חוק סיוע למשפחות נפגעי שבעה באוקטובר נידון היום (שני) בוועדת העבודה והרווחה בכנסת להכנה לקריאה ראשונה. על החוק חתומים 25 חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה ומכל הקשת הפוליטית. המונח בן משפחה, על פי הצעת החוק, כולל את בן או זוגו של הנפגע או הנפגעת, הוריו וילדיו (לרבות ילד מאומץ או חורג), ובאופן תקדימי גם כן את אחיו, נכדיו והוריו של בן או בת זוגו.
על פי הצעת החוק, בן או בת משפחה של מי שנרצח, נחטף או נפגע (פיזית ונפשית) באחד מאירועי שבעה באוקטובר, יהיה זכאי לפיצוי שגובהו ייקבע לפי אמות מידה שתקבע ועדה ציבורית שימנה שר האוצר. הוועדה הציבורית, על פי ההצעה, תמנה 11 חברים בראשות שופט בדימוס, תכלול, בין השאר, נציגים ממשפחות הנרצחים, החטופים והנפגעים, ותגיש את המלצותיה בתוך 30 ימים מיום תחולת החוק. הוועדה אמורה לגבש מתווה שיכלול פתרון מקיף לנפגעי שבעה באוקטובר, אולם, החוק המוצע לא מחייב את שר האוצר לקבל את המלצותיה של הוועדה, ושבחוק גם לא קבועה מסגרת תקציבית.
"התשלומים המגיעים כיום על פי דין למשפחות נפגעי איבה, לא מכסים את הצרכים הגופניים והנפשיים להם נזקקים בני המשפחות, כמו סיוע נפשי נרחב, תמיכה באחים, בנכדים ועוד, כפי שעלה בדיוני הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת, שקיימה בנושא שתי ישיבות עם משפחות ההרוגים והפצועים באסון", נכתב בדברי ההסבר לחוק.
ברקע הדברים, בדצמבר האחרון הודיע הביטוח הלאומי לנפגעי אירועי שבעה באוקטובר ומשפחותיהם, שחלקם פוצו על ידו לאחר האירועים באופן אוטומטי, שללא חקיקה ייעודית מתאימה לא יוכל הביטוח הלאומי להמשיך לסייע לנפגעים ולמשפחות ללא הגשת מסמכים ועמידה בפני ועדה רפואית, היות ועל פי החוק הביטוח הלאומי יכול לפעול רק במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
על פי חוק התגמולים, רק תושב ישראלי או עובד זר ששוהה בישראל כחוק והיה במקום הפיגוע יכול להיות מוכר כנפגע איבה, והביטוח הלאומי מוסמך להתחיל לטפל בנפגעי אירוע רק לאחר שרשויות הרלוונטיות, כמו צה"ל ומשרד הביטחון, מכירות בו כאירוע טרור. לאחר ההכרה הנפגע צריך להגיש תביעה לקבלת פיצוי עבור סוג הפגיעה הרלוונטי (לדוגמה: פיזית, נפשית, אובדן כושר עבודה ועוד), לספק מסמכים רפואיים התומכים בטענותיו ולעבור ועדה רפואית.
חוק הסיוע למשפחות נפגעי שבעה באוקטובר, הוא למעשה ניסיון לתת מענה לצורך זה בחוק ייעודי, היות ובישראל אין חוק שמאפשר לפצות נפגעים במעגלים שניים או שלישיים או לפצות נפגעי "אסונות לאומיים". עניין זה עלה גם לאחר אסון מירון.
בדיון הוועדה עלה כי שר האוצר סמוטריץ' הקים לפני כחודש ועדה הפועלת למטרה זו, והיא כבר החלה בפעילותה, שתגיש את המלצותיה רק ביולי, כעשרה חודשים לאחר האירוע. הדבר העלה ויכוח בוועדה לגבי הצורך בחוק.
"מדובר בכ-400 משפחות, שאינן קשורות לצבא, הן לא משפחות חטופים, ואין להן מענה. האנשים האלה עוברים סבל בלתי יתואר", אמר ח"כ ישראל פינדרוס, ממציעי החוק, "המסגרת של נפגעי פעולות איבה לא מתאימה לאירוע הזה וזה נאמר שוב ושוב על ידי גורמים שונים בממשלה ובביטוח הלאומי, שנותנים רק מה שהם יכולים כרגע במסגרת החוק. חובה עלינו לקדם את הדבר הזה ולא בטוח שהוועדה שהוקמה על ידי שר האוצר יכולה לתת את כל המענים".
"הצעת החוק עברה בקריאה טרומית לפני החלטת שר האוצר להקים ועדה, כל מי שחי יומיים במדינת ישראל יודע שהדרך הכי מהירה למסמס אירוע זה להקים ועדה", אמרה ח"כ קארין אלהרר, ממציעות החוק. "דעתי לא נוחה עם זה שזו החלטה רק של שר האוצר, כמו שהשר החליט על הקמת הוועדה הוא יכול להחליט על הפסקת פעילותה או לא לקבל את המלצותיה. זה נשמע כמו ישראבלוף. אני הייתי מציעה להתקדם עם ההצעה שקובעת סעד זמנים ברור".
"איפה אנחנו המשפחות?", התרעם איציק בן לולו, אביו של אוראל אבוחצירה ז"ל, שנרצח בנובה. "האחים של אוראל, שראו את הסרטונים, לא מקבלים שום סיוע. נגמר לנו הכסף כי אנחנו לא עובדים, אף אחד לא עוזר לנו, היום קיבלתי הודעה שאני לא נפגע פעולות איבה למרות שאני הורה שכול. עברו 8 חודשים. זה חירטוט, אתם מורחים את הזמן".
יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, סיכם את הדיון בבקשה מנציגי האוצר שיציגו את מסקנות הוועדה תוך 20 יום. על החלטה זו התרעמו משפחות הנפגעים- "אנחנו גיבשנו את הצעת החוק, היא פה על השולחן כבר חודשים", אמר בן לולו.
