"מערכות הניהול של המדינה לא מתפקדות כמו שצריך. אי אפשר לנהל משק ומערכה ביטחונית ומדינית בלי מערכות מתפקדות, בלי גורם שמתכלל את כל האירוע" – כך אמר היום (רביעי) יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, וקרא להליכה לבחירות.

לדברי בר-דוד, "התרעתי על זה בכנס הזה כבר לפני שנה, כשהיינו בשיאה של המהפכה המשפטית. שעוסקים פה בטפל ולא בעיקר. וזה דבר שמאוד מדאיג אותי. מה יהיה פה בעוד שנה? אנחנו בקו של ירידה. אני מחפש את הפתרון, איך עושים פה שינוי".

"נושא חוק הגיוס מדאיג אותי מאוד, וצריך לטלטל אותנו. גם נושא החטופים. צריך לקבל החלטות מה קורה בצפון ובדרום. יש פה הרבה משימות והחלטות שצריך לקבל והדברים לא מתבצעים". בר-דוד פנה לממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, שדיבר יחד איתו בפאנל משותף בנכס, ואמר: "אני ואתה יכולים להסתדר, אבל בסוף יש אירועי מאקרו מעלינו שיכולים לייצר כאוס במדינת ישראל וזה מאוד מטריד אותי."

"חייבים לאתחל את מדינת ישראל מחדש. אם לא נעשה זאת, ניפגש פה בעוד שנה והמצב יהיה עוד הרבה יותר גרוע. כלכלי, בטחוני, מדיני. חייבים ללכת לבחירות מוקדמות, מהר ככל האפשר."

בר-דוד אמר שמצב יחסי העבודה במשק הוא טוב, גם לנוכח האתגרים שהציבה המלחמה. "בדרך כלל כשמראיינים אותי בזמן מלחמה, כמעט ולא שואלים אותי על יחסי עבודה. אבל הלוואי שהמצב של מדינת ישראל בכל התחומים היה טוב כמו מצב מערכת יחסי העבודה. בחמש השנים האחרונות הצלחנו לייצר במשק הישראלי את אותה ודאות ומערכת יחסי עבודה שחלמתי עליה, של אחריות, קידום מקומות העבודה ורפורמות מקיפות בנמלים, ברכבת, בחברת החשמל, סייעות וגננות, עובדי המדינה. נכנסנו לתוך עומק האירוע של יחסי העבודה, ויחסי העבודה טובים.

"זה לא פשוט לנהל משק בזמן מלחמה. בחודש הראשון עברתי מקצה לקצה בכל מקומות העבודה. ראיתי ופגשתי את העובדים וראיתי שהם עובדים. בחברת חשמל, בנמלים, בבתי החולים, במד"א. עבדו תחת אש. אנחנו יכולים לראות שהמערכות עבדו והמשק נע. עברתי בכל המפעלים כולל בשדרות ואופקים. בשטראוס, אסם ותנובה שייצרו מזון. במפעלים הביטחוניים, שעבדו ועדיין עובדים, גם בשבתות, ומייצרים את התחמושת והטילים שאנחנו צריכים בשביל המלחמה. מבחינת ההסתדרות, במקטע הזה העסק מנוהל יוצא מן הכלל, ויש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הממונה על השכר במשרד האוצר.

לדברי בר-דוד, חלק ממה שאפשר מענה לבעיות הוא הסכום ששוריין בהסכם המסגרת למגזר הציבורי באפריל האחרון, ויועד לפתרון בעיות עתידיות בענפים ספציפיים. "יש לנו פטנט, את קופסאות התקציב שמאפשרות לנו לנהל בלי שביתות את המערכות. לפעמים זה עובר מתחת לרדאר, אבל בכנס כזה אפשר לציין את זה שזה נותן לנו אפשרות לנהל את המשק גם בתוך המלחמה".

בר-דוד ביקר את הממשלה על היעדר טיפול כולל במצוקות של ענפים שנפגעו מהמלחמה. "ראיתי פה את יו"ר התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, חברי, שחסרים לו עשרות אלפי עובדים. גם בענף החקלאות. צריך לפתור את הדבר הזה, ואין אף אחד שמתכלל את האירוע הזה. אנחנו מנסים, עם הצוות שלי, לעבור ממשרד למשרד, לפתוח חסמים ולא מצליחים. זה דבר שישפיע בסופו של דבר על יוקר המחיה."

על ניהול תקציב המדינה אמר בר-דוד: "המשק שלנו חזק, יחסי העבודה מביאים למשק חזק ומתפקד. יש גבייה מעבר למה שחשבו, שתכננו. אבל צריך לדעת גם איך להוציא את הכסף. להבין מה קורה עם תקציב הביטחון. הגרעון כבר על 6-7 אחוז. אי אפשר למשכן את כולנו. גם בתקציב הנוכחי אני אומר קצת סודות מהחדר – אפשר היה ללכת יותר, ואני גם הייתי מוכן לעוד צעדים. אבל כיוון שהם לא עשו את הצעדים הנדרשים מהמדינה, נשארנו אנחנו ותרמנו יום הבראה אחד לקרן משרתי המילואים בעלות של שני מיליארד שקל. היינו יכולים לייצר עוד מיליארדים כדי לייצב את המשק".

בסיום דבריו של בר-דוד, פנה אליו ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, בקריאה ללכת לבחירות ולהשבית את המשק. לדברי בר-דוד, "אני שומע בזמן האחרון הרבה אנשים רציניים קוראים לי להשבית את המשק. נניח שאני משבית את המשק מחר בבוקר ליומיים, שלושה או שבוע. סוגר את נמל התעופה והנמלים. והחטופים לא חוזרים ולא מכריזים על בחירות. אז לא קרה פה כלום.

"אני לא אשבור את ההסתדרות על משהו ערטילאי. אני יכול לסייע במשהו נקודתי כמו גלנט. להשבית את המשק זה לא אחראי ואני לא קבלן שביתות של אף אחד. אני מנסה לתמרן את ההסתדרות בים סוער, שזה מאוד מסובך. לשמוע ממך את ההערה הזו? אני מאוד מופתע. אם זה היה פותר הייתי שם, לצערי זה לא פותר."

הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין: "כבר עשרות שנים שמערכת יחסי העבודה לא היתה על מי מנוחות כמו עכשיו"

אפי מלכין, ראש אגף שכר והסכמי עבודה באוצר, ציין שמערכת יחסי העבודה עם ההסתדרות היא עניינית וקואופרטיבית. "אני לא חושב שהייתה תקופה בעשרות השנים האחרונות שמערכת יחסי העבודה הייתה כל כך על מי מנוחות".

מלכין ציין את עובדי מערכת הבריאות, את עובדי סורוקה שהתמודדו ב-7 באוקטובר עם אירוע רב נפגעים תקדימי עם מאוד נפגעים שהגיעו לבית החולים ואת הרשויות המקומיות שלדבריו תפקדו היטב במהלך המלחמה. "במגזר הציבורי יש שונות מאוד גדולה ויש לנו יחידות שתפקדו מעולה. ככלל, ככל שהגוף הוא יותר ביצועי ומחובר לשטח, התפקוד היה יותר טוב ודווקא משרדי הממשלה וגופי המטה שעוסקים יותר במדיניות ובטווח הארוך ופחות בביצוע, היה הרבה יותר קשה להם לשנות פאזה. דווקא לנו כממשלה לקח יותר זמן להבין את האירוע ומה שצריך לעשות. אותו קבינט חברתי-כלכלי שכן או לא קם. אין לי פיתרון לאותם גופי מטה ומדיניות, זה משהו שאולי צריך להקדיש אליו מחשבה".

לדבריו, במגזר הציבורי הוא מרגיש שלא הצליח בכל הנוגע למערכת החינוך לאור אי ההגעה להסכמות עם ארגון המורים על הארכת שנת הלימודים. "מעבר לזה ידענו למצוא את הפתרונות. איפה שצריך היה להסיט עובדים או למצוא פתרונות, אנחנו כבר מתורגלים מהקורונה".