חשש בקרב חקלאי העוטף: מושבים וקיבוצים הצמודים לגבול שלפיו נקבע מתווה הפיצויים ימצאו את עצמם מחוץ למערך הפיצויים, אך במידה ויכללו – התקציב שיקבלו ייגרע מהתקציבים של שאר היישובים.

הדברים עלו מפי הנהגת הנגב המערבי וההנהגה החקלאית היום (שלישי) בוועדת המעקב אחר יישום תכנית תקומה לשיקום הנגב המערבי בכנסת. לטענתם, אופן יישום התכנית, שהפיצויים שלה מוגבלים אך ורק ליישובים עד 7 ק"מ מגבול הרצועה, פוגע בעוד עשרות יישובים חקלאיים שרק חלק מהשטח החקלאי שלהם נמצא בגבולות המתווה או ממוקם צמוד אליו.

יישובים הסמוכים לגבול הפיצוי כרגע ללא מענה

לדברי מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, תכנית הפיצויים שצפויה לאשר המדינה בשבועות הקרובים, תקטע את המרחב החקלאי כאשר תפצה את רק את חקלאי היישובים שבמרחק 0-7 ק"מ מהגבול, ותשאיר חקלאים שמעבדים את השטחים שלהם סמוך לקו הפיצוי ללא מענה. "לא יכול להיות שהחקלאים הללו לא יקבלו את התמיכה של מנהלת תקומה, הם בסך הכל 200-400 מטרים מעבר ל-0-7 ק״מ", אמר יפרח בוועדה. לדבריו, במידה והמדינה לא תקדם התייחסות בעניין, תנועת המושבים בוחנת בימים אלו פנייה לבג"צ בנושא.

יוסי קרן, מ"מ ראש מועצת שער הנגב, ציין שחלק גדול מהקרקע במועצה ממשיך להיפגע באזור בגלל פעילות צה"ל גם בימים אלו. "יש פער בין המילים הגדולות על פיצויים לבין המצב במציאות", אמר קרן. "המועצה שלנו לא נעצרת ב 7 ק"מ, נדרשת דיפרנציאציה ביישובים שהם לא רק תחת תקומה. כמו שלמשל העיר אשקלון שנתנו לה מעמד מיוחד בפיצויים". לדברי קרן, גם במידה ומערך תקומה לא ידע לתת מענה לחקלאים הללו, הממשלה והכנסת תידרשנה לחוק נוסף שיאפשר העברת כספים לחקלאים באזורים המרוחקים יותר.

סכומים שלא מספיקים להוציא

על פי נציגי מנהלת תקומה, יש כעת 481 מיליון ש"ח המיועדים לשיקום החקלאות ביישובי העוטף, שמחויבים לצאת עד סוף שנת 2024. אסף יצחקי, ראש מערך חקלאות במנהלת תקומה טען שמדובר באתגר, שכן עד סוף שנת התקציב נותרה חצי שנה, אך הוא מאמין שהכסף יצא בסוף.

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, הטיל בכך ספק. לדבריו המשרד ומס רכוש, עדיין נמצאים בשלב של מיפוי הצרכים השונים בעוטף, ותהליך הפיצוי יתחיל לכל המוקדם בעוד חודש. "אי אפשר לקבל חצי מיליארד שקלים עד לסוף השנה, נדרשת גמישות", אמר לביא וביקש שההרשאה להוצאת הסכום תוארך מעבר ל-2024.

גם כשהפיצוי יועבר – הנזק יישאר

רם שפע, נציג התנועה הקיבוצית מול מנהלת תקומה, ציין כי בחישוב שנעשה בתנועה עלתה תמונה מטרידה, שגם בהתחשב בכל מסלולי הפיצויים במס רכוש ותקציבי תקומה, לא יהיה בהם כדי לכסות במלואם את הנזקים, והכספים יצטרכו לצאת בסופו של דבר מכיסם של החקלאים, בין היתר מכיוון ששטחי חקלאות רבים ממשיכים להינזק בעקבות הלחימה המתמשכת.

מכיוון שבתכנית תקומה הנוכחית צפויים בתקופה הקרובה לתת אישור להוצאתם של 14 מתוך 18 מיליארד ש"ח שתוכננו עבורה, וזאת בטענה שלמשרד האוצר אין דרך לתקצב את מלוא הסכום כעת, החשש בתנועה הקיבוצית הוא ש-4 המיליארד הנוספים, שהוגדרו על ידי האוצר כתקציבי פיתוח עתידיים, ישמשו בהמשך לפיצוי יישובים נוספים ויגרעו מהתמיכה הכוללת בכלל היישובים. שפע חושש כי "יקרה מצב שבו תבוא חוות דעת להכניס עוד יישובים בסופו של דבר יוקצה פחות כסף ליישוב".

"אם יחליטו על להרחיב את כמות היישובים שיכנסו תחת חוק תקומה – יהיו לכך השלכות תקציביות" אמר יגאל גורביץ', ראש המערך האסטרטגי במנהלת תקומה, בתגובה לדברי שפע. גורביץ' ציין שהתכנון הוא שכל ה-18 מיליארד ייועדו ליישובים שעד 7 ק"מ מהגבול ולא מעבר לכך. לדבריו, כל שינוי באופן הפיצוי יכול לגרוע מחלוקת התקציב לכל היישובים.

יו"ר ועדת חבל תקומה, ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), אמר שידרוש מהמדינה לקדם מערך פיצויים לחקלאי היישובים צמודי המתווה. "הפיצויים בעוטף צריכים לקבל תמיכה על פי דין והמדינה צריכה להקים מערך דומה גם עבור חקלאי הצפון".