבות את חמאס אם ישראל הייתה בשליטה", הוא אומר "הן הולכות עם הראיס, עם מי ששולט בשטח. אם הן פרסמו שהן הולכות עם חמאס זה מלמד מי שולט ברחוב."

אתה מדבר על צפון הרצועה? השטח שישראל סיימה לכאורה לכבוש?
"בטח שאני מדבר על הצפון. במרכז הרצועה ובדרומה זו בכלל לא שאלה, חמאס שולט שם באופן די גלוי. בצפון הרצועה חמאס לא יכול לצאת ברכב משטרה, או להסתובב ברחוב באופן גלוי מידי כי צה"ל מיד יגיב כמו שראינו בימים האחרונים בשיפא, אז הוא מנהל את העניינים מהמסתורים."

איך זה נראה?
"יש בצפון הרצועה כיסים של שליטה ברורה וחד משמעית של חמאס, כמו למשל ג'באליה. זה מכעיס כי שילמנו בדם חיילינו כדי לכבוש את ג'אבליה, אבל מיהרנו לצאת משם, והיא חזרה להיות שכונה בשליטה מלאה של חמאס.

"אזורים אחרים שעברו סומליזציה (מלשון סומליה, א.ל.), שולטות שם כל מני כנופיות, והכול מתנהל שם בצורה כאוטית. זה מצב שנוח לחמאס, ומסוכן לישראל. הכנופיות האלה מאיימות על ישראל לא פחות מחמאס".

מילשטיין טוען שקשה מאוד לעקוב אחר המתרחש ברצועה. "ההתנהלות האזרחית בברדק גדול, הכול משתנה כל הזמן ויש בעיקר הרבה בלגאן."

חיילי צה"ל בג'באליה שבצפון רצועת עזה. "חזרה להיות בשליטה מלאה של חמאס" (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"אין טעם למו"מ עם אנשי החמולות אם יתנקשו בהם כשתצא מהדלת"

בימים האחרונים פורסמו סרטונים בהם נראים תורים מסודרים של חלוקת מזון. לדברי מילשטיין, "חלוקת האוכל המסודרת בצפון הרצועה זו הוכחה שחמאס חוזר לשלוט. שלא נטעה, המנגנון שמנהל אותה הוא מנגנון אזרחי של חמאס. אין בעזה חדי-קרן שיצאו מהקשת בענן ויכולים לנהל שם חלוקת מזון זה חמאס בכיסוי."

חמאס בכיסוי זה כמו בגדה המערבית?
"זה שונה מהגדה, כי בגדה חמאס באופוזיציה ויש שלטון פלסטיני של הרשות. בעזה אין שלטון של אף אחד אחר, ישראל לא מנסה לשלוט באוכלוסייה. אז שלטון חמאס עובר מטה מורפוזה – עוברים למיקור חוץ, ולסוכנים. בחמאס מבינים שהם לא יכולים לפעול בגלוי, אז מחפשים דרכים מוסוות לנהל את העניינים, נעזרים בחמולות."

החיסול של פאא׳ק מבחוח, בכיר בביטחון הפנים של חמאס, קשור לזה?
"פאא׳ק מבחוח היה אחראי על התיאום בין חמאס לחמולות ולאונר"א. הוא ניהל תיאם בין הגופים שעסקו בחלוקת הסיוע. חמאס הודיעה שישראל חיסלה אותו כדי לפגוע בתיאום האזרחי. בחמאס טוענים שהשיגו מחדש סדר ברצועה, וישראל מנסה לערער אותו וליצור כאוס".

ישראל מנסה לגשת לחמולות?
"הפלסטינים דיווחו שהיו מפגשים של נציגי צהל ושב"כ עם מנהיגי חמולות בעזה. זה אולי מה שעומד מאחורי החיסולים, והאיומים של חמאס כלפי החמולות. אם זה אכן קרה, אז שפכנו את התינוק עם המים.

"לא למדנו כלום מהניסיון המר שהיה לאריאל שרון עם אגודות הכפרים בשנות השבעים. אז זה נגמר בחיסול של כל מי שהיה מוכן לעבוד עם ישראל. אין טעם לגשת למשא ומתן עם אנשי החמולות, בלי שיש להם ביטחון שלא יתנקשו בהם רגע אחרי שתצא מהדלת."

"בפועל צה"ל לא בתוך הרצועה, העזתים מבינים שהסדר הישן נשאר"

כיצד לדעתך נכון לבנות את 'היום שאחרי'?
"כל השיח על היום שאחרי זה קשקשת. אנחנו לא קרובים לשם בכלל. איך אפשר לדבר על היום שאחרי כשיש כזה בלגן, וחמאס עדין שולטת. מי ירצה להיכנס לזה? עם מי תעבוד?

הספינה 'Open Arms' בצאתה מקפריסין עם מזון לעזה, במימון איחוד האמירויות. "האמירתים נכנסו קצת יותר לתמונה, אבל לא קופצים למים" (צילום: REUTERS/Yiannis Kourtoglou)

"אם ישראל הייתה כובשת את עזה ונשארת בתוכה, עוצרת כל פעיל חמאס, נותנת לתושבים לפחות את התחושה שהיא הריבון, אז הייתה אפשרות אולי להתחיל סדר חדש, גורמים חדשים. אבל בפועל צה"ל יושב מסביב לעזה ולא בתוכה. העזתים מבינים שהסדר הישן נשאר. הוא שינה את צורתו, אבל זה עדין חמאס. זה המצב העגום שנקלענו אליו."

לאן מושכים השחקנים הבינלאומיים?
"רובם, כמו שרואים בתקשורת, מושכים לסיום של המלחמה. המדינות הערביות שבתמונה – מצרים, איחוד האמירויות, סעודיה – לא ממהרות להיכנס לעומק מבחינת העניינים הפנימיים ברצועה. הן שומרות על מרחק מסוים. להבנתי המצרים בוחנים את כל האופציות, וממתינים לראות מה מתפתח. האמירתים נכנסו קצת יותר לתמונה לאחרונה, אבל עדיין נראה שזה כדי לצאת ידי חובה. הם לא ממהרים פנימה, לא קופצים למים".

מה אתה מציע?
"הבעיה שלנו היא שאין אסטרטגיה. הקבינט צריך להחליט: או שנהיה רציניים עם שינוי המציאות בעזה, נכבוש אותה ונישאר בתוכה, או שנשלים עם זה חמאס כעובדה קיימת. אין פתרון ביניים. בינתיים אנחנו מתבוססים בבוץ אסטרטגי".