מאז חתימת הסכמי אברהם בין ישראל למרוקו לפני כארבע שנים, החלה נהירה ישראלית למרוקו. לא רק עשרות אלפי התיירים הישראלים גדשו את רחובותיה, אלא גם יזמים, אנשי תרבות, ביטחון וכלכלה, שביקשו לרקום יחסים עם הממלכה הצפון-אפריקאית.

מאז, אירחה מרוקו את ביקוריהם של שר הביטחון, הרמטכ"ל, יו"ר הכנסת ועוד אישים ישראלים בכירים. כמו כן נחתמו שיתופי פעולה יוצאי דופן עם התעשייה האווירית הישראלית בהובלתו של שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, יוזמות בנושאי התפלת מים, סייבר, היי-טק, אמנות ותרבות, תיירות, חקלאות, אקדמיה ואפילו הירתמות יוצאת דופן של ארגוני חברה אזרחית בישראל לסיוע באסון רעידת האדמה שפקדה את מרוקו בקיץ שעבר וגבתה אלפי קורבנות. 

ב-7 באוקטובר נדמה היה שהחגיגה הישראלית במרקש הסתיימה בינתיים. הטיסות הישירות של אל-על ושל חברת Royal Air Maroc, שחיברו את תל אביב עם מרקש וקזבלנקה, בוטלו באופן מידי. גם קו ישיר של טיסות 'ארקיע' לעיר הנמל אסאווירה, שאמור היה להיחנך בסוף חודש אוקטובר 2023 במסגרת פסטיבל המוזיקה האנדלוסית בעיר, החוגג מדי שנה את השותפות התרבותית המיוחדת בין יהודים למוסלמים במרוקו, בוטל.

ספרים שהוצגו בביתן על יהדות מרוקו (צילום: אלבום פרטי)

הפסטיבל, בו מופיעים באופן קבוע מספר אמנים מישראל ומשתתפים בו מאות תיירים ישראלים, בוטל גם הוא לראשונה מאז נוסד. הפגנות אזרחיות שתמכו בפלסטינים וקראו לפרלמנט המרוקאי לבטל את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, שטפו בחודשים הראשונים למלחמה את שדרות מוחמד החמישי אל מול בניין הפרלמנט ברבאט.

אבל למרות זאת, נראה שהיחסים בין ישראל לבין הממלכה המערבית של אפריקה ממשיך להתחזק דווקא עכשיו, בצל המלחמה.

חשוב להבין: הפוליטיקה המרוקאית שונה מאוד מזו הישראלית. בעוד הישראלים הרבו ביוזמות, פרויקטים טיולים וביקורי בכירים, המרוקאים נהגו באיפוק רב. אלה שביקרו בישראל עשו זאת בשקט, ולא מיהרו להכריז הכרזות גדולות גם לאור הסכמים חשובים או שיתופי פעולה פורצי דרך.

נדמה כי הגישה ששרדה טוב יותר את מבחן המלחמה היא זו המרוקאית. כי אחרי שנדמו קולות ההמולה הישראליים המתחרים ביניהם על מיזמי-על במזרח התיכון, ובשעה שההגעה למרוקו נעשתה קצת פחות פשוטה ואפילו מפחידה עבור ישראלים רבים – שיתופי הפעולה המשמעותיים המשיכו במסלולם הבטוח.

מרוקו מצידה המשיכה לנהל פוליטיקה מאופקת, נמנעה מגינויים חמורים, אפשרה מצד אחד שחרור קיטור במספר הפגנות ברחבי הממלכה, אך גם דאגה לעצור מסיתים והתחייבה להגן על הקהילה היהודית.

בזמן שבארצות הברית סטודנטים קראו להרחבת רעיון האינתיפאדה, או להנצחת מורשת 7 באוקטובר באין מפריע, גורמי הביטחון במרוקו סיכלו ניסיונות של סטודנטים באוניברסיטת טטוואן לייצר מראות דומים במוסד בו הם לומרים.

מרוקו כבר ניתקה בעבר את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, שכונן בזמנו ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בעקבות אירועי אוקטובר 2000. אך הפעם, השקט המרוקאי המאופק והעמדה הממלכתית עליה שומר בית המלוכה המרוקאי, מאפשרים את המשך שיתופי הפעולה.

כך, למשל, בשיתוף עם ישראל הפכה מרוקו ליצרנית הכטב"מים הגדולה ביותר בצפון-אפריקה, חנכה פרויקטים חדשים בתחום האנרגיה הירוקה ואסדות גז ימיות, רכשה מערכות הגנה אלקטרונית מבית 'אלביט', והמשיכה בפרויקטים גדולים בתחום החקלאות והמים. 

מעלים על נס את המורשת היהודית של מרוקו

מעבר לשיתופי פעולה בתעשייה, האנרגיה והביטחון – גם העולם האקדמי והרוחני במרוקו נפתח בשנים האחרונות לידע ישן-חדש על עברה היהודי העשיר של מרוקו, וחוקרים רבים מבקשים להעלות על נס את המורשת היהודית של מרוקו.  דווקא בימים אלה,  מביעים מאות צעירים מרוקאים עניין הולך וגובר בשורשיה היהודיים של תרבותם.

צעירים בביתן התרבות היהודית בתערוכה במרוקו (צילום: אלבום פרטי)

בעיר רבאט נחנכה לאחרונה, במסגרת יריד ספרים לאומי שארך כשבוע, תערוכה מרשימה המביאה לקדמת הבמה את ההיסטוריה והמורשת היהודית של מרוקו, ומציגה אותה כחלק בלתי נפרד מהזהות המרוקאית. 

עבדו לדינו, יוזם התערוכה ובכיר בארגון "מימונה", שיצר והפיק אותה, אומר כי "הסכסוך המתמשך אמנם מציב לנו אתגרים, אך הוא לא מרתיע אותנו ממשימתנו לשמר את המורשת היהודית של מרוקו. אנחנו מחויבים לסיפור התרבותי ואנו מבטאים בזה את ההתנגדות שלנו למחיקת 2,500 שנות קיום יהודי במרוקו מהזכרון הקולקטיבי המרוקאי בגלל המלחמה".

התערוכה עוצבה כ"מלאח" (הרובע היהודי בערי מרוקו) ועל הקירות הוצג שילוט שמות הרחובות היהודיים שנותרו עד היום במרוקו – "תלמוד תורה", "הרב משאש", "הרב שלום זאווי", ועוד. 

לא מדובר בעניין חדש או זר לשיח המרוקאי. בשנת 2011, בשיאו של האביב הערבי, כונן מלך מרוקו מוחמד השישי חוקה חדשה לממלכה. בהקדמה לחוקה נכתב כי תרבותה של מרוקו מושפעת ומוקירה את שפע התרבויות המכילות אותה, בהן התרבות האנדלוסית, הערבית, הים תיכונית והעברית. בכך הפכה מרוקו למדינה היחידה בעולם, חוץ מישראל כמובן, שהתרבות העברית היא חלק מהותי ויסודי במרכיבי התרבות שלה באופן רשמי. מאז עלו עשרות יוזמות בשדה החינוכי והתרבותי במרוקו, המעלות על נס את אותו קשר היסטורי בל-יינתק. 

לדינו מספר כי בתערוכה ביקרו אלפי סטודנטים, אנשי רוח, תרבות ומדע מטווח רחב של גילים. רבים מהם הביעו התעניינות בביתן היהודי – שאלו שאלות, הקשו וגם הביאו הרבה "ידע עממי" משלהם על מנהגי היהודים, על תרבותם, על הלכות הכשרות שלהם, מילים שהכירו בעברית, זיכרונות אישיים ומשפחתיים ועוד.

המשתתפים נחשפו לכְתבים ייחודיים של כותבים יהודים-מרוקאים, ספרי הגות, מחקר והיסטוריה. מארגני התערוכה בחרו לחלק בחינם לכל משתתפי הכנס ומבקרי התערוכה היהודית ספר אוטוביוגרפי קצר שכתב סימון לוי, אחד מענקי הרוח של מרוקו המודרנית, שנקרא "מרוקאי-יהודי", ועוסק במעמדם של יהודי מרוקו ובשאלה 'יהודי או זר?'.

אירוע זה לא עומד לבדו. בשבועות האחרונים רץ ברשתות החברתיות בישראל סרטון של ילדים במסגד סוּפי בעיר אסאווירה, שרים בלחן אנדלוסי ובעברית את השיר "בבהילו יצאנו ממצרים", אותו נוהגים בני העדה המרוקאית לשיר ליד שולחן הסדר בפסח, או סרטון של קבוצת מוסלמים מקיימים את תפילת הערב שלהם בבית הכנסת "בית אל" של קהילת מרקש.

כמו כן, נערכו כסדרם ביקורים רשמיים בקברי קדושים יהודים לרגל הילולתם, בהשתתפות אנשי ממשל מרוקאים, ונערכו אירועים משותפים בחגים בהם מארחת הקהילה היהודית את שותפיה המוסלמים. 

נדמה, כי הלך הרוח המרוקאי, הרואה את ההווה כחלק מרצף היסטורי ארוך ועתיק יומין, מאפשר למרוקו כלים טובים להתמודדות עם המצב המורכב, מבלי להיזרק לפינות פוליטיות או עמדות קיצוניות.

הביטוי "הסכמי אברהם" מתייחס לשותפות היסטורית, רוחנית ודתית, ונראה שגם במרוקו הוא נתפס ככזה. מבחינתם, לא מדובר בגחמה פוליטית רגעית או בסיטואציה חולפת. עבור מרוקו, כמדינה החברה בליגה הערבית, כדי לשרוד את המלחמה הזו מבלי לפוצץ את העסק עם ישראל, צריך חוסן פנימי וערכי גדולים מאוד, והם טמונים בהתייחסות המעמיקה והמכבדת אל העבר, ומתוכו ראיית העתיד. סיפורה של יהדות מרוקו בראייה המרוקאית הממלכתית הוא "סיפור על-זמני".

_______________________________

אלעד מרדכי הוא איש חינוך, מדריך מסעות למרוקו ומרצה בנושא זהות יהודית מרוקאית