שחר דמארי ושחר משולם גדלו באילת ומכירים אלמוגים מילדותם. יחד עם פרופ' ברוך (בוקי) רינקביץ' מהמכון לחקר ימים ואגמים, יוליה רוזנטל-דמארי (אשתו של דמארי) ושישה עובדים נוספים, הם מטפחים, בסטארט אפ פורץ דרך שהקימו, שיקום של שוניות אלמוגים בעולם.

החברה שלהם, וי-קוראלס (V-CORALS), פועלת בשני כיוונים: גידול ומכירת אלמוגים בשוק העסקי, ופרויקטים של שיקום שוניות אלמוגים טבעיות, שממומנים בעיקר בכסף ציבורי.

"אנחנו המצאנו לראשונה גידול אלמוגים על משטחים גמישים", מגלה רוזנטל-דמארי. "זו שיטה שמאפשרת לנתק את האלמוגים בצורה עדינה מבלי לפגוע בהם בחיתוך, והמשטח עצמו מיועד לשימוש חוזר. חשפנו אותו לראשונה לעולם בתערוכה, ויש הרבה באזז מסביב".

התערוכה היא Interzoo, התערוכה הגדולה בעולם לבעלי חיים, שמתקיימת השבוע בגרמניה. החברה הישראלית מציגה בה פתרון חדשני לגידול אלמוגים והעברתם. שלושת מייסדי החברה מספרים משם, בראיון מיוחד ל'דבר', על עולמם המופלא של האלמוגים, חשיבותו, האיומים עליו ואיך הם מתכוונים להציל אותו.

כמה דברים שכדאי לדעת על אלמוגים

1. אלמוג הוא בעל חיים מזן ייחודי. הוא נייח ומקובע לקרקעית הים כמו צמח, אך בו בזמן הוא פוליפ (זחל) שחי באופן סימביוטי עם אצה.
2. שונית אלמוגים היא למעשה מושבה שיתופית של פוליפים רבים, שמרגע שהחלו להשתכפל, אינם זזים יותר.
3. עולם האלמוגים מגוון מאוד. בוי-קוראלס לבדה מגדלים כיום 180 זנים שונים שלהם.
4. בזרועות האלמוג יש ארס שנועד לפרק רקמות של אויבים, אך פועל בייחוד על אלמוגים שמתחרים אתו על שטח מחייה.
5. החלק באלמוג שחשוף לשמש הוא זה שמתפתח וגדל, ומה שלא – הופך למעין סלע חי.
6. אלמוגים רגישים מאוד לשינויים סביבתיים, כמו טמפרטורת המים והרכבם, למשל מידת המליחות שלהם. שינויים במים עלולים לגרום לאצה השיתופית לצאת מאלמוג, מה שמחסל את יכולתו להתגונן מקרינת השמש, והוא עובר "הלבנה", שהיא בעצם גסיסה שלו.
7. שינויים כאלה כבר גרמו ל-70% מהאלמוגים בעולם למות, והבשורה הרעה: מדענים צופים שעד 2060 לא יהיו יותר אלמוגים חיים.

גם באילת השונית לא מה שהייתה

רוב שוניות האלמוגים בעולם נמצאות קרוב לקו המשווה. אפשר למצוא שוניות באוסטרליה, ארצות הברית, מקסיקו, יפן, קולומביה, אינדונזיה, איי שלמה, יפן ו-אילת. "השונית באילת", מספר שחר דמארי, שגדל לידה, "היא אחת השוניות הכי צפוניות בעולם. היא קיימת בזכות המבנה הייחודי של הים האדום – מפרץ צר ששומר על טמפרטורה קבועה כמעט לגמרי כול השנה".

שונית האלמוגים באילת. "מי שראה את השונית לפני 50 שנה רואה הידרדרות" (צילום:Shutterstock)

כשדמארי היה בן 6 אביו ז"ל לקח אותו בפעם הראשונה לשנרקל בשונית. "בשבילי זה היה רגע מכונן בחיים. אי אפשר לתאר אותו במילים. הילדים שלי הרגישו משהו דומה, כשלקחתי אותם לצלול לראשונה, אבל אני יצאתי בוכה, כי אני זוכר מה היה פעם בשונית והם לא מבינים מה הם הפסידו. וזה בגלל בני האדם והזיהום שלנו".
יוליה דמארי: "מי שראה את השונית באילת לפני 50 שנה רואה את ההידרדרות, מבחינתו של מי שבא היום זה וואו, אבל לא יודעים מה היה לפני זה".

מייסדי הסטארט אפ שחר ויוליה דמארי ושחר משולם (צילום: איה הקטין)

מייסדי הסטארט אפ הם שחר דמארי ושחר משולם.  דמארי (39) הוא בעל ניסיון בפיתוח תוכנה וניהול מוצר, ומגיל 14 מגדל אלמוגים באקווריום. משולם (35) הוא בעל רקע בביוטכנולוגיה ושירות קבע בחיל הים כמפקד ספינת דבורה. לפני הקמת הסטארט אפ עסק בנדל"ן. ליוליה, האחראית על הפיתוח העסקי בחברה, יש ניסיון של עשור כאנליסטית בחברת ביג דאטה בינלאומית;  את המחקר מנהל ד"ר דור שפי בניצוחו של פרופ' ברוך רינקביץ', שפרסם מאות מאמרים בתחומי האקולוגיה והביולוגיה הימית, ונחשב לאבי שיקום השוניות האקטיבי בעולם. "הכרנו את המומחים בתחום עוד כשהיינו ילדים באילת", אומר משולם, "לפני שהם היו דוקטורים ופרופסורים".

"ארס אלמוגים משמש לפיתוח תרופות למחלת הסרטן"

מה בכלל החשיבות של שוניות אלמוגים לאדם ולסביבה?
משולם: "זה כמו יערות הגשם של הים. יש שם אצה שעושה פוטוסינתזה כמו עץ או צמח על היבשה, ולכן הפגיעה האנושה בהם בהכרח מחמירה את מצב הכדור – התפחמנות".
דמארי: "שונית האלמוגים סופגת כמעט 90% מהעוצמה והגובה של הגלים. כשהשונית נהרסת, גם החוף נאכל על ידי הים. 25% מבעלי החיים בים תלויים בשונית בשלב מסוים מחייהם. ההשפעה של תמותת השונית היא ירידה דרסטית במגוון הביולוגי, מה שמביא להרבה בעיות אחרות".
יוליה דמארי: "יש טיפולים במחלת הסרטן שמשתמשים בארס אלמוגים למחקר ולפיתוח תרופות חדשניות. יש גם שתלי עצם, תחליפי סחוס מבוססי אלמוגים, שמאפשרים גדילה של סחוס עליהם וזה פורץ דרך".

"מה שבטבע לוקח 50 שנה אנחנו עושים בשנה"

חברת וי-קוראלס ממוקדת בפיתוח טכנולוגיות לרבייה והאצת גדילה של אלמוגים. "יש לנו", מספר דמארי, "מערכות ממוחשבות ומנוטרות דרך שליטה בכימיה של המים. יש לנו תוכנית מחקרית עם המכון לימים ואגמים ורשות החדשנות, להשבחה של אלמוגים, שזה אומר לאסוף אלמוגים בראשית חייהם ולחבר מספר פריטים לפריט אחד. אנחנו מאיצים את ההשבחה על ידי גיוון גנטי. מה שבטבע לוקח 50 שנה, אנחנו עושים בשנה. זה יכול לשמש גם ליצירת זנים חדשנים למסחר, אבל בעיקר כפתרון להשבחת אלמוגים שיוכל לשמש מדינות".

מה שחיסל אלמוגים עד היום לא יפגע באותו אופן באלמוגים שגדלו בהשבחה מחוץ לים?
"זה אחד הקשיים בשיקום. בהתחממות הבאה, או בסערה הבאה, הם עלולים למות. שונית מלאכותית, שחוקרים עובדים עליה בפלורידה כבר 30 שנה, פשוט התפיידה לפני כמה חודשים ביום אחד בגל חום".

אז מה הפתרון?
"התוכנית שלנו, עם רשות החדשנות, היא השבחת שונית, השבחת המגוון הביולוגי של אותו אלמוג. תחשוב שהיית יכול לקחת 7-4 עוברים, לחבר אותם לאחד תקין, שיכיל את כול התכונות של כולם. על ידי זה מייצרים עמידות למצבים שונים. הפתרון שאנחנו מפתחים אמור למצוא בדיוק את המצב הזה. כשיש בשונית עקה מקומית, אנחנו מאפשרים לשתול בחזרה אלמוגים שסיכוי ההישרדות שלהם הרבה יותר גבוה".

"אלמוגים הם כמו יהלומים"

גידול אלמוגים מסחרי נשמע קצת דמיוני. איזה ערך כלכלי יש לאלמוגים?
דמארי: "תחשוב על הקריבים או אוסטרליה בלי שוניות. התעשייה – רק של התיירות סביב שוניות האלמוגים – מוערכת בכמעט 35 מיליארד דולר בשנה. אלו תעשיות ענק. יש המון הסטה של משאבים למציאת פתרונות להישרדות השוניות.
"המחירים של אלמוגים, במונחי עסק לעסק (B2B), הם בין 8 ל-100 דולר לאלמוג. יש זנים נדירים שעולים אלפי דולרים ליחידה. המחיר ללקוח הסופי הוא בין 40 ל-300 דולר".
מה הסיבה להבדלים  במחירים?
"הסיבה היא דירוגים, כמו יהלומים – נדירות, צבע, גודל ועוד מרכיבים כאלה ואחרים".
ומה המודל העסקי שלכם?
"הכוונה שלנו היא שגידול אלמוגים מסחרי יאפשר לנו את ההכנסות שדרושות כדי לשכלל את הפרויקטים בתחום הציבורי, שהם שיקום שוניות ברחבי העולם".

"יש בנו עניין אצל לקוחות מכול העולם"

בתערוכה הגדולה בגרמניה משתתפים אנשי וי-קוראלס עם החברה הישראלית הוותיקה "רויאל נייצ'ר". הטכנולוגיה החדשנית מישראל מעוררת עניין, כי היא מאפשרת ביות של אלמוגים ורבייה שלהם במעבדות, הן בעבור מסחר ומחקר מקיימים, והן לקראת שתילתם מחדש בשוניות לשיקום.

טיפול באלמוגים הוא מלאכה עדינה. לפי דמארי, בין 30% ל-70% מהאלמוגים הלא מבויתים, שנכרים בים בחיתוך, מתים בתהליך הקליטה מחדש. "אנחנו מגדלים דור שני, שלישי, רביעי וחמישי של אלמוגים שלא ראו ים. אלמוג שנרכש מאיתנו הוא אחד פחות מזה שייכרת מהים.

"הטכנולוגיה שלנו במתקן באילת", מסביר דמארי, "מאפשרת לגדל אלמוגים בלי להחזיר מים בצורה רציפה לים. אנחנו מקבלים מים מהמפרץ, מטייבים אותם ומבצעים החלפות מים במערכות סגורות. עודפי המים שלנו, אפילו שהם נקיים, נשלחים למתקן טיפול שפכים, כך הפגיעה של המודל שלנו היא מינימלית".

פרט לעיסוק במחקר ופיתוח, החברה משתתפת בפרויקט שיקום גדול באיים הקנאריים, בתמיכת קרן המחקר הורייזון האירופית. הפרויקט, שהחל בפברואר 2023, יימשך עוד 4 שנים. 70 מיליון יורו יושקעו במעבדות, שיקום חופי, שיקום בתוך הים, יצירת סטנדרטים עולמיים לתחום השיקום וחינוך.
דמארי: "החינוך הוא חלק חשוב. יש לנו פרויקט עם ישיבת צביה התיכונית. כחלק מלימודי ביוטכנולוגיה, הם לומדים במתקן שלנו גידול אלמוגים. הם דור העתיד של הגינון".

רוב חברות הסטארט אפ נסגרות. מה גורם לכם לחשוב שתצליחו?
יוליה דמארי: "יש בנו עניין אצל לקוחות מכול העולם – אקווריום ציבורי בפרו, מעבדות מחקר, החברות הכי גדולות בעולם בתחום פונות אלינו. זה נותן לנו את כול הרוח הגבית להבין שאנחנו פועלים נכון, ומקווים שזה יוכיח את עצמו".
דמארי: "אנחנו במרחק שנה מלהגיע לרווחיות ולסיים את המעמד כחברת הזנק".