ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בטקס האזכרה הממלכתי לזכר נפגעי פעולות האיבה שהחל היום (שני) ב-13:00 ברחבת האנדרטה לחללי פעולות האיבה בהר הרצל. "לא נעצור עד שנמוטט את החמאס, נבוא חשבון עם מבצעי המתקפה עד האחרון שבהם, החזרנו כבר כמחצית מהחטופים ונחזיר את כולם", אמר. קריאות נשמעו לעברו בתום הנאום, והורה שכול צעק לעברו: "לקחת את הילדים שלי".

עוד אמר נתניהו: "לעולם לא נשכח את טבח המשפחות, טבח התינוקות, הילדים, המבוגרים, הזקנים, הגברים והנשים. לא נשכח את ההתעללות מקפיאת הדם, את האונס, את החטיפה, את השחתת הגופות, את החורבן והשריפה, את הפשעים נגד עמנו, את הפשעים נגד האנושות. לא נשכח – ולא ניתן לאף אחד בעולם להשכיח זאת.

"איננו שוכחים, ולו לרגע אחד, את החטופים. אנו פועלים בלא הרף להחזיר את כולם, את החיים והחללים כאחד, להחזיר את כולם הביתה. החזרנו כבר כמחצית מהם, ונחזיר את כולם.

"באותו יום שחור המרצחים ותומכיהם רקדו על הדם, אבל היום הם כבר לא רוקדים. הם מרגישים היטב את נחת זרוענו בכל רחבי רצועת עזה. לא נעצור עד שנמוטט את שלטון הטרור של החמאס. נבוא חשבון עם מבצעי המתקפה עד האחרון שבהם. נגדע את ידם כדי שלא תונף עוד על ישראל. נשקם מן היסוד את אזור עוטף עזה, חבל התקומה העתידי, שיהיה גדול ותוסס וחי פי כמה ממה שהיה". עוד סיפר נתניהו על הנחת אבן הפינה להקמת היישוב "אופיר" בשדות נגב, על שם ראש מועצת שער הנגב אופיר ליבשטיין שנפל ב-7 באוקטובר, והבטיח לקדם הקמת היכל זיכרון לחללי פעולות האיבה בהר הרצל.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס: "אנחנו נפגשים היום כשליבנו מוצף, מצולק ומזועזע. אנחנו נפגשים כשאנחנו עדיין רחוקים מלעכל, מלהבין, מלהביע במילים, את עול הכאב שאנחנו נושאים מאז השבעה באוקטובר.

"האוויר של הר הרצל בחודש אייר לא דומה לאוויר בשום מקום אחר בעולם. אוויר סמיך, כבד מנשוא, עשוי תמהיל מדויק של ריח עצים ירוקי-עד, דמעות, אבק שריפה ופרחים. זהו שילוב בלתי-אפשרי של מוות וחיים, של כאב ואהבה, של געגוע ויגון עצום ומולם – גאווה בבניין הלאומי שבנינו. את האוויר הזה, אתם, בני ובנות המשפחות ששכלו את יקיריהם – בפעולות הטרור הרודפות אותנו משחר שיבתנו לציון – נושאים בראות ובלב לאורך כל השנה, כל יום, כל דקה. ומדי שנה בשנה, ביום הקדוש הזה גם אנחנו מתאספים וניצבים אתכם כאן, לנשום את אוויר הר הרצל יחד. כתפינו שחוחות מכבד העצב הנורא; ובה בעת – גווינו זקופים מהזכות להיות חלק מעם כזה; עם שאלו הם בניו ובנותיו.

"השנה, במתקפת הטרור הרצחנית ביותר מאז תקומתנו בארצנו, נלקחו מאיתנו באכזריות מפלצתית משפחות שלמות. מאות רבות של ילדות וילדים, צעירות וצעירים, קשישים וקשישות, אימהות ואבות, נערים, נערות, יפים, טובים, חיים כל כך, מאמונות, אומות, אורחות חיים ותפיסות עולם שונות ומגוונות. וכפי שאמרתי אמש בכותל – ברוח תפילת "וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף" שנאמרה ימים ספורים לפני אותו אסון נורא בשמחת תורה, אנחנו מעלים את זכר הנופלים האהובים שנרצחו ונטבחו: מי בפתח ביתו, ומי בממ"ד, מי בחממה ומי ברחובה של עיר, מי בתחנת האוטובוס ומי בתחנת המשטרה, מי במכונית ומי במיגונית, מי בשבילי הקיבוץ, ומי במסיבה, מי במרכז הקניות, ומי במרעה, מי בשריפה ובחנק, ומי בטילים וברקטות הרצחניות מי במנהרות, ומי במסתור.

"נמצאים איתנו כאן נציגי משפחות שאיבדו את יקיריהן בפעולות טרור ואיבה שונות. בשבעה באוקטובר, במסיבת הנובה, איבדנו מאות צעירים וצעירות, באירוע אחד נורא, שמסמל את התהום בין אהבת חיים לשנאה ומפלצתיות. פנים רבות כל כך לאכזריות ולכאב, שלקחו מאיתנו את בנינו ובנותינו, אחינו ואחיותינו, אהובינו כולם.

"מתקפת השבעה באוקטובר הייתה מתקפה על הזכות והריבונות שלנו במולדתנו ובמדינתנו האחת והיחידה – ישראל. וכמו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו – אך טבעי שהמעמד המקודש הזה מפגיש כאן דורות של משפחות שכולות, דורות של שורדים – מכל גווני הפסיפס הישראלי – שאיבדו כולם את שאהבה נפשם במתקפות טרור רצחניות, במאבק המתמשך, החורך את הלב, על קיומנו הריבוני פה – בארץ חמדת אבות. בנשימה אחת, ביום הזיכרון הזה, אנחנו מתאבלים על חללי השבעה באוקטובר והמערכה שבאה בעקבותיו – בדרום, בצפון, ביהודה ושומרון, בירושלים ובכל רחבי הארץ; וכן על חללי פעולות האיבה כולם, מראשית ימי היישוב היהודי ועד ימינו. מערבים עצב בעצב, דמעות בדמעות.

"משפחות אהובות ויקרות. במקום שבו אתן עומדות לא יכול לעמוד איש. אף אחד לא יוכל באמת להבין את גודל החלל שנפער בכן. אני מתפלל, מדי יום, שנהיה ראויים כפרטים וכחברה, לקורבן העצום שלכן. התפקיד שלנו, של עם ישראל כולו, הוא לתמוך בכן, ולהעניק מעטפת איתנה לתהליכי ההתמודדות שלכן, כל אחת לפי דרכה וצרכיה. זה נכון כמובן גם לחובה המוסרית העמוקה כלפי שורדי פעולות האיבה והטרור וכל מי שנפגע מהן בגוף ובנפש, וזקוק לתמיכה, לסיוע, ללווי, למשאבים, לידע ולדאגה של כולנו כדי לנסות להשתקם ולשוב לחיים.

"השיקום הזה, הנחוץ גם לכולנו – כעם וכמדינה, לא עוסק רק בהסתכלות על העתיד ובניינו, אלא אף בתיקון ההווה. וההווה שלנו לא יהיה שלם, ומזור לא יבוא לליבנו ולנפשנו, עד שישובו כל החטופים – אחינו ואחיותינו האהובים, הנתונים בצרה ובשביה. עלינו להשיב הביתה את כולם: אזרחים וחיילים, אלה שבחיים, ואלה שאנחנו מחויבים להביא לקבר ישראל. השבתם היא צעד הכרחי בתהליכי התיקון והצמיחה של כולנו – של אזרחי ישראל כולם – הנושאים את החטופים והחטופות על לוח לבם, בכל מקום שאליו נלך."

834 אזרחים נרצחו בפעולות איבה מאז יום הזיכרון בשנה שעברה עד היום. 822 אזרחים ישראלים נרצחו ב-7 באוקטובר ובמלחמה, בהם 531 גברים, 291 נשים, 40 ילדים עד גיל 18 ו-68 אזרחים זרים. פעולות האיבה והטרור השנה הותירו 630 יתומים, 177 אלמנים ואלמנות, 1,355 אחים ואחיות שכולים ו-693 הורים שכולים. מספר האזרחים שנרצחו בפעולות איבה מ-1851, אז הוקם היישוב היהודי המודרני בארץ ישראל, עומד על 5,100 איש, אישה, ילד וילדה, 4,070 מהם מאז קום המדינה. 782 מהנרצחים עד גיל 18, ו-203 אזרחים זרים.