בשל הרצון להגדיל את היקף הבאת העובדים הזרים בישראל, בממשלה הגדילו את מספר העובדים העוסקים בתחום העובדים הזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, במשרד העבודה, במשרד החוץ ובמשרד המשפטים. הממשלה אישרה היום (רביעי) הצעת מחליטים בנושא, שגם עוסקת בתנאים שבהם יהיה ניתן להביא עובדים מחוץ להסכמים בין מדינתיים.

הממשלה החליטה גם להחיל חובת תשלום פיקדון בכל ענפי המשק, כדי להבטיח זכויות פנסיוניות לעובדים הזרים; להפחית את האגרות ודמי ההיתר למעסיקי עובדים זרים; ולהוסיף תאגידי כוח אדם שיביאו עובדים זרים לענף הבניין, במטרה להגביר את התחרות בין תאגידים.

ישראל מתמודדת מאז פרוץ המלחמה עם מחסור בעובדים, בין השאר בגלל יציאת עובדים מתאילנד, בפרט כאלו שעבדו בחקלאות ביישובי הגבול, וכן בגלל ההגבלות על כניסת עובדים פלסטינים שמשפיעה במיוחד על ענף הבניין.

על פי ההצעה שאושרה, יתווספו עוד 255 תקנים למינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, ועוד 61 תקנים למינהל עובדים זרים ברשות. עוד 98 תקנים יתווספו למינהל ההסדרה ואכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה. כמו כן, יתווספו חמישה תקנים לפרקליטות המדינה; תקן אחד ליחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים; תקן אחד לאגף לעניינים קונסולריים במשרד החוץ; ותקן אחד ללשכה המשפטית במשרד החוץ.

מנכ"לי משרדים יוכלו לאשר הבאת עובדים בלי הסכם בילטרלי

הצעת המחליטים מגדירה שמלבד במקרים יוצאי דופן, עובדים זרים יגיעו לישראל דרך הסכמים בין מדינתיים (בילטרליים). עוד קובעת ההצעה שכדי לאשר הגעת עובדים שלא במסגרת הסכמים כאלו, תידרש החלטת ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

ההסכמים הבילטרליים מגדירים את אופן גיוס העובדים ומפקחים על תנאי עבודתם, והדגש בהם הוא איסור על גביית דמי תיווך גבוהים מהעובדים ואכיפת איסור זה. עד לפני כעשור, בטרם המעבר להבאת עובדים באמצעות הסכמים בילטרליים, רבים מהזרים שעבדו בחקלאות בישראל שילמו סכומים גבוהים תמורת ההגעה לארץ, ולכן היו מחויבים להחזיר חוב משמעותי. מצב זה מצמצם מאוד את כוח המיקוח של העובדים ומקל על ניצולם, העלול להגיע במקרים קיצוניים עד כדי החזקה בתנאי עבדות.

לפי ההצעה, ועדת המנכ"לים תוכל לאשר הגעת עובדים מחוץ להסכם בילטרלי אם תקבע שלא ניתן לחתום על הסכם כזה תוך זמן סביר, וכי קיים צורך בעובדים אלו בענף חיוני למשק. גם במקרים כאלו, תתאפשר הגעת העובדים רק ממדינות שקיבלו ציון גבוה בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית לגבי מניעת סחר בבני אדם, ולאחר שקילת מכלול ההיבטים הרלוונטיים לשמירה על זכויות העובדים.

לפי הצעת המחליטים, אם לא תמומש הבאתם של 10 אלף עובדים לענף הבנייה דרך הסכמים בילטרליים, יוכלו מנכ"לי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הבינוי לקדם מול משרדי העבודה, החוץ והמשפטים הבאת חלק מהעובדים שלא במסגרת הסכמים כאלו.

עוד מבקשת ההצעה לאפשר הבאת עובדים זרים לענף הבניין "באחריות המעסיק", ללא חובה לקיים מבחנים מעשיים במדינות המוצא הבוחנים את כשירות העובדים. כיום מבחנים אלו נדרשים כתנאי להגעת העובדים לארץ.

הרחבת פעילות מרכז הפניות לעובדים זרים

המהלך יכלול גם תקציב לטיפול בעובדים זרים ומניעת סחר בבני אדם: כולל הרחבת פעילות מרכז הפניות שמפעילה רשות האוכלוסין וההגירה, מבחינת שעות הפעולה והגיוון בשפות, וכן קמפיין להגברת המודעות לזכויות העובדים הזרים.

ההחלטה קובעת גם מפתח תקינה לרשות האוכלוסין ולמשרד העבודה, כך שעל כל אלף עובדים זרים יהיה תקן לעובד אחד באגף האכיפה ברשות, ו-0.7 תקן במינהל עובדים זרים. כמו כן, על כל 3,000 עובדים זרים, ייקבע תקן של עובד אחד באגף הסדרה ואכיפה במשרד העבודה. יחידות המטה הללו ימשיכו לגדול בהתאם למפתח תקינה זה עד להגעה לסך של 330 אלף עובדים זרים, אך לא יותר מכך.

ההחלטה מבקשת להגביל את מספר העובדים הזרים בישראל ל-3.3% מהאוכלוסיה לכל היותר. הממשלה תדון בהיקף זה מחדש אם שיעור האבטלה הרבעוני יעלה על 6%. ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תדון בהקצאת העובדים הזרים לענפים השונים, וכן בבחינת הסדר להעסקת עד 5,000 עובדים זרים גם בענפים חקלאיים עונתיים.