סקר אינטרנטי בקרב כ-1,500 ישראלים בגילאי העבודה העיקריים (65-25), בדק ומצא כי כרבע מהעובדים דיווחו כי רמת האנגלית שלהם נמוכה מהנדרש, וכך גם כחמישית מהעובדים ביחס למיומנות במתמטיקה וכשליש מהעובדים ביחס למיומנות במחשבים ובאלקטרוניקה. פערים משמעותיים נרשמו בקרב חרדים ודתיים. לצד זאת, העובד הישראלי בטוח למדי כי יכולותיו לרוב גבוהות מהנדרש בעבודה.

הסקר, שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת כנס אלי הורוביץ שיתקיים השבוע, בחן 17 מיומנויות: גמישות, הבנת הנקרא (בשפת האם), חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, יכולת ביטוי בכתיבה, יכולת ביטוי בעל פה (בשפת האם), הבנת הנקרא וכתיבה באנגלית, יכולת ביטוי בעל פה באנגלית, כישורי שירות, לימוד עצמי, למידה פעילה, מחשבים ואלקטרוניקה, מתמטיקה, עבודת צוות, פתרון בעיות מורכבות, שיפוט וקבלת החלטות, תקשורת בין אישית.

מעל מחצית מהעובדים ציינו כי רוב המיומנויות שנסקרו נדרשות ברמה גבוהה או גבוהה מאוד לצורך ביצוע עבודתם. המיומנויות שהשיעור הגבוהה ביותר של עובדים דיווח שהן תקשורת בינאישית (76% דיווחו כי היא נדרשת ברמה גבוהה ומעלה), יכולת ביטוי בעל פה (72%) וגמישות מחשבתית (69%). מיומנויות שעובדים זיהו כפחות נחוצות הן מיומנויות בשפה האנגלית, במחשבים ואלקטרוניקה ובמתמטיקה. גם לגבי מיומנויות אלו, למעלה ממחצית העובדים ציינו כי הן נדרשות לפחות ברמה בינונית לביצוע עבודתם.

54% השיבו שרמת המיומנויות שלהם מתאימה לנדרש לביצוע עבודתם, וכשליש כי רמת המיומנויות שלהם גבוהה מהנחוץ. כ-12% ציינו כי הם זקוקים להכשרה נוספת כדי להתמודד עם המשימות בעבודה. גם כאשר נשאלו על כל מיומנות בנפרד, השיבו 43% כי רמת המיומנות שלהם הולמת את עבודתם, 46% כי רמת המיומנות שלהם גבוהה מהנדרש וכ-11% כי רמת המיומנות שלהם נמוכה מהנדרש.

נתונים אלו לא תואמים תוצאות מבחני מיומנויות בינלאומיים, שמצאו כי הרמה של עובדים בישראל נמוכה באופן יחסי לעולם. על כך ניתן ללמוד כי הביקוש לעבודה בישראל מתאפיין ברמה נמוכה של מיומנויות נדרשות. או לחילופין, שהעובדים הישראלים אינם מודעים לרמת הכשירות הנמוכה שלהם, או לוקים בהערכת יתר של רמת המיומנות שברשותם.

26% מהעובדים דיווחו כי רמת יכולת הביטוי שלהם בעל פה באנגלית נמוכה מהנדרש. 31% מהעובדים דיווחו שמיומנותם במחשבים ובאלקטרוניקה נמוכה והנדרש, ו-20% מהעובדים דיווחו כך ביחס למיומנותם במתמטיקה.

באנגלית: פי שניים ויותר מעובדים דתיים דיווחו על קשיים לעומת החילונים

המחקר מצא גם כי ככל שהקשר לדת של העובד גבוהה יותר, כך הוא אינו רואה במיומנויות בהבנת הנקרא, כתיבה וביטוי בעל פה באנגלית כנחוצות לביצוע עבודתו. בעוד ששני שליש מהעובדים החילוניים מזהים את מיומנויות השפה האנגלית כנחוצות, רק כ-58% מהעובדים המסורתיים והדתיים מזהים אותן כך, ורק 41% מהעובדים החרדים.

מבחינת מיומנויות קריאה וכתיבה באנגלית, בקרב חילונים שדיווחו כי הן נדרשות בעבודתם 10% ציינו כי רמתם נמוכה מהנדרש, לעומת 16% מהעובדים המסורתיים, 21% מהעובדים החרדים ו-23% מהעובדים הדתיים. ביחס לביטוי בעל פה באנגלית, דיווחו על קושי 10% מהחילונים, 20% מהמסורתיים, 22% מהדתיים ו-29% מהחרדים.

"ממצאים אלה מצביעים על שתי תופעות בעייתיות", הסבירו החוקרים. "ישנו קשר שלילי וחזק בין זיקה לדת לרמת מיומנות השפה האנגלית, וישנו פער גדול במיוחד ברמת המיומנות של עובדים חרדים. ממצא זה מלמד על כך שאפילו בקרב החלקים של המשולבים ביותר בחברה החרדית קיימים פערים ברמת המיומנות הגדולים מכל פער מיומנויות אחר בשוק העבודה הישראלי. קבוצה זו מתאפיינת ברמת מיומנויות נמוכה במיוחד, דבר שיקשה מאוד על יכולת השתלבותה בשוק העבודה". החוקרים הוסיפו כי העובדה שהחינוך החרדי אינו מכשיר את תלמידיו למיומנויות מרכזיות בשוק העבודה, והעובדה שזרמים דתיים שאינם חרדים סובלים מתת הכשרה של מיומנויות חשובות – צריכות להוות תמרור אזהרה לפוליטיקאים ולמעצבי המדיניות.