ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לאחרונה לאפשרות שבית שהדין הפלילי הבינ"ל בהאג (ICC) יוציא צווי מעצר על פשעי מלחמה נגד מפקדי צה"ל ובכירים בממשלה. "שערורייה בקנה מידה היסטורי", אמר נתניהו, "אם הדבר הזה יתרחש, זה יהיה כתם בל יימחה על האנושות כולה – פשע שנאה אנטישמי חסר תקדים". 

אתמול דווח בסוכנות הידיעות רויטרס שחוקרים מטעם בית הדין גבו עדויות מצוותים של שני בתי החולים הגדולים ברצועת עזה – שיפא בעזה ונאסר בחאן יונס. זהו סימן לראשון לכך שבית הדין אוסף עדויות לפשעי מלחמה שביצע לכאורה צה"ל ברצועת עזה. 

בית הדין סירב להגיב לידיעה של רויטרס, ומסר כי הוא חוקר את שני הצדדים במסגרת החקירה שהחלה לפני שלוש שנים לבקשת הרשות הפלסטינית, ומקיפה את כל אירועי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז מבצע 'צוק איתן' שנערך לפני כעשור. "בית הדין חוקר את הפשעים שנערכו במתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר ובתגובה הישראלית", כך נמסר לרויטרס. 

האם זה קשור למשפט שבו תבעה דרום אפריקה את ישראל?

בהאג שבהולנד יושבים כמה בתי משפט בינלאומיים. החשובים ביניהם הם בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) שבו מדינות רשאיות לתבוע מדינות אחרות, ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) שבו ניתן לתבוע בני אדם יחידים על ביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעי רצח עם. המלחמה בין ישראל לפלסטינים נחקרת באופן נפרד על ידי שני בתי הדין הללו. נתניהו התייחס בדבריו לצעד של בית הדין הפלילי.

הרכב השופטים בבית הדין בהאג, בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל (צילום: REUTERS/Thilo Schmuelgen)

בתחילת השנה החל משפט מתוקשר ב-ICJ (בית הדין לצדק) בעתירה של דרום אפריקה נגד ישראל, בה היא מאשימה את ישראל בפשע רצח עם נגד הפלסטינים בעזה. ה-ICJ הוא המוסד השיפוטי העיקרי של האו"ם והוא רשאי לדון בתביעות בין מדינות בתנאי שהמדינה הנתבעת מוכנה לכך.

ישראל משתפת פעולה עם ההליך המשפטי ב-ICJ, שפסק בצו ביניים בסוף ינואר כי ישראל מחויבת בכמה צעדים, שעיקרם: נקיטת כל האמצעים האפשריים כדי למנוע מעשים הנופלים בגדר ההגדרה של רצח עם; התחייבות מיידית ואפקטיבית שכוחות צה"ל אינם מבצעים את המעשים הללו; נקיטה בכל האמצעים כדי למנוע הסתה פומבית וישירה לביצוע רצח עם של הפלסטינים ברצועת עזה, והענשה על הסתה כזו; ונקיטת אמצעים מידיים ואפקטיביים כדי לאפשר אספקה של שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לעזתים.

האם החקירה בבית הדין לצדק (ICJ) הסתיימה?
לא. החקירה בבית הדין הבינלאומי לצדק לא הסתיימה והיא אינה צפויה להסתיים בשנה הקרובה. הצו שהוציא בית הדין הוא צו ביניים בלבד, והחקירה בו נמשכת. בינתיים ניקרגואה תבעה ב-ICJ את גרמניה על כך שהיא מוכרת נשק לישראל, ורק אתמול (שלישי) דחה בית הדין את בקשתה של ניקרגואה להוציא צווי ביניים שיחייבו אותה לעצור את ייצוא הנשק שלה לישראל. 

שגריר ניקרגואה באו"ם קרלוס חוסה ארגואלו גומז (מימין), ועו"ד אלן פלט, שמייצג את ניקרגואה, בשימוע בבית המשפט הבינלאומי בהאג, בתביעה של מדינתם נגד גרמניה (צילום: AP Photo/Patrick Post)

מתי החלה החקירה של בית הדין הפלילי (ICC)? 

בית הדין הפלילי הבינלאומי החל לחקור את פשעי ישראל לכאורה בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה כבר ב-2021, זאת לאחר שהכריע כי פלסטין נחשבת בעיניו כמדינה, ועל כן היא רשאית לתבוע את ישראל. ה-ICC פועל מתוקף 'אמנת רומא', ועל כן המדינה התובעת חייבת להיות חתומה על האמנה. התביעה הפלסטינית הוגשה כבר לפני כעשור, והתעכבה על ההכרעה לגבי ההכרה בפלסטין כמדינה. ארצות הברית וישראל, שאינן חתומות על אמנת רומא, גינו בחריפות את החלטתו של בית הדין וטענו כי החלטה זו מוכיחה שהוא מוטה פוליטית. 

במרץ 2021 הודיעה התובעת הראשית של בית הדין, פאטו בנסודה מגמביה, על פתיחת חקירה בנוגע לכלל המעשים שבוצעו ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה על ידי הגורמים השונים (כוחות הביטחון הישראלים, הרשות הפלסטינית, חמאס וארגונים חמושים אחרים) החל מה-13 ביוני 2014 וללא מועד סיום.

מה עלה בחקירתו של בית הדין מאז שהחלה ב-2021? 

בנסודה נחשבת כאנטי-ישראלית באופן מובהק, ובמשך כל שנותיה כתובעת עסקה בקידום התביעה נגד הפשעים שלכאורה ביצעה ישראל. במהלך מבצע שומר החומות במאי 2021 הודיעה בנסודה כי משרדה עוקב אחר ההסלמה והאלימות, וכי מקרים מתאימים עשויים להיבחן במסגרת החקירה שנפתחה. 

קרים קאן, שופט בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג (צילום:Peter Dejong/Pool via REUTERS/File Photo)

ביוני 2021 התמנה תובע ראשי חדש לבית הדין, כרים קאן מבריטניה. בניגוד לבנסודה, קאן נחשב עד כה כתומך בישראל. עם כניסתו לתפקיד הודיע כי אין בכוונתו להעניק לחקירה של ישראל ופלסטין עדיפות גבוהה, והעביר תקציבים וכוח אדם לחקירות אחרות.  

בדצמבר האחרון, בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, ביקר קאן בישראל, נפגש עם משפחות החטופים ואמר כי מעשיהם של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר "מייצגים כמה מהפשעים הבינלאומיים החמורים ביותר, המזעזעים את מצפון האנושות". 

אז מה נשתנה? 

בשבועות האחרונים התרבו דיווחים בתקשורת העולמית על כך שנמצאו מאות גופות בקברי אחים מחוץ לשני בתי החולים הגדולים ביותר ברצועת עזה. צה"ל הסביר כי הוא ערך חיפושים בין גופות שנטמנו מחוץ לבתי החולים כדי לחפש את שרידיהם של חטופים ישראלים, אולם כלי התקשורת בעולם לאו דווקא הציגו זאת כך, אלא נתנו במה לדיווחים פלסטיניים שמהם משתמע שחיילי צה"ל טבחו בעזתים וטמנו את גופותיהם בבורות הריגה. 

במהלך הלחימה שני בתי החולים הללו היו זירות פעילות של צה"ל. בצה"ל הציגו עדויות לכך שאנשי חמאס השתמשו בהם כתשתיות לטרור ולפעילות עוינת. חמאס ואנשי הרפואה במקום הכחישו את הטענה. הסערה התקשורתית שנוצרה לאחר שצה"ל יצא מבתי החולים בשבועות האחרונים, ונמצאו בהם גופות בבורות שנחפרו לכאורה על ידי החיילים, הובילה ללחץ ציבורי כבד על גורמים שונים בקהילה הבינלאומית, בהם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שהוא הגורם היחיד שרשאי לחקור פשעי מלחמה של יחידים ולהוציא צווי מעצר נגד מי שנאספו נגדו מספיק ראיות.  

השבוע דווח כי בכירים ישראלים בממשלה ובצה"ל מעריכים כי בימים הקרובים עלולים לצאת צווי מעצר כאלו נגד חלקם. ברשתות תקשורת שונות דווח כי צווי מעצר צפויים לצאת נגד בכירים ישראלים, כולל ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.

בית הדין לא פרסם כל מידע רשמי חדש בנושא, ולדבריו הוא ממשיך בחקירתו נגד פשעי חמאס בשביעי באוקטובר ונגד פשעים של צה"ל בתגובה לאירועי 7 באוקטובר. החשש בישראל הוא שלא יתפרסם אם ונגד מי בית הדין הוציא צווי מעצר, ובכירים ישראלים שיבקרו בחו"ל יעצרו, יחקרו ויכלאו.

מהו צו מעצר? נגד מי הוא עלול לצאת? ומי אוכף אותו? 

בית הדין הפלילי עוסק בהפללה של יחידים שתפקידם משמעותי – מפקדים בכירים, מצביאים ומדינאים. בשני העשורים האחרונים הוציא בית הדין אישומים הכוללים מעצר נגד 54 בני אדם, ביניהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא סודאן לשעבר עומר אל-בשיר, נשיא קניה לשעבר אוהורו קנייתה, סגן נשיא קונגו לשעבר ז'ן-פייר במבה גומבו, נשיא לוב לשעבר מועמר קדאפי, ונשיא חוף השנהב לשעבר לורן גבגבו.

בניגוד לבית הדין לצדק (ICJ), החקירות של בית הדין הפלילי (ICC) הן חסויות וצווי המעצר הם חסויים. נאשמים שתלויים נגדם צווי מעצר עלולים להיעצר בעת שינסו להיכנס למדינה החתומה על אמנת רומא, או לכל מדינה שחתומה על הסכם הסגרה עם אחת כזו, כלומר כל מדינה בעולם.

על פי אמנת רומא, מי שאמור לעצור את הנאשמים היא מועצת הביטחון של האו"ם. עם זאת, אחת החברות בעלות זכות הווטו במועצת הביטחון היא רוסיה, שנגד ראשיה עומדים צווי מעצר. כמו כן, כמה נשיאים שהוטלו נגדם צווי מעצר (ביניהם פוטין ואל-בשיר) ביקרו במדינות החתומות על אמנת רומא לאחר שהוצאו נגדם צווי מעצר, ובכל זאת לא נעצרו. 

מה ישראל יכולה לעשות בנידון?

להתנהלות של ישראל יש השפעה ישירה על הסיכונים להליכים נגד הבכירים הישראלים. עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר עו"ד תמי קנר, מומחיות למשפט בינלאומי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) סבורות שחשוב לקיים חקירות ותחקירים מקצועיים לגבי האשמות בפשעים. זאת משום שלפי עיקרון המשלימות, המעוגן בחוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי, ההליך אינו קביל כאשר האירוע נחקר באופן כן ומקצועי על ידי המדינה הרלבנטית.

לפי עורכות הדין שרביט-ברוך וקנר, ישראל לא יכולה להתהדר בהיותה דמוקרטיה בעלת מערכת משפט מפוארת מחד, לאפשר התבטאויות חסרות אחריות מצד שרים וחברי קואליציה בנוגע לכוונותיה במלחמה מאידך. הן מתייחסות לאמירות כמו "השטחת הרצועה" ו"אין בלתי מעורבים בעזה", או אמירה שיש יותר מדי עצורים והתהייה אם "אי אפשר היה להרוג חלק".

אמירות כאלה מצד בכירים, שאינן זוכות לגינוי ברור מצד ראש הממשלה, משמשות כבסיס לדרישה להאיץ את ההליכים בבית הדין. הן חותרות תחת ההתייחסות לישראל כמדינה דמוקרטית שומרת חוק ומערערות את האמינות שלה ושל התחקירים וההסברים שניתנים על ידה. לפי החוקרות, הממשלה תורמת בכך להתגברות המערכה הבינלאומית נגד ישראל. לדבריהן, הכישלון במערכה זו משליך באופן ישיר על ההישגים במערכה הצבאית, הנשענים על לגיטימציה בינלאומית, ומוביל לפגיעה אסטרטגית בביטחון הלאומי.