כ-47% ממשרות השכירים בארה"ב ו-33% בישראל נמצאות בסכנת החלפה, על רקע תהליכי דיגיטציה והתפתחות תחום הבינה המלאכותית. כל עולה ממחקרים שהוצגו אתמול (רביעי) בוועדה לענייני בינה מלאכותית בכנסת.

"אנחנו חושבים שיש משמעות מאוד גדולה למה שמתפתח", אמר יו"ר איגוד עובדי האינטרנט, הסלולר וההיי-טק בהסתדרות יקי חלוצי. "כבר היום אנחנו מתמודדים עם כל מיני היבטים של כניסת הבינה המלאכותית לעולם העבודה, לא רק בהיבט של החלפת עובדים, אלא גם בסוגיות נוספות ביחסי העבודה".

חלוצי הוסיף שמערכות בינה מלאכותית עשויות להחליף גם תהליכי ניהול אנושיים. "כניסה של כלים שקשורים ל-AI לתהליכי הערכה ומדידה של עובדים, ואפילו ניהול עובדים – בסופו של דבר מי שכותב את האלוגריתמים של אותם כלים טכנולוגיים קובע את תרבות הניהול החדשה.

"יש היום כבר מצלמות שמצלמות את העובד במהלך נתינת השירות, אוספות עליו מידע על בסיס קול והבעות פנים ומבצעות עליו הערכה, וזה מעלה סוגיות של פרטיות, של העברת מידע. אלה דברים שכבר נמצאים על שולחננו.

"בארצות הברית סוגיות כאלה היו חלק מהשביתה של התסריטאים והבמאים, וגם הוסדרו כחלק מההסכם של האיגודים, וגם אצלנו בארץ יש היום עיסוק בהסדרה של מנגנוני פרטיות ועבודה מהבית כחלק מההסכמים הקיבוציים".

לדבריו, ההסתדרות, יחד עם איגודים מקצועיים שותפים בעולם, עוסקת בנושא ורואה בשיתופי פעולה ושולחנות עגולים עם המעסיקים והמדינה כלי מרכזי להאצה ולהיערכות.

דייויד וויד, מנהל פיתוח טכנולוגי ושותף בכיר בחברת ההשקעות גולדמן-זאקס, אמר כי על פי מחקרים ישנה עלייה רציפה של 25% ביעילות בעבודה בזכות בינה מלאכותית, ויותר ויותר תעשיות צפויות להיות מושפעת מבינה מלאכותית ג׳נרטיבית.

ד״ר תומר סיימון, מדען ראשי במיקרוסופט הוסיף: "שנת 2022 הייתה שנה של שלושה רבעונים רצופים של ירידה ביעילות. בישראל הייתה עלייה בשנים האחרונות, אך בשנתיים האחרונות יש סטגנציה. עם מהפכת הבינה המלאכותית הג׳נרטיבית יש זינוק דו-ספרתי ברחבי העולם. למדינת ישראל יש פוטנציאל צמיחה כזה, אך הדבר מחייב התגייסות ממשלתית ויצירת אלפי משרות".

דניאל שרייבר, מייסד ושותף בחברת 'לימונייד' הוסיף: "קצב קדמה כמו זה שאנו רואים בבינה המלאכותית כיום לא היה באף אחת מהמהפכות הטכנולוגיות. בקצב הזה, לא רחוק היום שבינה מלאכותית תתרחב לכל מקצוע. כיום בחברה שלנו 98 אחוז מפוליסות הביטוח נמכרות על ידי בוטים ו-AI, כך גם 50 אחוז מהתביעות, למרות שהן דבר סבוך.

"אין מעסיק שלא יחליף עובד במכונה אם היא מסוגלת לכך. ממשלת ישראל צריכה להתכונן לאבטלה מבנית, תמידית והולכת וגוברת. ללא שינוי מבני, מדינת ישראל תקרוס מדינית, כלכלית ופוליטית לפני שנבואות הזעם יבשילו".

ד״ר אלה שחר, חוקרת בבנק ישראל, ציינה כי דו"ח קרן המטבע מראה שבהינתן החשיפה הגבוהה של השוק העבודה לבינה מלאכותית, רמת המוכנות של המשק לאימוץ AI אינה גבוהה מספיק.

ד״ר יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד העבודה: "שוק העבודה התאושש ביחס לתחילת המלחמה, שיעורי האבטלה יחסית נמוכים גם ברמה הבינלאומית. החשש הוא שבענפים בהם רוב העובדים מבוגרים, כמו תעשייה, בריאות, כלכלה ודואר, יהיה קשה להטמיע שינויים".

השקעה ממשלתית והתאמת ההכשרות המקצועיות

"זהו לא עוד דיון, אלא נושא שמחייב מחשבה ומערב סוגיות של צדק חלוקתי ונוגע בשאלות חברתיות, פילוסופיות וכמובן כלכליות", סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ אורית פרקש–הכהן. "זהו תהליך שנוגע בבסיס של כל חברה ובזהות האישית של עובדיה. נושא הבינה המלאכותית נוגע בכל תחומי החיים, ואנו חייבים להתחיל ולהתכונן לשינויים הצפויים".

לדבריה, יש מי שחוששים מפני אבטלה טכנולוגית, ויש מי שרואים בבינה המלאכותית כוח משלים לעובדים האנושיים, אבל הדבר המרכזי שעולה מהדיון הוא שעל הממשלה לטפל בנושא ולבחון את האתגרים הנגזרים ממנו. בין היתר לגבש אסטרטגיית AI לאומית שתשפיע על עיצוב ההתפתחויות האלה, תוך מיקסום פוטנציאל התועלת לישראל; לקחת בחשבון את המשמעויות התעסוקתיות שיש לפריצה הטכנולוגית של AI על משלחי היד בישראל; המשמעויות על הכלכלה הישראלית, והמשמעויות על תעשיית ההיי-טק ברקע הצורך לשמור על מעמדה של ישראל בתחום.

לצד זאת הבהירה, כי יש לבחון את רמת החשיפה הספציפית של ישראל ומוכנותה לשינויים האמורים, לאור מאפייני התעסוקה והעובדים בישראל ולאור מאפייני תעשיית ההיי-טק הישראלית, ולקבוע תוכנית להגברת המוכנות של המשק לשינוי זה בהיבטי טכנולוגיות מתקדמות, הון אנושי מיומן, מחקר, חדשנות ויזמות ורגולציה, לצד בחינת היערכות מערכת החינוך בישראל לעידן זה, שידרוש כישורים שונים מדור העובדים העתידי, כגון חשיבה יצירתית, יכולת למידה עצמאית, גמישות ועוד.

"יש לפעול באופן אקטיבי בתוכנית עם יעדים לשיפור איכות החינוך והאוריינות הדיגיטלית בישראל, כולל חידוש תוכנית 'הייטקלאס' שיזמתי והופסקה בממשלה הנוכחית", אמרה. תוכנית זו, לדבריה, צריכה לכלול בין היתר השקעה ממשלתית והתאמת ההכשרות המקצועיות, כמו גם שילוב מיומנויות בסיסיות שהבינה המלאכותית לא תוכל להחליף בתוכניות הלימודים.