"אני עדיין נאלץ להישען על תרומות כדי לתת פתרונות לתושבי קריית שמונה", אמר אתמול (שלישי) ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, בדיון על אתגרי המגזר הציבורי בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה. "איפה המשרדים? רשות ומדינה לא יכולים להתקיים על תרומות בלבד".
בדבריו ענה שטרן לאמירתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שמתח ביקורת על התנהלות המשרדים והממשלה במלחמה ואמר: "היית שר ביטחון והגית תכנית למיגון הצפון. אחרי כן היית שר אוצר, אבל איפה המיגון? אם התוכנית הזו הייתה יוצאת לפועל לא היה צריך לפנות אותנו. הבעיה אצלנו במדינה זה שכל אחד מאשים את השני ואף אחד לא לוקח אחריות, ואני לא חוסך ביקורת מאף אחד. תוסיף לזה את חוסר היציבות השלטונית, ומי שנופל בקצה זה התושבים והרשויות שאין להן כלים לתת להם מענה".
סיגל מורן, לשעבר מנכ"לית משרד הרווחה וראש המועצה האזורית בני שמעון, וכיום יועצת אסטרטגית לתהליכי השיקום של מועצה אזורית שער הנגב, סיפרה שהתגייסה לסייע למועצה לאחר שחברה, ראש המועצה אופיר ליבשטיין, נרצח ב-7 באוקטובר. "הראשונים להגיע ולשאול מה צריך היו רשויות מקומיות. הממשלה לא הייתה נוכחת בשום צורה. הרשות המקומית נדרשה לטפל בליווי משפחות בתהליכים של זיהוי, ואחר כך בעשרות לוויות וקבורה בכל הארץ – והממשלה לא הייתה שם. היו שם ארגונים שסייעו.
"למה צריך גם משרד מורשת, גם משרד מסורת, גם משרד למשימות לאומיות וגם יחידה לקידום זהות יהודית של אבי מעוז?", תהה ח"כ ליברמן. "כשאתה מסתכל לאן הולך ומתחלק הכסף – לא למאמץ המלחמתי ולא למפונים. בצורה הכי גסה –מחולק למקורבים". ליברמן מתח גם ביקורת על הפקידות הבכירה באוצר, שלדבריו אינה מתריעה מספיק מפני מדיניות היוצרת 'תמריצים שליליים ליציאה לעבודה' במגזר החרדי, ומפני הגדלת התקציב של החינוך החרדי שאיננו מלמד לימודי ליבה.
״לקח לנו זמן להתאושש ותוך חודש הבאנו מענה לבעיות״
"מה שקרה ב-7 באוקטובר הייתה הפתעה מוחלטת וההתחלה של השירות הציבורי לא הייתה טובה, אי אפשר להתעלם מזה", הגיב מנכ"ל משרד ראש הממשלה המכהן יוסי שלי. "תוך 48 שעות היו כאן 210 אלף איש שהתפנו מהבתים שלהם, לא לאולמות ספורט על פי הדוקטרינה, אלא לבתי מלון.
"השירות הציבורי לא היה מוכן לא רק בגללי, אלא גם בגלל המנכ"לים שיושבים כאן ושלא דאגו לפק"לים לחירום. לא היו תוכניות עבודה. אף אחד לא דיבר על פינוי לבתי מלון". לדבריו, משרד ראש הממשלה הוא האחראי למנהלת תקומה, למנהלת החטופים ולליווי כל מערך המפונים. "הקמנו את מנהלת תקומה כי אי אפשר היה לעבוד לפי המנטליות של השירות הציבורי, שכדי לתת מכונת כביסה לבית מלון צריך לעבור בירוקרטיות".
שלי הודה לעובדי השירות הציבורי שנרתמו למאמץ והוסיף: "לקח לנו זמן להתאושש מההלם, אבל הממשלה תפקדה ומתפקדת. באופן סביר, לא אחלק פרסים. לקח חודש לייצר את המענים אבל הצלחנו ליצור אותם. אני רוצה להודות גם לארגוני המתנדבים שנתנו את היד בשבוע שבועיים הראשונים. עובדה שכרגע הם אינם כי לא צריך אותם. טוב שיש אותם. אבל הממשלה נכנסה לעבודה ולא רואים אותם".
"המנהל הציבורי לא תפקד בצורה קיצונית ב-7 באוקטובר מכיוון שהייתה מגמה להחליש אותו"
תומר לוטן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר מנכ"ל המשרד לבטחון הפנים, הציג נייר עמדה שפרסם המכון, הקורא לכינון מבנה חדש לממשלה ולהרכב המשרדים. "קבענו קריטריונים בסיסיים לזכות הקיום של משרד ומשם התחלנו לשאול מה ישראל צריכה – לא רק מה מצמצמים אלא גם מה כדאי לחדש, והאם יש משרדים שצריך להקים. בשורה התחתונה המלצנו על ממשלה בת 20 משרדים, והתייחסנו גם ליחידות שנכללות בתוכם. נתנו מענה לכ-300 יחידות שונות שמפוזרות בתוך המבנה הארגוני". נייר העמדה מבקש לדבריו, לעגן את מבנה הממשלה בחקיקה.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר (2018-2015) אלי גרונר טען שהתוכנית המוצעת אינה שאפתנית דיה וכי ניתן לצמצם את משרדי הממשלה גם ל-18 ואפילו 12. ״אני לא מקבל את הטענה שבגלל אילוצים פוליטיים חייבים ליצור מצב של יצירת ג'ובים לאנשי ציבור. אנשי ציבור צריכים לפעול גם ברשות המחוקקת.
"יש לעגן חוקתית את עקרון הנאמנות לציבור של משרת הציבור ולא לפוליטיקאי. חיוני להגן גם על עקרון המינויים והכהונה לפי כשירות מקצועית. את עקרון החוקיות ואת המחויבות לזכויות האדם והאזרח", אמרה עו"ד עדנה הראל פישר, ראש התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון. "יש לעגן גם את הפעילות השלובה של הדרג הנבחר והמקצועי. ההבנה בדבר חשיבות השירות הציבורי והיבטיו החיוניים היא חיונית. על הציבור להצטרף לדרישה ולוודא שהשירות פועל עבורו".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר (בתקופת אולמרט) רענן דינור, אמר בדיון: "צריך להבטיח שאתגרים שמועלים מהשטח, האזרח או השלטון המקומי, מקבלים מענה", אמר . "אנחנו לא נותנים היום מענים לדורשי השירות. צריך לשנות את הפרדיגמה בכל הנוגע למיצוי זכויות של האזרח. עובד מדינה צריך להיבחן על שיעור מיצוי הזכויות שהוא דואג לו. על שיעור הממצים של הזכות".
יוסי קוצ'יק, שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בממשלת אהוד ברק: "איך יכול להיות שמנהלים את הדיון הזה כאילו אנחנו בשגרה? אנחנו במצב חירום מטורף", אמר, "המנהל הציבורי בישראל לא קרס במקרה ב-7 באוקטובר. הוא לא תפקד בצורה קיצונית מכיוון שהייתה מגמה להחליש אותו. לא שאנחנו היינו מושלמים, אבל הייתה כאן הפיכה משטרית שקרעה אותנו ואיימה על הדמוקרטיה הישראלית".
לדבריו, שיקום המערכת הציבורית חייב לעבור דרך בחירות והקמת ממשלה חדשה שתמנה נציב שירות מדינה חדש ותחוקק חוק יסוד חקיקה ותחזק את מערכת המשפט. "שהפקיד במינהל הציבורי ידע שיש לו כיפת ברזל שתגן עליו, ותאפשר לו להתווכח עם השר וראש הממשלה. הם מחליטים, הסמכות בידיהם, אבל שאני כאיש המנהל הציבורי אדע שאני לא צריך לפחד להתווכח".
