"הגעתי כדי לקדם שוויון לעובדים", אומר בגאווה עזיז בסיוני, יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות, בראיון ל'דבר' לכבוד 1 במאי. "גדלתי בשכונת עוני בנצרת, חוויתי על בשרי את החיים במעמדות המוחלשים. מאז שהייתי ילד, אני זוכר את סבא נאבק למען זכויות עובדים. כל חיי במפלגה עסקתי בנושא הזה".

בסיוני הגיע לתפקידו מתוקף היותו יו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות. "לא הייתי במערכת ההסתדרותית קודם לכן", הוא מספר. "הייתי פעיל במפלגה, ובמקביל עבדתי כמפקח ומנהל פרויקטים בבתי זיקוק. זה מאוד עזר לי להבין את העובדים. הייתי בקשר עם העובדים במסגרת התפקיד, חייתי ביניהם והכרתי את הסוגיות והבעיות שלהם. הייתי בקורס להדרכת עבודה בגובה כדי להבין איך לשמור על בטיחות העובדים. זה היה בראש שלי, זה היה המניע שלי".

הוא נשוי ואב לשני ילדים, האחד בן שלוש והשני בן 8 חודשים, ומתגורר בנצרת. הוא מכיר מקרוב את מצוקות הזוגות הצעירים בחברה הערבית. "אנחנו שני הורים שעובדים ונאבקים כדי לשרוד ולספק את הצרכים הבסיסיים של הילדים".

"הבעיה היא לא בנשים הערביות"

מה תפקיד ההסתדרות בהקלת המצוקות?
"השוויון הוא בראש מעייניה של ההסתדרות. ההסתדרות מקדמת זכויות עובדים ורווחה. אנו מנגישים את סל השירות של ההסתדרות לחברה הערבית. זה עוזר למוחלשים. למשל כרטיס המועדון "ביחד בשבילך" נותן 25% הנחה ב-500 ₪ הראשונים. יש סבסוד של אתרים. תוכנית "לומדים ומתקדמים" מכשירה צעירים מרמת הקורס ועד התואר. צריך להגביר את המודעות לחשיבות ההתאגדות. זה בית לעובדים, במיוחד לעובדים הנזקקים לסיוע משפטי וחברתי. הפערים קיימים, ויש חשיבות להתאגדות עובדים בצמצום שלהם, במיוחד לנשים הערביות שסובלות יותר מאפליה ומשלילת זכויות".

"אני עוסק בהעצמת הנשים הערביות. יחד עם נעמת עשינו קורס שגרירות לזכויות נשים. בכנס ביום האישה שחל ב-8 במרץ היו מעל ל-100 משתתפות, והן השליחות שלנו במקומות העבודה להגברת המודעות לזכויות נשים".

למה להתמקד דווקא בהן?
"נשים ערביות חוות יותר אפליה ויותר פגיעה בזכויות שלהן. אנו מקבלים פניות מנשים שעובדות בחנויות ביישובים. חלק מהמעסיקים לא משלמים להן שכר מינימום או שוללים זכויות שמגיעות להן".

מה גורם לשיעור תעסוקה נמוך יותר בקרב נשים ערביות?
"הבעיה היא לא בנשים הערביות, אלא שאין אזורי תעשייה ביישובים ערביים. רק 3% מאזורי התעשייה נמצאים ליד יישובים ערביים. זה מקשה".

למה?
"רוב הגברים הערביים עובדים במרכז וצריכים לצאת מוקדם בבוקר. המסגרות של הילדים נפתחות ב-7:30, ורק אז האישה יכולה לצאת לעבודה, לאחר שלקחה את הילדים למסגרות. גם עלות המסגרות מתחת לגיל שלוש היא מאוד גבוהה. רוב הנשים שעובדות, משלמות יותר ממחצית המשכורת למסגרות. צריך גם אוטו כי מצב התחבורה הציבורית ביישובים הערביים הוא בעייתי. בסוף נשארים כמה מאות שקלים והאישה אומרת 'זה לא משתלם'. הנושא מצריך טיפול. היום 40% מהנשים הערביות נמצאות בשוק העבודה, אבל 70% מהנשים הלא-משכילות לא בשוק העבודה. זאת מבלי לדבר על נשים משכילות שאינן עובדות במקצוע שלהן. למרות זאת, בתקופה האחרונה אנו דווקא רואים עלייה בנשים שמשתלבות בשוק העבודה".

"צריך לשכנע את המעסיקים שצוות מגוון טוב לעסק, המדינה צריכה להבין שכולם מרוויחים מזה"

האגף מטפל גם בבעלי מוגבלויות. נחקקו חוקים בנושא העסקת בעלי מוגבלויות. מה המצב כיום?
"יש אתגר להנגיש את מקומות העבודה בחברה הערבית. זה לא רק מקום העבודה עצמו, אלא גם כל הדרך מהבית למקום העבודה".

איך משפרים את המצב?
"אנחנו עוסקים בהגברת המודעות, ועורכים כנסים עם המוסד לביטוח לאומי וארגוני חברה אזרחית. הנושא הזה עדיין לא במודעות מספקת. בכל נושא האנשים עם מוגבלות, צריך להגביר את המודעות ברמה הבסיסית ביותר כדי שתהיינה תוצאות. צריך לשכנע את המעסיקים שצוות מגוון טוב לעסק ולחברה".

בכל החברה הישראלית, מקומות העבודה אינם מונגשים מספיק.
"נכון, גם ביישובים היהודיים המצב דורש שיפור. צריך להגביר את השתלבות בעלי המוגבלות בשוק העבודה. אבל בחברה הערבית לא צריך להגביר, אלא צריך בכלל להתחיל לשלב אותם. נכון שיש כאלה שהשתלבו, אבל המדינה צריכה לתת מענקים ולסייע. המדינה צריכה להבין שכולם מרוויחים מזה".

"המענה שלנו משפר את המצב, אבל צריך את הממשלה"

עם התקדמות המשק, האבטלה בקרב גברים ערבים מבוגרים צפויה לעלות. מה ניתן לעשות בנושא?
"ערכנו כנסי תעסוקה עם המרחבים בהסתדרות. הנושא עדיין בלמידה, בהבנה שאנו רוצים לעשות זאת דרך הכשרה. הכשרנו עשרות עובדים בכל מרחב, והם הפכו לממוני בטיחות. סקרנו את השטח עם תוכנית "לומדים ומתקדמים" ושאלנו מה קורסי ההכשרה שמעניינים את האוכלוסייה הערבית, את ציבור העובדים ללא השכלה. אבא שלי היה מסגר, היום הוא מעל גיל 60 ומתקשה לעבוד. רוב הגברים הערבים נמצאים במקצועות שדורשים עבודה פיזית קשה. אלה המקצועות עם השכר הכי נמוך. בלי התערבות המדינה בתוכנית רחבה, אנו מצליחים לתת מענה רק לחברי ההסתדרות. זה משפר את המצב, אך לא פותר את הבעיה. אנחנו צריכים את הממשלה".

"הדרך הנכונה לשותפות יהודית ערבית היא שיח חיובי במקומות העבודה"

אתם מרגישים את ההשלכות של המלחמה על היחסים בין העובדים במקומות העבודה המעורבים?
"אנו מכירים שיש בעיה מאוד גדולה. היינו בצוותי חשיבה עם ארגוני חברה אזרחית והשתתפנו במחקרים. הנתונים מראים שבחודש הראשון 30% חששו לצאת למקומות העבודה, מעל 50% הרגישו אי בטחון במקום העבודה, ערבים ויהודים. זה מאוד מדאיג, ודורש תיקון. חשוב לשמר את השותפות היהודית הערבית במקומות העבודה".

איפה ההסתדרות, ובמיוחד האגף לשוויון?
"מאז 7 באוקטובר נתנו מענה למאות עובדים, יצרנו סרטוני הסברה על זכויות עובדים בזמן משבר. היה לנו תפקיד חשוב בשמירה על העובדים הערבים. אנו מסיירים במקומות העבודה המעורבים כדי לחזק ולשמור על החיים המשותפים במקומות העבודה. חייבים לשמור על יחסים טובים ולשמור על שלום זה עם זה".

באיזה אופן?
"קודם כל, אנו צריכים להכיר זה את זה. החברה הישראלית לא למדה מאירועי מאי 21'. צריך לעשות שיח משותף. אנחנו חייבים למצוא את הנוסחה הנכונה לחיים כאן בכבוד, בחירות, בקשרים טובים. אני חושב שהדרך הנכונה היא שיח חיובי במקומות העבודה. הציבור הערבי רוצה לשמור על אזרחות מלאה, ומצד שני יש לו את הזהות הלאומית. יש את הקשר המשפחתי הלאומי. צריך להבין את זה. אנחנו כולנו תחת תקרה אחת. נכון שאנו לא דומים ויש ויכוח בינינו, אבל צריכים לשמור על המרחב של כל אוכלוסייה תחת תקרת החוק והבטחון".

"צריך להכשיר לזה את הקרקע לזה, למצוא שותפים אמיתיים ולא את אלה שמרוויחים מהוויכוח ומהסכסוך. זו עבודה שצריך לעשות ברגישות ובזהירות".

מה התוכניות לעתיד באגף?
"החזון הגדול הוא שהילדים שלנו יהיו שווים, שיהיו שוויון וצדק על האדמה הזו ליהודים ולערבים.

"אחרי 7 באוקטובר, התוכניות השתנו. אנחנו עוסקים בחיזוק השותפות היהודית ערבית במקומות עבודה. זה לא תקין שבכל משבר אנו חווים את המתיחות, אי הנוחות והבלגן במקומות העבודה. אומנם בחודש-חודשיים האחרונים לא היה משהו משמעותי, כי אנחנו מטפלים בעובדים, אבל אנחנו מרגישים שיש בעיה. היא לא בולטת, אבל צריך לא להתעלם ממנה ולטפל בה בצורה נכונה. העובד חש חוסר ביטחון. זה יתפוצץ. אנחנו רוצים למנוע את הפיצוץ ולשמור על החיים המשותפים במקומות העבודה. אנחנו מקדמים מחקר דרך פורום ארלוזורוב על המצב במקומות העבודה חצי שנה לאחר 7 באוקטובר, כדי לתת מענה.

"בנוסף, אנחנו רוצים לקדם את זכויות הנשים ואת המודעות להעסקת אנשים עם מוגבלות. עזרנו לעשרות נשים שהשתלבו ב'לומדים ומתקדמים', בהכשרות ובתוכניות לימוד. אנחנו רוצים להכשיר יותר נשים, יותר עובדים ויותר צעירים. נמשיך לקדם את המודעות לבטיחות במקומות העבודה. לפני 7 באוקטובר זה היה נושא מוביל. עכשיו זה נעלם, אבל חייבים להחזיר אותו לסדר היום של כל המשרדים בממשלה. עובדים משלמים מחיר יקר, בחייהם, במקומות העבודה.

"מוטלת עלינו אחריות מאוד גדולה ויש לנו עבודה רבה. נכון שהכוח וההשפעה שלנו בחברה הערבית הם יותר כסיעה, אבל אני לא רוצה להסתפק בזה שאני משנה קצת את החברה הערבית. החזון שלנו והעשייה שלנו הם לכלל העובדים במדינת ישראל. אנחנו דורשים שוויון לחברה הערבית, כנקודת פתיחה לתיקון של כלל החברה הישראלית".