"המשבר הכלכלי שאנחנו חווים היום הוא חסר תקדים, גם באיזורים שפונו וגם באלו שלא", אמרה ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, במושב שהתקיים אתמול (רביעי) ועסק בשיקום התעסוקתי של אזורי הצפון והדרום. "יש אנשים שפונו רחוק ולא יכולים להגיע למקומות העבודה שעדיין עובדים. יש גם אנשים שלא פונו, אבל מקומות העבודה שלהם באזורים שסגורים. 25% מהעובדים באזור מועסקים בענפי התעשייה, התיירות והחקלאות, שלושה ענפים שנפגעו הכי קשה".
לדברי בזק, "מפעלים מתקשים להעמיד משמרות, והרבה לקוחות בינלאומיים הודיעו שהם מפסיקים את ההתקשרות, בגלל עיכובים באספקה או מסיבות פוליטיות. בזק הדגישה כי בשנים האחרונות לפני המלחמה נעשתה השקעה משמעותית לקידום תחום הפוד-טק באזור, אולם לדבריה החשש שלה הוא שבעקבות המלחמה הוא יחזור עשרות שנים לאחור.
למרות הנזק הכלכלי האדיר, בזק הזכירה שכרגע הממשלה מפצה רק את התושבים שפונו. "אין תיירות כרגע בגליל. אנחנו מדברים עכשיו על מתווה פיצויים ל-9 קילומטרים מהגבול, אבל כל מי שמעבר לזה אין לו פיצוי בכלל: צימרים, ראפטינג, אתרי אטרקציות, הכול סגור ואין שום פיצויים".
כרמל ברדוגו שצקי, מנהלת תחום התעסוקה באשכול רשויות הנגב המערבי, תיארה את המצב באזור עוטף עזה. "את השיקום מודדים בפרמטר של חזרה הביתה ושל חזרה לתעסוקה, אבל יש פה גם טראומה שפוגעת ישירות ובעקיפין בתפקוד של האדם וגם במעסיקים", אמרה, "הייתי רוצה לראות את מקומות העבודה הופכים למקומות מקדמי חוסן. זה מה שנדרש בהסתכלות קדימה". בדבריה היא התייחסה גם לצורך לסייע לעצמאים שנפגעו מאוד במהלך המלחמה.
פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר, סיפר שבשבוע וחצי האחרון חייב הממונה על השכר את המכללה להחזיר את העובדים לעבודה. "אבל עדיין יש ירי באזור שלנו, והעובדים חוו טראומה קשה. מה אנחנו עושים איתם? לתת להם לעבוד מהבית זה לא תמיד מתאפשר ויעיל, ואני מנסה להסתכל לעתיד".
"כשמדברים על תקומה ותעסוקה באזור, אחת התשובות היא אקדמיה, שיש לה אימפקט מחומש על החברה שאנו חיים בתוכה", אמר פרופ' קידר, "אנחנו מפתחי כח האדם הגדול ביותר באזור, והמעסיק הכי גדול. האקדמיה גם מפתחת תעסוקה, ואם אנו מושכים סטודנטים ממרכז הארץ שיבואו יגורו וישתכנו באזור, אנחנו גם חושבים על שוק התעסוקה וצריך לתת להם מיומנויות וערכים שיסייעו להם להשתתף בשוק התעסוקה העתידי. סטודנטים ילמדו על הקשיים שבאזור בשביל להיקלט בצורה הטובה ביותר בשוק התעסוקה".". לדבריו, המכללה מנסה לבחון כיצד תוכל לסייע בתחום ההכשרות המקצועיות למקצועות שאינם אקדמאיים.
מיכל פרנק, יועצת בכירה למנהלת תקומה לשעבר מנכ״לית משרד התחבורה: ״חוסן תעסוקתי הוא יסוד לשיקום האדם, המשפחה והקהילה. השקעותינו מתמקדות לפני הכל בשיקום מסוגלות תעסוקתית ושדרוג הפרודוקטיביות של העובדים והעסקים בחבל תקומה; השקעות אלו הן כאין וכאפס ביחס לעלות האלטרנטיבית של משבר תעסוקתי, אבטלה ורווחה".
מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, הדגיש את חשיבות השיקום לחקלאות: "70% מהפירות ומהביצים בישראל גדלים בצפון, ו-70% מהירק בעוטף עזה. החקלאות נפגעה פגיעה קשה כתוצאה מפינוי הקהילות והפיכת האזורים הללו לאזורי הלחימה, לצד הפגיעה הקשה בנפש – חקלאים רבים ובני משפחתם נרצחו באותה שבת שחורה, ועובדים זרים רבים נרצחו גם הם, נחטפו וחלקם עדיין בשבי החמאס.
"למרות הקושי והאתגר, מלבד השטחים שהם ממש צמודי גדר ואיזורי הלחימה החקלאים לא נטשו את השטחים והשדות. הם נשארו עם כיתות הכוננות ביישובים כדי לעבד את השטח. הקושי הגדול ביותר הוא נטישת העובדים הזרים. כמי שגר בעוטף, אני חייב להגיד שנפעמתי ממפעל ההתנדבות של אלפים שלמרות הסיכון, הקושי והחשש הגיעו למושבים ולקיבוצים ונתנו כתף להצלת המשקים מקריסה. אבל כמובן שמתנדבים זה פתרון קצר טווח, שלא מספק מענה למה שהעובדים הזרים מספקים בשגרה. מה שדרוש זה לשנות כיוון בתפיסה של מדינת ישראל על החקלאות הישראלית. לחזק את הייצור המקומי כנכס אסטרטגי, ולהגדיל את התוצרת הטריה והמגוונת בישראל".
