עצרת עצמאות נערכת הערב (שני) בכיכר החטופים. מטעם מטה משפחות החטופים נמסר שלעצרת הגיעו כ-100,000 אנשים. בעצרת השתתפו בין היתר שרון שרעבי, אחיהם של החטוף אלי שרעבי ויוסי שרעבי שנרצח בשבי חמאס; אלה בן עמי, בתו של החטוף אוהד בן עמי ושורדת השבי רז בן עמי; ג'ני סבידיה, שורדת הנובה שאחיה שלומי סבידיה נרצח בנובה; מנכ"ל זק"א צבי חסיד; והזמרת מירי מסיקה.
מנכ"ל זק"א, צבי חסיד: "התורה מספרת לנו בסיפור יוסף ואחיו, שכל עוד ליעקב אבינו לא הייתה אבן להתנחם בה הוא לא יכול היה להתנחם. כבר יותר מ-200 ימים שלהורים אצלנו אין אבן להתנחם עליה. לא נוכל להתנחם עד שיחזרו כל בנינו ובנותינו".
מירי מסיקה חתמה הטקס בשירת "התקווה" יחד עם שורדי השבי לנה טרופנוב, פרננדו מרמן, גבריאלה ליימברג ואביבה סיגל. לפני ההמנון הלאומי, הקדישה מסיקה את שירה ״יש לך אותך״ לשורדי השבי, כשהן איתה על הבמה, ובתפילה לחזרתם הביתה של כל 132 החטופים והחטופות.
טקס אלטרנטיבי להדלקת המשואות נערך באמפי שוני סמוך לבנימינה תחת השם "כיבוי משואות והדלקת תקווה". את הטקס הנחו לוסי אהריש וג'קי לוי. הטקס נפתח במיצג סאונד של הקלטות שיחות מצוקה אמיתיות מ-7 באוקטובר, ובקריאת "יזכור" על ידי השחקן דרור קרן. את המשואה הראשונה, "משואת הפקרת הביטחון", כיבתה גלית דן מניר עוז. אמא של נויה דן ובתה של כרמלה דן, שנרצחו בניר עוז, ושלושה מבני משפחתה נחטפו. "בלב שבור ומרוסק, אני מכבה משואה זו בשל ההתעלמות המוחלטת, הבוטה והרת האסון מביטחוננו האישי".
ליאור ועמוס אלון, תושבי בארי שניצלו מהטבח, כיבו את "משואת הפקרת יישובי העוטף". "לא קל לנו המעמד הערב, אבל את אש ההפקרה, שנטלה את חייהם של רבים כל כך ושמאיימת על חייהם של אלה שעדיין בשבי אנחנו מחויבים לכבות".
יסמין פורת, שהייתה בפסטיבל "הנובה" ובאירוע הטנק בבארי, כיבתה את "משואת הפקרת חבל ארץ". היא אמרה: "תפיסת הביטחון שלי, שאני מוגנת בכל מקום במדינת ישראל, שאזור העוטף יעטוף אותי בביטחון, קרסה".
?????
איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, שנרצחה בחמ"ל בנחל עוז, כיבה את "משואת היוהרה": "אכבה משואה זו בשל היוהרה של המערכת המדינית והצבאית. לצד הלהבה הבוערת כאן הערב, שעוד מעט אכבה, אני רואה חושך גדול", אמר. "להבה שמאירה באור גדול את היהירות שפשטה בדרגים הגבוהים ושגרמה וגורמת לנו, בין השאר, לשכול ולכאב שאנחנו חולקים הערב. היהירות של אלה שראו במערכת מושלמת, חפה מביקורת ובוודאי שאינה מצריכה תיקון".
תת-אלוף במיל' דוד אגמון (76), שנלחם בקרבות בעוטף ב-7 אוקטובר, כיבה את "משואת ההתנערות מאחריות": "ראיתי את הזוועות, את חוסר האונים ואת היישובים המופקרים. אזור העוטף הופקר שנים רבות. אני מכבה משואה זו בשל ההתנערות מאחריות ולמען יתעורר עם ישראל".
טמיר רייכר, שהקים את "חמ"ל החילוץ וההצלה" ויזם את דיסקיות החטופים, ליאת קובריגרו ונעה זמברג קרסיק, ממקימות ומקימי החמ"ל האזרחי, כיבו את "משואת הפקת האזרחים לגורלם". מיכל להב, שפונתה מביתה בצפון לפני יותר משבעה חודשים, כיבתה את "משואת העקורים". דורון ושיר שבתאי, תושבי שדרות, כיבו את "משואת שחיקת משפחות המילואים".
מרב סבירסקי, אחותו של איתי סבירסקי שנרצח בשבי חמאס, כרמית פלטי קציר, אחותו של אלעד קציר שנרצח בשבי, כיבו את "משואת הפקרת החטופים". "זה לא כבוד גדול להיות פה. לא עשינו דבר כדי לזכות בכל התארים החדשים שקיבלנו השנה. לא בחרנו בהם, המציאות כפתה אותם עלינו".
הן אמרו כי קרוביהם עברו "סיוט, טרור, אימה, פחד מוות, סבלו מרעב ומכאב. ימים ארוכים שבסופם גם הופקרו להירצח". הן הוסיפו: "המשכנו במאבק, נלחמנו, זעקנו בכל מקום, הזהרנו מהשלכות הלחץ הצבאי והתרענו מהגרוע מכל. אבל קולנו לא נשמע בקרב מקבלי ההחלטות והגרוע מכל אכן קרה".
עינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף בעזה, הדליקה את "משואת התקווה": "הערב אני מדברת בשם העם שלנו. אני מתעקשת שכולנו נתעורר. מתן יקר שלי, אם אתה שומע, אני לא מפסיקה להילחם למען חזרתך, איתי המשפחה האוהבת שלך וציבור גדול".
"יש לנו עם אבל המדינה שלנו חטופה. יש לנו אנשים מדהימים אבל אין לנו שלטון שמוביל אותנו", קראה. "אנחנו נהיה עמוד האש שיוביל את המחנה. אנחנו נהיה התיקון. אנחנו שמבינים שמה שהכי חשוב הוא חיים, חיי אדם, החיים של כולנו. ערבות הדדית היא אותה התעקשות משותפת לקיים את מצוות פדיון השבויים והשבויות ולהחזיר אותך הביתה מתן. אותך ואת 131 החטופים והחטופות. אני מדליקה משואה זו של ערבות הדדית ותקווה למען הצלת החטופים היא הצלת המדינה. עכשיו!".
קיבוץ בארי קיים במלון דיוויד בים המלח טקס מעבר בצאת יום הזיכרון. במהלך הטקס הודלקו משואות לתקומת קיבוץ בארי, לכוחות ולעשייה של חבריו אחרי האסון של השבעה באוקטובר.
משואה ראשונה הודלקה ע״י תומאס הנד, אביה של אמילי הנד שנחטפה ושוחררה משבי החמאס במסגרת עסקת החטופים, לקידום המאבק והתקווה להשבת החטופים כולם, ובפרט 11 חברי הקיבוץ שעדיין נמצאים בידי החמאס.
"משואה זו מוקדשת לכל הפעילים במאבק להחזרת החטופים, לציון הפעילות יוצאת הדופן ותעצומות הנפש של משפחות החטופים והשבים ושל צוות החטופים של בארי למען המטרה החשובה ביותר עבור כולנו כרגע: החזרת כל החטופים, החיים לשיקום והחללים לקבורה. המאבק קשה ויש בו לא מעט רגעי ייאוש, אבל אסור לנו להפסיק להשליך את עוגן התקווה ולהמשיך להילחם. עבורם, עבורנו".
