בית הדין הארצי לעבודה דן היום (רביעי) בבקשת ארגון המורים העל-יסודיים למנוע ממשרד האוצר לנכות שכר מהמורים עקב עיצומי הארגון, וכן לנכות משכרם מענקים שניתנו להם בתחילת השנה. במהלך הדיון, בו השתתפו יו"ר ארגון המורים רן ארז, וסגן הממונה על השכר במשרד האוצר אוהד אלקבץ, עלו ויכוחים רבים בין הצדדים ונשמעו קריאות ביניים. הדיון הסתיים ללא הסכמות בין הצדדים, והשופטים יפרסמו את החלטתם בימים הקרובים.

בפתח הדיון העיר סגן נשיאת בין הדין הארצי, השופט אילן איטח, לנציגי משרד האוצר ולארגון המורים על התדירות הנמוכה בה מתקיימים דיוני המשא ומתן בזמן שהמורים בעיצומים.

לדברי עורכת הדין של הארגון, סיגל פעיל, "אין משא ומתן. בזכות ההתערבות של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה מיקי לוי הייתה פגישה בחמישי שעבר באוצר, ולא נקבעה פגישה נוספת. אנחנו פונים מידי שבוע למשרד האוצר. ואין מענה".

סגן הממונה על השכר באוצר, אוהד אלקבץ, אמר: "אנחנו במשא ומתן בעצימות משתנה. אין ספק שאם ההסכמות שהגענו אליהן ב-31 באוגוסט לא נמצאות, יש בעיה להמשיך בלי מה שאנחנו מסכימים". על כך השיב סגן הנשיאה איטח: "כשמערכת העל יסודי נמצאת בעיצומים וזו העצימות של המפגשים, זה לא רציני. אני לא נכנס למי אשם או לא, אבל זה לא מתאים."

הממונה על שכר ויחסי עבודה במרכז השלטון המקומי, חגית מגן, אמרה שבדיון שנכחה בו ב-30 באוגוסט הסכימו נציגי ארגון המורים להעסקת מורים בחוזים אישיים. על כך אמר יו"ר ארגון המורים, רן ארז: "לא היה ולא נברא. המחלוקת הכלכלית אני מסכים, דיברנו על ההשתלמות והגמולים וכולי. לא היה זמן להסכם על כל הסעיפים אלא ניתן מתווה כלכלי של מיליארד שלוש מאות שעליו יוסכם עד דצמבר. לא הייתה הסכמה על החוזים האישיים! לא על פיטורים! הממונה על השכר אפי מלכין אמר לי שאם לא נקבל חוזים אישיים לא יהיה הסכם קיבוצי. זו דיקטטורה".

דיון נוסף התפתח על המושג "חוזי קבלן" בו השתמשה עו"ד סיגל פעיל לתיאור דרישת האוצר להעסקת מורים בחוזים אישיים. עורכת הדין מטעם המדינה אמרה שמדובר ב"מושג אסוני", וסגן הנשיאה איטח שאל אותה בבדיחות הדעת, האם המדינה טוענת שהעסקת עובדי קבלן היא אסון.

בהמשך הדיון אמרה נציגת המדינה: "מדובר בחוזים אישיים שהם אינם חוזי קבלן. גם רופאים מועסקים על ידי המדינה בחוזים אישיים. 15% מעובדי המדינה מועסקים בחוזים אישיים. השופט איטח העיר שהעסקת מורים באותו מוסד חינוכי באופני העסקה שונים מורכבת יותר: "עובדי המדינה לא יושבים בחדר מורים. צריך לקחת את זה בחשבון".

סגן הנשיאה איטח דחק בצדדים להיכנס להליך גישור. נציגי ארגון המורים הודיע שהם מסכימים לכך. הליך כזה התקיים בשנה שעברה עם הממונה על יחסי העבודה, עו"ד רבקה ורבנר, ולא הוביל להסכמות.

סגן הממונה על השכר אלקבץ אמר שבאוצר "לא מעוניינים לפתוח את ההסכמות שהוסכמו ב31 לאוגוסט. אם נפתח את ההסכמות אנחנו נהיה שנים במשא ומתן". ארז הציע הסכם שכר קצר של שלוש שנים, שבמהלכן ידונו על שאר הסוגיות, וכינה את המהלך 'אורנים קטן'. לדברי אלקבץ, "אנחנו מתנגדים לאורנים קטן כי בסוף זה אומר שקט לשנת לימודים אחת ואחת המטרות שלנו היא יציבות במערכת החינוך. בנוסף לכך זו לא השקעה כלכלית נבונה".

עו"ד פעיל ציינה בדיון שהעסקת מורי יסודי בחוזים אישיים, שסוכמה בין הסתדרות המורים לאוצר בקיץ שעבר, לא הביאה לקליטת מורים חדשים.

על ניכויי השכר אמרה עו"ד פעיל שלפי החוק, היתה צריכה להיקבע פגישה בין ארגון המורים למרכז השלטון המקומי, שהוא המעסיק של המורים, ומשרד החינוך שהוא הגורם המקצועי. היא טענה גם שארגון המורים לא קיבל את המסמך על הנחיות הממונה, והמורים לא עודכנו ישירות על ידי המעסיקים שלהם. נציגי המדינה טענו שהמורים היו אמורים לדעת שאם הם נוקטים עיצומים, שכרם ינוכה. אך סגן הנשיאה איטח הפנה את הצדדים להנחיות הממונה על השכר לפיהן על המעסיק ליידע את העובדים על שינוי בשכר.

לדברי חגית מגן ממרכז השלטון המקומי, משכורות חודש מאי ייסגרו בעוד יומיים, ה-24 במאי.

הניכויים שאותם מבקש ארגון המורים למנוע בעתירה שהוגשה אתמול (שלישי) נוגעים למענקים שניתנו כחלק מהסכמות הארגון עם האוצר ב-12 בספטמבר, ונשללו ממנו עקב הכישלון במו"מ. ניכוי המענק מתוכנן לצאת לפועל במשכורת הקרובה, על חודש מאי.  ניכויי שכר נוספים שבארגון המורים מבקשים למנוע ניתנו עקב העיצומים שנוקטים המורים, בהם אי מתן ציונים והימנעות מהשתתפות בטיולים ובפעילויות חוץ. ארגון המורים מבקש מבית המשפט גם לדרוש ממשרד האוצר וממשרד החינוך להיכנס למשא ומתן אינטנסיבי על הסכם שכר חדש למורים.

הארגון מוביל עיצומים כחלק מהמאבק להשגת הסכם שכר חדש למורים, כשנתיים לאחר פקיעת הסכם השכר הקודם. בספטמבר האחרון האוצר והארגון הגיעו להסכמות, במסגרתן העיצומים יופסקו, יינתנו מענקים על עליית שכר ויתקיים משא ומתן אינטנסיבי להסכם קיבוצי. אך המו"מ לא התקדם, לטענת ארגון המורים בגלל שמשרד האוצר ניסה לכפות על המורים רפורמות במבנה העסקת המורים שלא הוסכמו בדיונים בקיץ. עקב כך הורה הממונה על השכר באוצר על ניכוי המענקים שניתנו.

הטענות בעתירה: ניכוי במשכורת הבסיס על פעילויות "אקסטרה"

ניכוי שכר, בהיקף 5% ממשכורות המורים על כל כיתה, נוגע לאי מתן ציונים. לפי העתירה, במסגרת העיצומים, המורים מלמדים את החומר כרגיל, כותבים ובודקים מבחנים ומוסרים את הציונים לתלמידים, אך לא מעבירים את הציונים למערכות הבית ספריות. עוד נטען בעתירה כי מורה שלא דיווח על ציונים של שמונה כיתות, ינוכה 40% משכרו. בארגון המורים טענו שהניכוי מוגזם ביחס לעבודה שלא בוצעה שהיא הזנת הציון במערכות של בתי הספר.

2.5% משכר המורים צפוי להיות מנוכה עקב היבט נוסף של העיצומים: היעדרות מפעילות חוץ בית ספרית. לפי העתירה, יום עבודתו של מורה מסתיים ב-15:30, ולכן כל פעילות מעבר לשעה זו נתונה לבחירת המורה. התשלום עליה נעשה בנפרד מהמשכורת החודשית. לכן, כך נטען, אין היגיון בניכוי המשכורת על תשלום שאינו נכלל בה מלכתחילה.

בתגובת המדינה לבקשה נכתב שניכוי השכר על הציונים הוא גבוה עקב חשיבותם ולא עקב העבודה הנדרשת. "משמעותה הפדגוגית והכלכלית של פעולה אינה נמדדת אך ורק בהתאם למשך הזמן הנדרש לביצועה. כך לדוגמא, אף שלכאורה הזנת ציון שנתי (מגן) או מתן ציון לתלמיד הן פעולות שמשך הזמן הנדרש לביצוען הינו קצר ביותר, וייתכן שמהווה חלק קטן יחסית מהיקף משרתו של עובד הוראה מבחינת שעות עבודה, הרי שללא פעולה זו כלל התהליך הלימודי אשר בסיומו יכול תלמיד לגשת בהצלחה לבחינת הבגרות נפגם, וכנגזר מכך גם הפעולות הקודמות שנעשו על ידי עובד ההוראה לאורך השנה שהיוו בסיס לתוצר הסופי של מתן הציון, נפגמו".

על הטיולים נכתב בתגובת המדינה ש"שכרו הרגיל של המורה, המשולם תמורת כלל
הפעולות אותן עליו לבצע כחלק אינטגרלי מתפקידו ובהן גם ליווי טיולים, כולל גם תשלום עבור הטיולים אליהם נדרש עובד ההוראה לצאת במסגרת תוכנית הלימודים השנתית, שלעיתים אף מתקיימים במהלך שעות הלימודים בלבד. כלומר, השכר הרגיל המשתלם לעובד ההוראה, אף ללא תוספת התגמול בגין ליווי הטיול, טומן בחובו גם תשלום עבור יציאה לטיולים… מטבע הדברים, ישנו קושי משמעותי להעריך ולכמת את השפעתן של תכליות אלה על התלמידים ואת משמעות היעדרן. מכל מקום, ברי שהשלכה של אי-ביצוע פעילויות אלה אינה מזערית, ועל כן ערך השיבוש הוא משמעותי".

לגבי ניכוי מקדמות השכר שעליהן הוסכם בין ארגון המורים לאוצר בספטמבר, בארגון טוענים כי ניכוי כזה בשל טענה לפגיעה בעבודה דורש אישור של בית הדין לעבודה: "היה עליהם לפנות לבית הדין הנכבד, ולא לנקוט בצעדים חד צדדיים שאין להם מקור סמכות חוקי".

בתגובת המדינה נאמר ש"ההנחיה לניכוי המקדמות בהתאם להסכם 2023 לא פורסמה בסמוך לאחר שחלף המועד שנקבע בהסכם ממספר טעמים, ביניהם תקופת המלחמה והעדר היכולת הממשית לקידום הסכם שכר בשבועות הסמוכים לשבעה באוקטובר, כמו גם המאמצים להגעה להסכם כאמור". עוד צוין ש"ארגון המורים אינו מתכחש להסכם 2023. שעה שאין חולק שהסכם קיבוצי לא נחתם עד ליום 1.12.2023 ועד למועד כתיבת שורות אלה, ההנחיה שניתנה על-ידי הממונה על השכר לניכוי המקדמות הינה בהתאם לסעיף 3 להסכם 2023 ומהווה חלק מיישום של ההסכמות הקיבוציות בין הצדדים. במצב דברים זה,
טענותו בנוגע לניכוי המקדמות נגועות בחוסר תום לב".