דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד 16.07.24
28.5°תל אביב
  • 25.7°ירושלים
  • 28.5°תל אביב
  • 28.5°חיפה
  • 29.4°אשדוד
  • 28.3°באר שבע
  • 33.9°אילת
  • 28.8°טבריה
  • 24.9°צפת
  • 28.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות ופרשנויות

פרשנות / עיתונאי איראני: מי שדורש סיום מהיר למלחמה בעזה שוכח שמאבק בגרילה לוקח זמן

בטור ביומון סעודי כתב אמיר טהארי: "איש לא מכחיש כי את הסבל הפלסטיני, אך האם הדרך לשים לו קץ או להפחיתו היא לפטור את הארגונים הפלסטיניים מהמוסר?" | סקירת 'ממרי' - המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון

חיילי צה"ל בקרבות בבית החולים שיפא בעזה (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל בקרבות בבית החולים שיפא בעזה. "מדוע למלחמה קונבנציונלית אין מגבלת זמן עד להופעת המנצח, אך מלחמה נגד ארגון מורד צריכה להיות נתונה ללוח זמנים?"" (צילום: דובר צה"ל)
מכון ממרי
מכון ממרי
המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
צרו קשר עם המערכת:

העיתונאי והסופר אמיר טאהרי, שערך עיתון יומי באיראן לפני המהפכה האסלאמית ומאז עבר לחיות במערב, פרסם ב-22 במרץ בטורו ביומון הסעודי 'אל-שרק אל-אוסט' היוצא לאור בלונדון, מאמר בו מתח ביקורת חריפה על ההזדהות ברחבי העולם עם תנועת החמאס לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במאמר ביקר גם את הקריאות לסיום המלחמה בעזה בטרם הוכרעה המערכה.

במאמרו טען טאהרי כי מתקפת ה-7 באוקטובר כי גם "מאבק למען חירות" לא מעניק לאף ארגון אישור לרצוח תוך התעלמות מכללי המוסר. לטענתו, הגורמים הבינלאומיים שמנסים כיום לעצור את המלחמה בעזה שוכחים כי המאבק בארגונים החמושים מצריך זמן רב. עוד טען כי קיבוע של מצב הפליטים הפלסטיניים מזה ארבעה דורות גרם נזק לעם הפלסטיני, וכן כי ניהול מו"מ עקיף עם חמאס, כפי שעושה ממשל ביידן, היא טעות חמורה שנותנת הכשר למתקפות דוגמת ה-7 באוקטובר.

מתוך המאמר:

"מנהיגי בריטניה והאיחוד האירופי אומרים כי הגיעה העת להפסיק את האש ולהסכים להקמת מדינה פלסטינית. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ושר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, אף הציעו שמועצת הביטחון תקבל החלטה מחייבת שתתווסף ל-230 קודמותיה בסוגיה הזו. כל זאת, בשעה שמפקד כוח קודס [של משמרות המהפכה] של איראן, הגנרל אסמאעיל קאאני, הבטיח 'לבנות מחדש עזה חזקה יותר מאשר בעבר, בהיותה מוצב קדמי נגד הציונות העולמית'.

"המומחים בריטים ואירופים מביעים דאגה גם נוכח התארכות משך המלחמה בעזה, ודוחקים לביצוע מהלך לא מוגדר על מנת לקצר את משכה. הם שוכחים כי מאבק בארגוני [גרילה] חמושים שרוצים לכפות את האג'נדות שלהם… הוא לא דבר אפשרי באמצעות סצנה תיאטרלית קצרה [כלומר, זבנג וגמרנו].

"[כך] הבריטים נזקקו ל-11 שנים כדי לכבות את אש לוחמי הגרילה בחצי האי המלאי [בדרום מזרח אסיה]; המאבק נגד כוחות 'הנתיב הזוהר' בפרו ארך כ-30 שנה; בקולומביה נמשך העניין 20 שנה עד לעקירת מיליציית M19… לאורוגאווי לקח חמש שנים כדי לקבור את התנועה הקומוניסטית Tupamaros; הודו הצליחה חלקית בהרגעת הלוחמים למען חירות בנאגאלנד [מדינה בהודו] לאחר מלחמה שנמשכה 40 שנה, בעוד שהיא עדיין לוחמת באויב קיצוני ועיקש הרבה יותר בקשמיר; תורכיה לוחמת ב-PKK הכורדי מזה יותר מ-30 שנה ובבורמה מנהלים 'הלוחמים למען החירות מתנועת קארן [Karen]' מלחמה נגד הממשל הצבאי השולט בראנגון [כיום נקראת יאנגון] מזה כמעט חצי מאה.

"השאלה כיום היא: מדוע כאשר למלחמה קונבנציונלית אין מגבלת זמן עד להופעת המנצח, מלחמה נגד ארגון מורד [קרי, חמאס] צריכה להיות נתונה להונאה של מגבלת זמן ולוח הזמנים [של הלחימה]?"

"מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל הייתה ביטוי ל-razzia או התקפה – מילה איטלקית שנכנסה לרוב השפות האירופיות, ומקורה במילה הערבית 'ר'זוה', שמשמעותה מתקפת פתע ללא אזהרה נגד קבוצת מטרות בתקווה לחסל את היריב. הטבעת ספינת הסיור 'לוסיטניה' במלחמת העולם הראשונה במאי 1915, הייתה בבחינת התקפה כזו, כמו גם מתקפת פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941. שני מהלכים אלה הובילו את ארה"ב להשתתף בשתי מלחמות עולם. כך, גם התגובות לפיגועי ה-11 בספטמבר 2001 שכללו ארבע מתקפות מתואמות, שכל אחת מהן הובילה להשמדת הפושעים [על ידי ארה"ב והמערב], לעיתים במידה עצומה יותר של זעם, כפי שקרה במתקפת ה-7 באוגוסט על הירושימה ונגסקי [באוגוסט 1945] או בהפצצה הכבדה על העיר [הגרמנית] דרזדן [בפברואר 1945]. ואולם [פעולות] הנקם [הללו של ארה"ב והמערב] על אותן מתקפות לא הצמיחו הזדהות עם הפושעים [בדומה להזדהות שיש היום עם חמאס]".

"איש לא מכחיש כי הפלסטינים סבלו סבל רב, זה יותר משבעה עשורים ברציפות, אך האם הדרך לשים קץ לסבלם או לכל הפחות להפחיתו, היא לפטור את הארגונים הפוליטיים שלהם… מ[החובה] לדבוק במינימום של כללי המוסר?

"ההתייחסות אל הסוגייה הפלסטינית כאל עניין החורג מכל הכללים הסבה נזק עצום לפלסטינים. הם הפכו לעם הראשון בהיסטוריה שארבעה דורות רצופים שלו התקבעו בסטטוס של פליטים. [לשם השוואה], מלחמת העולם השנייה יצרה [מצב של] למעלה מ-30 מיליון פליטים שכולם קיבלו בתים חדשים בתוך עשור. חלוקת הודו הובילה ל-14 מיליון פליטים והם כולם יושבו מחדש בתוך פחות מעשור. כמו כן מאז 1959 גורשו למעלה מ-10 מיליון קובנים ממולדתם והם התיישבו ביותר מ-10 מדינות ובמיוחד בארה"ב.

"האם זה הגיוני שישנם מחנות פליטים אפילו בעזה שאין בה כיבוש ישראלי כבר שני עשורים? או בגדה המערבית שבה שולטת הרשות הפלסטינית? האם זה אנושי להפוך את הפליטות למקצוע שבו אונר"א הוא בעל הזיכיון?

"האם אלה שמעודדים את חמאס בכך ש[הם] יוצאים לתהלוכות התמיכה בו, יודעים מה אחוז הפלסטינים שהארגון מייצג? וחשוב יותר – האם אלו שתומכים בו מסכימים גם למתקפת ה-7 באוקטובר?

"ממשל ביידן טועה טעות חמורה בכך שהוא מקדם באופן עקיף את חמאס [לדרגה] של שותף לגיטימי באמצעות בעלי ברית אזוריים [קרי, קטר] ויוצר בכך אשליה שמתקפה [דוגמת זו של] ה-7 באוקטובר עדיין מסוגלת לפחות לייצר עוד תמיכה [עבור מבצעיה]".

הסקירה המלאה פורסמה באתר ממרי

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!