מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מזהיר שישראל עדיין אינה ערוכה לטפל בצורכי האוכלוסייה המתרבים בתחום הקבורה. בדו"ח שפורסם היום (שלישי) קובע אנגלמן שהמעבר לקבורת שדה, בשונה מהחלטות ממשלה קודמות, עלול להביא למחסור חמור בשטחי קבורה. המבקר אף יוצא נגד היעדר תעריף מרבי לקבורה בחלקות חריגות, שהניבו לגופי הקבורה הגדולים ממכירתן כ-290 מיליון שקלים בשנת 2021.
המבקר מתייחס לדו"ח מקיף שפרסם בשנת 2020 בנושא מערך הקבורה בישראל, ובו בדק את אופן מתן שירותי הקבורה לאזרחים יהודים ולבני דתות אחרות. הוא מציין, כי בחודשים פברואר-יולי 2023 נערכה ביקורת מעקב, שבה נמצא כי מדינת ישראל עדיין אינה ערוכה לטפל בצורכי הקבורה המתרבים באזורים שבהם שורר המחסור החמור ביותר בשטחי קבורה.
המבקר מציין, כי בחודש מרץ אשתקד התקבלה החלטת ממשלה בעניין ועדת השרים לענייני קבורה, שממנה עלה כי נקבע עיקרון ולפיו תינתן עדיפות לקבורת שדה במקומות שבהם עולה דרישה לכך מהציבור. עיקרון זה, קובע המבקר, שונה מהחלטות קודמות של הממשלה ושל גורמי המקצוע, לפיהן נדרשת צפיפות קבורה שתביא לניצול יעיל יותר של הקרקע, וזאת במיוחד נוכח מצוקת קרקע קשה באזורים שבהם מתרכזת מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל.
השינוי הצפוי ביחס להחלטות ממשלה קודמות, שהחלו במגמה לציפוף שטחי הקבורה ולהימנעות מקבורת שדה, שהיא "בזבזנית קרקע", עלול להביא לכך שמדינת ישראל תיקלע למחסור חמור בשטחי קבורה בכלל, ובאזורי הביקוש בפרט, כך על פי המבקר.
בהמשך קובע המבקר, שכדי שמינהל התכנון ומחוזות התכנון יוכלו לתכנן כיצד למלא כראוי את צורכי הקבורה, צריך לעמוד לרשותם בסיס נתונים מלא ועדכני, הכולל בין היתר פרטים בנוגע לצרכים העתידיים; למספר חלקות הקבר הדרושות בכלל, ולמספרן על פי מאפייני האוכלוסייה, העדות, הדתות והמנהגים השונים; לפיזור הגיאוגרפי של החלקות, וכן למיפוי של חלקות הקבר הפנויות.
לדברי המבקר, צוות בין-משרדי לפתרון משבר הקבורה שהקים המשרד לשירותי דת, ציין במסקנותיו בדצמבר 2022, שהיעדר המיפוי של תפוסת בתי העלמין הוא מכשול אמיתי ומשמעותי בכל הנוגע לתכנון אסטרטגי צופה פני עתיד.
ביקורת המעקב העלתה עוד, כך על פי המבקר, כי המשרד לשירותי דת אינו מנתח את הנתונים שמעבירים אליו גופי הקבורה על מלאי הקרקע הפנוי לקבורה והקברים הזמינים כחלק מבקשת חידוש הרשיונות, ולכן הוא חסר תמונת מצב ברמת בתי עלמין פרטניים ומחוזות, ותמונת מצב כלל-ארצית. בהיעדר מיפוי של מלאי חלקות הקבר הפנויות, קובע המבקר, נפגעת היכולת של מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להשלים תכנון של פתרונות קבורה לטווח הארוך.
על פי האמור בדו"ח, המבקר מצא, שאף ששיעור הקבורה הרוויה נמצא במגמת עלייה, מ-17% בשנת 2012 ל-35% בשנת 2022 – המשרד לשירותי דת לא התייחס בהנחיותיו לחובה שנקבעה בהחלטות הממשלה לבצע קבורה רוויה בשיעור מסוים, ולא הנחה את גופי הקבורה לפעול בהתאם לכך.
אין תעריף מרבי לקבורה בחלקות חריגות
עוד קובע המבקר, כי נכון למועד סיום הביקורת, עדיין אין תעריף מרבי לקבורה בחלקות חריגות, אלא אם כן מדובר בחלקת קבר הנרכשת בחיים. כך, המבקשים לקבור את יקיריהם בחלקה חריגה או בבית עלמין סגור, נדרשים לשלם עבורה כל סכום, כפי שייקבע לפי שיקול דעתו של גוף הקבורה.
בדוח הקודם, מציין המבקר, הוצגו תעריפים של כמה גופי קבורה לשנים 2015-2018 לחלקות חריגות, שנעו אז בין 20 אלף ל-80 אלף שקלים. מבדיקת הדוחות הכספיים של עשרת גופי הקבורה שביצעו את מספר הקבורות הגדול ביותר לשנת 2021, עולה כי הכנסותיהם ממכירת קברים לציבור (בחיים, ובחלקות חריגות וסגורות) היו באותה שנה כ-290 מיליון שקלים.
המבקר מצא עוד, כי העדכון האחרון של המשרד לשירותי דת להצעת חוק הקבורה היה בשנת 2019, ומאז לא חלה התקדמות בנושא. לפיכך, עדיין חלים בנושא הקבורה היהודית חוקים שונים, ועוסקים בו גופי שלטון ומסדירים רבים.
עוד עולה מהדו"ח, כי משרד הפנים לא הסדיר את קבורת בני העדות הלא-יהודיות בדין, ואת סמכויותיו של האגף לעדות. כמו כן, משרד הפנים והביטוח הלאומי לא הסדירו את ביצוע הקבורה של העדות הלא-יהודיות באמצעות גופי קבורה מאושרים בלבד, שיקבלו מימון דמי קבורה מהביטוח הלאומי ויפעלו לקבורה מוסדרת.
המבקר אנגלמן ממליץ לוועדת השרים בראשות השר לשירותי דת ושר הבינוי והשיכון, למינהל התכנון, למשרד לשירותי דת, לרמ"י ולמשרד האוצר, לקבוע עקרונות בנושא הקבורה, כך שניצול הקרקע יהיה מיטבי. זאת בהתחשב בכך שהצפי הוא שעד סוף המאה ה-21 יהיו יותר מ-8.5 מיליון נפטרים נוספים, כולל מקרב העדות הלא-יהודיות.
