בעזרת ממצאים שהתגלו במערה במרוקו, מדענים שיחזרו את התזונה האנושית בתקופה קדם חקלאית. לפי המחקר, האוכלוסייה שנסקרה ניזונה בעיקר מהצומח.
המחסור בשרידים אנושיים שנשמרו היטב מתקופות קדם-חקלאיות פוגע ביכולת לדעת מה אכלו בני האדם לפני המהפכה החקלאית, שהתרחשה לפני כ-12 אלף שנים. הממצאים במרוקו איפשרו התקדמות מדעית ביחס לשאלה זו.
החוקרים בחנו חתימות כימיות בעצמות ובשיניים משרידי שבעה אנשים, וכן בשיניים מבודדות שונות, שנמצאו במערה מחוץ לכפר תפורלט בצפון מזרח מרוקו. השרידים מתוארכים ללפני כ-15 אלף שנים, והאנשים שנמצאו היו חלק ממה שנקרא התרבות האיברומאורוסית.
ניתוח סוגי החומרים שנמצאו בשרידים – ביתר פירוט, האיזוטופים (אטומים המתאפיינים במספר ניוטרונים שונה) של יסודות כמו פחמן, חנקן, אבץ, גופרית וסטרונציום – מעיד על כמות וסוג הבשר והצמחים שאכלו אותם אנשים. במקום נמצאו שרידים מצמחי בר אכילים שונים, ובהם בלוט מתוק, צנובר, פיסטוק, שיבולת שועל וקטנית. הטרף העיקרי, על פי העצמות שהתגלו במערה, היה מין שנקרא עבדקן הרעמה.
"התפיסה הרווחת הייתה שתזונה של ציידים-לקטים הייתה מורכבת בעיקר מחלבונים מן החי" אמר זינב מובטהיג', דוקטורנט לארכיאולוגיה במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בגרמניה והמחבר הראשי של המחקר, "עם זאת, העדויות ממרוקו מראות שצמחים היוו חלק גדול מתפריט הציידים-לקטים". הוא הוסיף כי כמעט שלא נמצאו סימנים לאכילת מאכלי ים.
"זה חשוב מכיוון שזה מצביע על כך שאולי מספר אוכלוסיות בעולם כבר התחילו [עוד לפני המהפכה החקלאות] לכלול כמות ניכרת של צמחים בתזונה שלהן" הוסיפה הארכיאוכימאית ומחברת המחקר קלרביה ז'אואן מסוכנות המחקר הצרפתית CNRS.
האיברומאורוסים היו ציידים-לקטים שחיו באזורים של מרוקו ולוב, בתקופה שלפני כ-25,000 עד כ-11,000 שנים. החוקרים הסבירו שהאיברומאורוסים השתמשו במערה במשך חלקים משמעותיים מכל שנה, מה שמרמז על אורח חיים מיושב יותר מאשר שוטטות מתמדת בחיפוש אחר משאבים. הם ידעו לנצל צמחי בר שהבשילו בעונות שונות של השנה. החורים בשיניים שלהם מעידים על הסתמכות על צמחים עמילניים.
ייתכן שצמחי מאכל אוחסנו על ידי הציידים-לקטים במשך כל השנה, אמרו החוקרים, כדי להגן מפני מחסור עונתי בטרף ולהבטיח אספקת מזון סדירה. עם זאת, החוקרים הדגישו שהאיברומאורוסים אכלו רק צמחי בר, ומעולם לא פיתחו חקלאות, שהגיעה מאוחר יחסית לצפון אפריקה.
