כשבוע לאחר הריסת בתיהם, הגיע אתמול (רביעי) פקח רשות מקרקעי ישראל בליווי 15 שוטרים למשפחת אבו אל עסא וחילק צווי הריסה לאוהלים במקום. בני משפחת אבו אל עסא היושבים בוואדי חליל, בנו את אוהליהם לאחר שבתיהם נהרסו כדי לסלול במקום את כביש חוצה ישראל (כביש 6). "החורבות לא פונו. בנינו אוהלים בין החורבות ליד ההריסות" מספר ג'אבר אבו עסא. "לאן ילכו האנשים?"

על פי הרשות לפיתוח והסדרת הבדואים בנגב, מיעודים תושבי ואדי ח'ליל לעבור לגור בשכונה 1 באום בטין. "אנשים לא מוכנים ללכת לאום בטין" אומר ל'דבר' אבו עסא. "סירבנו להצעה כבר לפני 4 שנים. שכונה 1 באום בטין מיועדת לתושבי אום בטין, יש שם סכסוך ואף אחד לא נכנס, אז החליטו להביא את מפוני כביש שש. חתמו איתנו על מעבר לאל- מיתלה שנגור שם במבנה זמני עד שהשכונה תיבנה".

תשובי ואדי חליל תובעים לעבור לשכונת אל-מיתלה סמוך לתל-שבע. אך שכונה זו נמצאת בתחום השיפוט של מועצת בני שמעון. העברת השטח לתל שבע תלויה בחתימת שר הפנים. " השר מעכב את חתימתו. הרשות מבקשת שלא יחתום כדי להכריח אותנו לעבור לשכונה1 באום בטין" טוען אבו עסא.

תושבי ואדי חליל עתרו לבג"ץ על מנת לכפות על השר לחתום. "היום אין לנו תקווה בבג"ץ. הוא לא הוציא צו ביניים לעצור את ההריסה. אין שופטים, יש חותמת גומי" קובל אבו עסא. "עכשיו זה כבר לא מעניין אותי. אני אומר לכל בדואי שיש לו צו הריסה שלא ילך לבית משפט הם חותמת גומי".

לאחר ההריסה אמר אבו עסא, "התחושה היא כמו אחרי מעשה טרור". "הרגשה קשה מאוד" הוא מסביר. לא חשבנו שיהרסו בתים של 320 נפשות. חשבנו יהרסו שש-שמונה בתים. יש כאן נשים מבוגרות, תינוקות, תלמידי חינוך מיוחד. לפני הפינוי שני אנשים לקו באירוע מוחי מהלחץ, עכשיו הם חזרו מבית-החולים להתאושש באוהל. חלק מהילדים עדיין לא חזר, וחלקם חזר לאוהלים, לאבק ולעפר".

לדברי אבו עסא הילדים לא חזרו ללימודים וחלק מהגברים לא חזר עדיין לעבוד. "יש תמיכה מהאנשים. זה הרס לנו את כל סדרי החיים". למרות המצב אבו עסא נחוש להמשיך במאבק. "אנו נמשיך לגור בוואדי חליל עד שיימצא פתרון לבעיות שלנו, שנעבור בצורה מכובדת ומסודרת".

במקביל היום נהרס אוהל באלעראקיב, ההריסה ה-225 מאז הריסת הכפר כולו ב-2010. בביר הדאג' נאלצו תושבים לפרק את בתיהם בנוכחות פקחים וכוחות משטרה.