הממשלה הגישה אתמול (חמישי) לבג"ץ את עמדתה בעתירה בסוגיית גיוס החרדים, באמצעות עורכי הדין הפרטיים שמייצגים אותה. לפי העמדה, ההליך להשלמת חקיקת חוק הגיוס יתקיים במהירות האפשרית, ובכל מקרה עד סיום כנס הקיץ של הכנסת בסוף יולי. החוק, שיזם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ כשהיה שר הביטחון, זוכה כעת להתנגדות מצדו בשל המצב החדש שנוצר בעקבות המלחמה, וכן להתנגדות בכירים במערכת הביטחון, בהם שר הביטחון יואב גלנט. היועמשית טוענת שיש לגייס את כלל בני הישיבות באופן מיידי בהיעדר הוראה חוקית אחרת.

ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול הצעת החלטה לפיה הממשלה תבקש מהכנסת להחיל דין רציפות על הצעת החוק שיזם גנץ כשהיה שר הביטחון ועברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. המשמעות של החלת דין רציפות, אם תאושר על ידי הכנסת, היא המשך הליכי החקיקה מהיכן שנפסקו.

בישיבת ועדת השרים השתתפו שרי הליכוד בלבד, שתמכו בהצעה, ללא נציגי המפלגות החרדיות. החלטת ועדת השרים התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה שטוענת שהממשלה אינה יכולה לבקש להחיל דין רציפות כשהשר שהציע את החוק ומערכת הביטחון מתנגדים אליו בשל השינוי בנסיבות. השר חילי טרופר (המחנה הממלכתי) הגיש ערר על ההחלטה, שמחייב דיון בממשלה כולה.

בתשובה לבג"ץ מפורט לוח הזמנים האפשרי לחקיקת החוק עד סוף כנס הקיץ, שעולה כי הוא מצומצם ביותר. הערעור שהגיש השר טרופר מחייב לדחות את בקשת דין הרציפות בשבעה ימים, והדיון בו יתקיים בישיבת הממשלה ב-26 במאי. לפי הודעת הממשלה לבג"ץ, ביום שאחרי אישור ההחלטה בממשלה, תונח על שולחן הכנסת בקשת הממשלה לדין רציפות. אחרי הנחת החוק על שולחן הכנסת, יש להמתין 14 ימים, כך שההצבעה במליאה על רציפות החוק תועלה לפי הממשלה בין 13-10 ליוני, ואז תועבר הצעת החוק להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ וביטחון.

דיון בבג"ץ צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, זמן קצר לאחר הגשת החוק על שולחן הכנסת וההמתנה להצבעה. הדיון יעסוק בשאלה האם להפוך את צו הביניים הזמני למוחלט, ולחייב את גיוס תלמידי הישיבות, באין כל הוראה חוקית שמונעת זאת. בממשלה טוענים שהליכי החקיקה מחייבים להמתין עד השלמת חקיקת החוק.

היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת להחלת הרציפות

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, הודיע למזכיר הממשלה על התנגדות היועצת המשפטית לממשלה להחלת דין רציפות. לדבריו, לא נעשתה עבודת מטה מספקת, בעוד שהנסיבות השתנו בצורה דרמטית מאז שהחוק הוגש ואושר בקריאה ראשונה.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס זעם על עצם הגשת המכתב, וטען כי משרד היועמ"ש מעולם לא הביע עמדה המתנגדת להחלת רציפות על חוק, קל וחומר כשהשר שהגיש אותו מכהן בשתי הממשלות. לפי פוקס הממשלה רשאית להודיע לכנסת על רצונה להמשיך בהליכים שנעצרו בעקבות התפזרות הממשלה והכנסת הקודמת, וכי מחלוקות בנוגע לתוכן החוק יוכלו להתברר בוועדת חוץ וביטחון, בממשלה ובמליאת הכנסת.

הממשלה: היועמ"שית, גלנט וגנץ בולמים את קידום החוק

בתשובתה, טוענת המדינה כי כבר מספר חודשים "מתקיים שיג ושיח מקצועי לקידום מתווה גיוס" בין גורמי הביטחון, מזכיר הממשלה ונציגי הסיעות החרדיות, במטרה להביא למתווה גיוס מוסכם על כל קצוות הקשת הפוליטית. עם זאת, לא מצוין מדוע נעדרו חברי הסיעות החרדיות מההצבעה בנושא החוק בוועדת השרים לחקיקה.

לפי עמדת הממשלה, לא ניתן לקדם חוק המחיל פטור על כל בני הישיבות מחשש להתנגשות עם הציבור הכללי, או לייצר "מכסת לומדי תורה" מחשש להתנגשות עם הציבור החרדי, ולכן עומדת על כך שיש לקדם מתווה גיוס מוסכם לשירות צבאי ואזרחי.

בנוגע להעברת הכספים לישיבות שתלמידיהן לא התגייסו למרות שבמצב החוקי הנוכחי הם אמורים להתגייס, הממשלה כתבה בניגוד לעמדת היועמ"שית כי "בהתאם לעמדת הממשלה, פקיעת חוק הגיוס ובעקבותיה היעדר הבסיס הנורמטיבי למתן דחיית שירות גורפת לתלמידי ישיבות, אינה מעלה ואינה מורידה בכל הנוגע להעברת התמיכות לתלמידי ישיבות במוסדות תורניים".

בעמדת הממשלה נמצאים "אשמים" רבים לכך שלא מקודם מתווה בהסכמה, כאשר העיקריים בכך מבחינת הממשלה הם היועצת המשפטית לממשלה, שכאמור מתנגדת להחלת דין רציפות על הצעת החוק.

עוד נטען שהשרים בני גנץ, שהציע את החוק המקורי, ושר הביטחון יואב גלנט, הם אלה שעוצרים את קידום החוק. מזכיר הממשלה פוקס האשים במספר הזדמנויות ביומיים האחרונים את שר הביטחון גלנט בכך שהוא נצמד לעמדתו של גנץ, ולא מאפשר למערכת הביטחון להעביר לממשלה עמדה שתומכת בחוק כפי שנדרש.

החוק אותו הציע גנץ הוצע מחדש בכנסת הנוכחית פעמיים, על ידי ראש האופוזיציה יאיר לפיד ועל ידי שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, ועובדה זו משמשת טענה לממשלה מדוע החוק שיזם גנץ ראוי לרציפות. עם זאת, שתי ההצעות עלו חודשים רבים לפני שפרצה המלחמה.