"המציאות מראה שאיומי ביטחון וסיכוני בטיחות משולבים זה בזה, ועלינו להתמודד עמם במקביל", אמרה ד"ר זיו קרני-אפרתי ממחלקת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות בכנס שנערך היום (שלישי) ועסק בסוגיות בטיחות ובריאות עובדים בעת מלחמה. לדבריה, מחקר שערכו בקרב 277 ממוני בטיחות ברחבי הארץ ממגוון ענפים ותעשיות, מלמד כי בתקופת הלחימה גורמי הסיכון בשכיחות הגבוהה ביותר היו עבודה בכוח אדם חסר, בעיות מיגון, עבודה בתנאים של לחץ, דרכי מילוט לא תקינות ומעברים לא בטוחים, חשש מפני פיצוצים ורסיסים מעופפים.

לדבריה, בשבועות הראשונים של המלחמה נעדרו כ-50% מהעובדים ממקומות עבודתם, והארגונים התמודדו עם אתגר לשמור על רציפות ייצור. לפיכך, מקומות עבודה רבים גייסו או הכשירו עובדים חדשים והאריכו את המשמרות לעובדים הקיימים, ומשרד העבודה אף הרחיב את ההיתר לעבודה בשעות נוספות. "הרבה ממוני בטיחות הצביעו על גורמי סיכון הנובעים מהתגובה הארגונית למחסור בעובדים, מכיוון שעובדים חסרי ניסיון או עובדים בשעות ארוכות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה בעבודה או בבריאות. זה דורש הארכת סיכונים פרואקטיבית מצד ממוני הבטיחות והמעסיקים גם ביחס לתגובה הארגונית למצבי חירום".

עוד עלה מהבדיקה כי באזור הדרום דיווחו ממוני הבטיחות על סיכון מוגבר לחשיפה לרעש או להחלקה בהשוואה למקומות אחרים. ייתכן, לדבריה, כי נתונים אלו מושפעים מהחשיפה המוגברת לרעשי המטוסים, האזעקות והפיצוצים, וכן מהסיכון למעידה והחלקה בעת ריצה לאזורים ממוגנים. קרני-אפרתי ציינה כי רק מעט ממוני הבטיחות ציינו סיכונים הנובעים ממפעלים הסמוכים למקומות עבודתם, כמו מפעלים המאחסנים או מייצרים חומרים נפיצים או דליקים, וכי לפי הספרות המקצועית, זו סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת.

ד"ר לליב אגוזי מהמוסד לבטיחות ולגיהות הציגה ממצאי מחקר שהשווה את מצב הלחץ והשחיקה של עובדים לפני המלחמה וחודשיים לאחריה. לדבריה, לצד ההתמודדות עם האיום הקיומי, עובדים רבים מתמודדים בחודשים האחרונים גם עם שכול ואובדן, דאגה כלכלית, התמודדות עם פינוי ודאגה למגויסים. נוסף על כך, כ-54% מהעובדים דיווחו על עלייה בעומס העבודה, רובם בשל היעדרויות עובדים בתקופת המלחמה. 38% דיווחו על ירידה בעומס בשל ירידה בביקושים והשבתת מקומות העבודה.

"הלחץ בתקופת המלחמה עלה מאוד, ומספר העובדים שהעידו על לחץ כמעט הוכפל, והיה גבוה יותר גם מאשר בתקופת הקורונה", הסבירה אגוזי, וציינה כי 15.6% מהעובדים דיווחו על לחץ יום-יומי ו-27.9% דיווחו על לחץ כמה פעמים בשבוע לעומת 7.8% ו-16.8% בהתאמה לפני המלחמה.

"לחץ והפרעות שינה קשורים ומגיעים בדרך כלל ביחד, ויש להם קשר לסיכון מוגבר למעורבות בתאונות עבודה", אמרה, והוסיפה כי בחודשיים הראשונים של המלחמה 7% מהעובדים דיווחו שהיו מעורבים בתאונה, לעומת 11% בשנה שלמה קודם לכן. "זיהינו שככל שרמת השחיקה של העובד הייתה גבוהה יותר, כך היה חשוף יותר גם לתאונות, ובקרב מי שהעידו על עצמם שהם בשחיקה קיצונית – 20% היו מעורבים בתאונה". היא הוסיפה שמספר המדווחים על כאבי עורף וצוואר, גב עליון וכתפיים הוכפל, ויש עלייה גם בדיווח על כאבים בגב התחתון, בזרועות, בכפות הידיים, ברגליים ובברכיים.

"עם זאת, כדאי לציין כי 56% דיווחו שהעבודה דווקא תורמת להרגשתם בתקופה הזו", אמרה אגוזי, וציינה כי עבודה אינה רק פרנסה, אלא גם מקור לתחושת משמעות ושליחות. שני שלישים מהעובדים גם מתנדבים במהלך המלחמה – חלקם גם בעבודות פיזיות, כמו חקלאות והובלת ארגזי תרומה. "בדקנו אם יש לזה השפעה על הפגיעות בעבודה, ולשמחתנו לא מצאנו שיש לזה השפעה".

ד"ר אמנון דובדבני התייחס לכך שבמקומות עבודה רבים, בייחוד סגורים ורועשים, ובדגש על כאלו המצריכים שימוש בציוד מגן מפני רעש, עובדים עלולים להתקשות לשמוע אזעקות בעת חירום. לדבריו, גם בשגרת חירום יש להקפיד על המשך העבודה עם אמצעי מיגון מפני רעש, ויש דרכים להתגבר על הקושי – בין היתר באמצעות שימוש באפליקציה עם רטט של פיקוד העורף בפלאפון, בשעון חכם או בצמיד רוטט. לצורך כך, חשוב שהמעסיק יוודא שיש במפעל קליטת וויי-פיי מספקת. נוסף על כך, מעסיקים יכולים להשתמש בכריזה פנימית ובהתרעה בהבהוב האורות, או במינוי אחראים לפינוי העובדים בעת אזעקה.

עו"ד דיאנה בארון ועו"ד אורית רונן מקו לעובד הצביעו על הקשיים הייחודיים שמתמודדים עמם עובדים זרים בישראל בעקבות המלחמה. לדבריהן, ב-7 באוקטובר נרצחו 64 מהגרי עבודה, ויותר מ-30 נחטפו. מאז, נהרגו עוד ארבעה מהגרי עבודה בענף החקלאות ונפצעו עוד עשרה מירי תלול מסלול.

"העובדים חסרי ידע והבנה של המצב, ולא ניתנו להם הסברים מספקים מראש על דרכי ההתמודדות", הסבירו, והוסיפו כי עובדי החקלאות עובדים, ופעמים רבות גם לנים, במגורים הממוקמים סמוך לשטחים החקלאיים המוגדרים שטחים פתוחים. "אין להם מרחבים מוגנים מספיקים, והרבה פעמים גם לא אזעקות או התרעות, ולא הגנה של כיפת ברזל. התברר לנו שהאפליקציה של פיקוד העורף גם חסומה להם להורדה, ובלאו הכי לא נגישה להם מבחינת שפה". מהגרי עבודה בענף החקלאות בצפון נותרו לעבוד וללון שם, ולא פונו יחד עם הקהילות הישראליות ביישובים שהם עובדים בהם. מעבר לכך, עובדים זרים שנפגעו זכאים להכרה בתור נפגעי פעולות איבה, אך לרובם יש חסמים במיצוי זכויותיהם, והעובדים שחוו טראומות קשות במהלך המלחמה אינם מרבים לפנות לסיוע נפשי.

לדברי בארון ורונן, בקו לעובד מודאגים גם מהעובדה שמדינת ישראל התירה בתקופת המלחמה כניסת עובדים זרים לא באמצעות הסכמים בין-מדינתיים, כמו העובדים מהודו. "חלק מהעובדים שהגיעו כבר מדווחים לנו ששילמו דמי תיווך גבוהים מאוד של 7,000 ו-8,000 דולר, שהופכים אותם לבעלי חוב ופגיעים יותר בשוק העבודה, גם בהיבט הבטיחותי".