משפחות נרצחי המסיבות שהתקיימו בשבעה באוקטובר התרעמו היום (שלישי) בוועדה לפניות הציבור בכנסת, על כך שהטיפול בהן עדיין לוקה בחסר – כמעט 8 חודשים לאחר האירועים.
"לא שמרו על הילדים האלה ועכשיו לא שומרים עלינו", זעקה הילה אביר, שאחיה לוטן אביר ז"ל נרצח בנובה, והקימה יחד עם אחים שכולים נוספים את עמותת "ילדי האור". "אנחנו לא חלק משום מתווה סיוע, מזמן נגמרו לנו דמי האבטלה ואני חיה מחסכונות כי אף אחד לא דואג לנו, אנחנו מקבלים בעמותה עשרות פניות כאלה בשבוע, המשפחות קורסות. אין לנו סגירת מעגל, אין לנו ידיעה של מה קרה, אם הם סבלו, ומה לעזאזל קברנו״.
״במילואימניקים מטפלים, במשפחות חטופים מטפלים, אבל במשפחות הנרצחים לא״, הוסיפה אביר. ״אנחנו מנסים להבין למי פונים ולמה הכל כל כך מסובך וקשה. נפגעי פעולות איבה הם בתחתית הרשימה. אין שום גוף שמתכלל את הטיפול ואין לנו אנרגיה לכל הבירוקרטיה. בבקשה תאפשרו לנו לבחור בחיים בכל בוקר".
רק אתמול נידון בהכנה לקריאה ראשונה חוק שיאפשר סיוע ייעודי למשפחות נפגעי 7 באוקטובר, לאחר שבדצמבר האחרון הודיע הביטוח הלאומי שללא חקיקה ייעודית מתאימה לא יוכל להמשיך לסייע, למרות שחלקם פוצו על ידו לאחר האירועים באופן אוטומטי.
בביטוח הלאומי דורשים הגשת מסמכים ועמידה בוועדה רפואית בכפוף לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שלא כולל קבוצות אוכלוסייה רבות כמו אחים וילדים בגירים של נפגעים, גרושים וגרושות, אפוטרופוסים לילדים שהוריהם נרצחו ועוד.
לפי החוק המוצע, תקום ועדה שאמורה לגבש מתווה שיכלול פתרון מקיף לנפגעי שבעה באוקטובר. אולם, החוק המוצע לא מחייב את שר האוצר לקבל את המלצותיה של הוועדה, ולא קבועה בו גם מסגרת תקציבית. בנוסף, בדיון אתמול אמרו נציגי האוצר שכבר ישנה ועדה הציבורית שהקים שר האוצר סמוטריץ' בנושא תגיש את המלצותיה לכל המוקדם בעוד 60 יום, ועד לחודש יולי. משמע- לא יינתן מענה בזמן הקרוב.
"אני עדיין רב עם חברה קדישא על הקבר של הבן שלי", סיפר יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז"ל שנרצח בנובה. "מי קבע שאח ששמע את אחיו מת בטלפון זכאי רק ל-2 טיפולים בשבוע? יש המון דברים שהם לא בסל, ואת השאר אנחנו מוציאים מהכיס".
"מה ההבדל בין אלמנה שמגדלת ילדים לגרושה?", שאלה מורן שיין אסולין, גרושתו של הכדורגלן ליאור אסולין שנרצח בנובה ואם שלושת ילדיו. "הילדים שלי גילו על אבא שלהם דרך האינטרנט, אף אחד מהמדינה לא התקשר ולא הגיע לא לילדים ולא אליי. מסתבר שאני לא יכולה להיות חברה בארגון כי אני אפוטרופוס. אני גם ככה בקושי מתפקדת, אני אמא לשלושה ילדים ומגדלת אותם עכשיו לבד. אין לי שום גב".
"לילד שלי, שהוא חייל בן 18, לא מגיע כלום", סיפרה. "אני מקבלת תלושים על סך 1,000 שקל בחודש מהארגון לנפגעי פעולות איבה כטובה, כי אין לנו אוכל במקרר. הבת השניה שלי בת 17, בכיתה י"א, ובמערכת החינוך אני נתקלת באטימות. לא מגיעות לה שום הקלות".
מאשי סנדרוביץ, מנהלת אגף השיקום בביטוח הלאומי שנכחה בוועדה, סיפרה שמאז שבעה באוקטובר נוספו רק 58 עובדים סוציאליים לביטוח הלאומי, כאשר נוספו למעגל השכול יותר מ-960 משפחות. על פי הערכות, היא הוסיפה, חסרים מעל 100 תקנים. "עם כוח האדם שיש, אנחנו לא מצליחים להגיע למשפחות בתדירות שהיינו רוצים ושהיינו רגילים לפני שבעה באוקטובר. מגיע למשפחות לקבל את המעטפת של העובדים הסוציאליים שמגיעים אליהם".
סנדרוביץ התייחסה גם לנושא האחים השכולים: "יש לנו 1,693 אחים שכולים. כמעט 1,300 הם בוגרים. מעל 700 נמצאים בטיפול כזה או אחר שאנחנו נותנים. אבל אין להם זכויות. היינו רוצים לתת להם הכל, פתחנו להם טיפולים משלימים, אבל נדרשת חקיקה".
