יו"ר ועדת הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון, המליץ לראשי היישובים בקו העימות בגבול הצפון להתחיל לתכנן את חזרתם ליישוביהם עד 1 בספטמבר, בתיאום עם הצבא.
על רקע המשך ההידרדרות במצב הביטחוני באזור אצבע הגליל, ועדת הנגב והגליל נפגשה ביום ראשון השבוע בקריית שמונה עם ראש מועצת גליל עליון, גיורא זלץ, שקרא לאחרונה להיערכות המועצה לחזרתם של התושבים המפונים לבתיהם בעקבות מה שהוא מתאר כ"זלזול מתמשך של המדינה בתושבי האזור".
"חסרים לנו צוותים כדי לפתוח בתי ספר. החנויות שלנו סגורות. ספקים לא מגיעים. קבלנים לא מגיעים. אפשר להבין חודש, חודשיים – אבל אנחנו כבר שבעה חודשים במצב הזה", אומר זלץ.
לדבריו, בשבועות האחרונים, חברי הממשלה העבירו מסר ברור לראשי קו העימות שלא תקום מנהלת מתכללת למטרות שיקום וטיפול, באופן בו פועלת מנהלת תקומה בדרום. ראשי הרשויות ביקשו לקדם מהלך שיאפשר סל של פיצויים והטבות כלכליות לתושבים במסגרת חוק הפיצויים לתושבי קו העימות בדרום, ובהם מענק מיוחד שיינתן על בסיס חודשי לכל משפחה שנשארה בצפון לפי קריטריון שייקבע על ידי המדינה.
לטענתו, המהלך יכול להיות מבוצע כבר במנגנונים הקיימים, למשל הביטוח הלאומי, ודורש רק את אישורו של שר האוצר והסכמת חברי הממשלה, ואינו מחייב תהליך חקיקה מחדש. "לא צריך להמציא שום דבר. יש חוקים קיימים שדרכם אפשר לפצות: הטבת מס, הרחבת סל ההנחות במס הכנסה, אפשרויות לחל"ת ופיצויים ישירים. כל מה שצריך לעשות זה להגיד שקו עימות דרום שווה ערך לקו עימות צפון".
זלץ תיאר את המצב הקשה של מערכת החינוך בצפון, שמשרתת היום אלפי משפחות שאינן מפונות. היישובים במועצה, שרק שליש ממנה מפונה על ידי המדינה, ממשיכים לשלוח את הילדים למערכות החינוך האזוריות והיישוביות, הפועלות במתכונת מוגבלת של מספר שעות לימוד ביום, וסובלות ממחסור באנשי הוראה ושעות לימוד מקצועיות, בדגש על מורים למתמטיקה ואנגלית.
"ביקשנו בתחילת המלחמה להקצות עבורנו 100 מורות חיילות, אבל הצבא סירב", מתאר זלץ. "אמרו לנו שמסוכן להעביר אותן צפונית מצומת עמיעד".
בתחילת המלחמה קיבל זלץ החלטה על פינוי חלקים גדולים מהמועצה בהמלצת הצבא, גם כאשר המדינה בסופו של דבר לקחה אחריות רק על המפונים הקרובים ביותר לגבול. התוכנית הנוכחית בצפון הגליל, אותה הוא רוצה לקדם, היא חזרה הדרגתית של התושבים כבר בזמן הקרוב, חרף זה שהמצב הביטחוני בצפון לא השתנה.
"הכל ייקבע בחודשים יולי-אוגוסט, הזמן שבו אנשים מחפשים דירות", הוא אומר. לדבריו, רק 2,000 מהתושבים המפונים במועצה נשארו בבתי המלון, והשאר גרים היום באכלוס עצמי בכל המדינה. "אנשים פשוט יישארו בבתים החדשים שלהם, כי זה מה שעדיף להם ולילדים שלהם".
"היחס של הממשלה לצפון רע ורשלני", אמר ח"כ ביטון, שמלווה את מועצות קו העימות מזה מספר חודשים. ביטון הציע לזלץ לבחון את המהלך ברצינות, ולהתחיל שיח עם הצבא כבר בקרוב, כדי שאם תהליך חזרה יקרום עור וגידים בקרוב, הוא יקרה באופן הדדי ואחראי.
ח"כ סוכות: "לא למגן את הצפון עד לסיום הלחימה"
בישיבת ועדת החוץ והביטחון בשבוע שעבר, חבר הוועדה ח"כ צבי סוכות טען שיש לגנוז את תוכניות המיגון לצפון, כל עוד לא הסתיימה הלחימה. לדבריו, המיגון מקבל ומאשר את המצב הקיים בו חיזבאללה ממשיך לירות על הצפון.
מנכ"לית החברה הכלכלית של הגליל העליון, ענבר בזק, תקפה אותו על דבריו. "התושבים פה מפוחדים ומבקשים לחזור. איך זה הגיוני לדבר בכלל על זה שלא יהיה מיגון?".
סוכות, חבר מפלגתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומקורבו, טען שלא התכוון לדחות את יישום תוכניות המיגון, שתקציבן אמור לעמוד על כ-1.4 מיליארד שקלים בשנה הקרובה, אך התנה את התקנתם בניצחון על חיזבאללה.
"אני מתחייב לעסוק במיגון, אבל אוי לנו אם נסתפק רק בזה", אמר סוכות. "אני מודאג מזה שאם מדינת ישראל הייתה מסכימה להפסקת אש, אז אין משמעות לכל הכסף שנשפוך פה על מיגון. אם המצב של חיזבאללה לא ייפתר, אנחנו נקבל פי 100 עוד כמה שנים".
