ועדות הכנסת השונות עסקו אתמול (שלישי) בצרכיהם החינוכיים והנפשיים של נפגעי טבח 7 באוקטובר במסגרת יום מיוחד שנערך בכנסת בנושא.

ועדת הכנסת עסקה בפתיחת שנת הלימודים לתלמידי הדרום ושורדי הטבח, ובמענה לתלמידים ממשפחות החטופים. ועדת הצעירים עסקה במענים לצרכים האקדמיים של סטודנטים ששרדו את הטבח, והוועדה לזכויות הילד עסקה בטיפול הרשויות בילדים שהתייתמו בעקבות 7 באוקטובר. 

על פי הנתונים שהתקבלו ממשרד הביטחון ומהמוסד לביטוח לאומי, הוכרו על ידי שני גופים אלה 643 יתומים עד גיל 18, ובהם 392 יתומים שהם ילדיהם של חללי צה"ל וכוחות הביטחון ו-251 יתומים כתוצאה מפעולות איבה. 15 מתוך כלל היתומים התייתמו משני הוריהם.

נתונים אלה הם נכונים מ-7 באוקטובר עד פברואר 2024, ונאספו לפי דרישת מרכז המידע והמחקר של הכנסת ולבקשת הוועדה לזכויות הילד שעסקה בנושא.

דיון בוועדת החינוך של הכנסת. "לא מעט עמימות באשר לחזרת הקהילות לבתיהן" (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל, ציין כי ההתמודדות עם מספר גבוה זה של יתומים דורש הסתכלות רב-מערכתי: "נדרשת התערבות מקיפה ורב-מערכתית מתחומים שונים כדי לספק סיוע כולל ליתומים – בריאותי, חינוכי, נפשי וחברתי". 

חוזרים ללימודים בנגב המערבי, מתמודדים עם שורדי הטבח

הוועדה בנושא פתיחת שנת הלימודים הבאה לתלמידי הדרום ושורדי הטבח, עסקה בעיקר בפתיחת שנת הלימודים בנגב המערבי. סגן מחוז דרום במשרד החינוך, ניר שמואלי, הציג מצבים שונים של תלמידים בהתאם למשתנים שונים: "יש תלמידים, כמו למשל בשדרות, שחזרו ללמוד בבתי הספר המקוריים שלהם, והם ילמדו שם גם בשנת הלימודים הבאה. תלמידים אחרים ילמדו במסגרות החינוכיות בהן הקהילות או המשפחות שלהם נמצאות, בין אם זה עשרות תלמידים באילת, או תלמידים מניר עוז שייקלטו בקריית גת". 

לדברי שמואלי, הבעיה העיקרית כרגע היא חוסר הוודאות בהחלטה על הקמת בתי ספר עורפיים שיחליפו את בתי הספר הקיימים. "בשלב זה יש לא מעט עמימות באשר לחזרת הקהילות לבתיהן, למשל חברי קיבוץ כפר עזה צריכים להחליט אם להגיע לקיבוץ רוחמה, ואז יש להקים שם עבורם בית ספר מקומי, או לא". 

השאלה שעולה היא היכן למעשה צריכה להתקבל ההחלטה. מיכל עוזיהו מהמועצה האזורית אשכול, טענה כי ההורים למעשה מחכים להחלטות משרד החינוך. "יש תושבים שכבר חזרו לבתיהם ושוקלים לצאת שוב בגלל חוסר הוודאות". עוזיהו הדגישה את המחסור במסגרות לגיל הרך. "הורים לילדים בגיל הרך נמצאים בבעיה, כי אין מערך של מעונות יום עבורם. על אימהות מאיימים בפיטורין, אבל אין להן יכולת לחזור לעבודה".

שמואלי הגיב לטענה זו: "אנחנו קשובים לצרכי הקהילות וניתן מענה איפה שצריך. יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, החליט כי הוועדה תתכנס תוך שבועיים לשמיעת הפתרונות שמציע משרד החינוך, גם למסגרות החינוך המיוחד. החלטות שיתקבלו מאוחר יותר, כבר לא יוכלו להיות ישימות לתחילת שנת הלימודים תשפ"ה בספטמבר 2024".

סוגייה נוספת שהועלתה היא אי-הכללת החברה הבדואית בתוכנית תקומה, והנגזרת לכך על התלמידים הבדואים. כפי שנציגת הפורום לדו-קיום בנגב הדגימה: "שבעה ילדים בדואים נהרגו מפגיעת טילים במלחמה. המשפחות שלהם לא מקבלות טיפול נפשי כמו שצריך. גם בני המשפחה של החטופים הבדואים לא מקבלות ליווי פסיכולוגי מתאים. זה בגלל שיש מחסור אדיר, ורק כמחצית מהפסיכולוגים הנדרשים בחברה הבדואית, לעומת מחסור של 36% בנגב בכלל". 

אחד הכלים החינוכיים שאוזכרו בדיונים בוועדות החינוך ככלי להתמודדות עם התלמידים שורדי הטבח וקרובי משפחות החטופים, הוא חוזר המנכ"ל שפורסם בחודש שעבר ומעניק הנחיות למסגרות החינוכיות בנוגע לתלמידים אלה.

דיון נוסף שהתקיים אתמול במסגרת ציון טבח 7 באוקטובר, עסק בהתמודדות מערכת החינוך עם תלמידים אלה, כאשר זה הדיון השלישי במספר. 

מנהלת האגף לשירות פסיכולוגי, עינב לוק, דיווחה לוועדה: "ב-14 באפריל פרסמנו חוזר מנכ"ל שאין בו התייחסות לפי מעגלים ספציפיים, אלא לתלמידים שקרובי משפחתם נרצחו או נחטפו. הגענו למסקנה שכולם צריכים לקבל מענה בהתאם לצורך. לכל ילד כזה יש מלווה, ואנחנו מקבלים המון פניות דרכם. במערכת שלנו מוטמעים 979 תלמידים שקרובי משפחתם חטופים ו-1,016 ילדים ממשפחות הנרצחים. אנחנו לא מצפים שבני משפחות החטופים יפנו אלינו, אלא להיפך. הצוותים בבתי הספר הונחו לזהות ולמפות, וכך הגיעו אלינו שמות של ילדים במעגלים שלא דיברנו עליהם קודם, כמו חברים, שכנים, וילדים של בני זוג שנמצאים במצוקה וזקוקים לסיוע".

לוק התייחסה גם לתלמידים ששבו מהשבי בעזה: "הם מקבלים ליווי פרטני ומעקב הדוק על כל אחד מהם. יש כאלה שלא חזרו באופן מלא לבית הספר". 

ליווי והקלות לסטודנטים שורדים 

מלבד הילדים ובני הנוער, ועדת הצעירים עסקה בסטודנטים ששרדו את טבח 7 באוקטובר. עד כה הדיון הציבורי נסוב סביב זכויותיהם של סטודנטים משרתי מילואים, ולא סביב סטודנטים ששרדו את טבח 7 באוקטובר, או מגיעים ממשפחות שכולות.

בוועדה הועלתה תמונה מורכבת: בחלק מהמוסדות האקדמיים יש ליווי מקצועי ונפשי הניתן לסטודנטים, אך לא הונגש הידע על ליווי זה. בנוסף, אין הנחיות ברורות להקלות הניתנות לסטודנטים אלה, ולא נעשה מיפוי של הסטודנטים.

יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, התייחסה לכך ואמרה: "קשה לדמיין איך בכלל חוזרים או מתחילים כך לימודים באוניברסיטה או במכללה. איך חודשים ספורים אחרי ששרדו את הטבח הנורא, חלקם גם איבדו יקירים – משפחה וחברים, איך בדיוק הצעירים הללו אמורים לחזור לספרים ולהרצאות, למבחנים ולתרגולים? ללמוד משפט חוקתי או אלגברה לינארית, אלגוריתמים או ספרות של המאה ה-19, כאילו הדברים לא היו מעולם".