הדעות חלוקות בנוגע למשמעויות של החלטתן של נורבגיה, אירלנד וספרד להכיר במדינה פלסטינית. ממשלת ישראל התייחסה למהלך בחומרה רבה, ושר החוץ ישראל כ"ץ הורה להחזיר מיידית להתייעצויות את השגרירים באירלנד, ספרד ונורבגיה, ולהקשות על שגריריהן בישראל. הרשות הפלסטינית וחמאס בירכו על המהלך, ורואים בו תקווה להמשך. עם זאת, שני שגרירים ישראלים לשעבר טוענים שאין למהלך הזה שום משמעות מעשית. 

ריאד אלמאלכי, שליחו המיוחד של יו"ר הרשות הפלסטינית לעניינים בינלאומיים, סבור שבאמצעות ההכרה במדינה הפלסטינית, הרשות הפלסטינית תכפה מציאות חדשה על ישראל ועל מדינות נוספות, ותמקד את סוגיית המשא ומתן בנושאים אחרים.

דני כרמון, לשעבר שגריר ישראל בהודו. "אוי לנו אם נחשוב שלבד נוכל לנצח" (צילום: אלבום פרטי)

בראיון ל'קול פלסטין', אמר אלמאלכי הבוקר (חמישי) כי "כל מדינות העולם יכירו במדינה הפלסטינית, ואם אנחנו מעוניינים לשוב למשא ומתן, המשא ומתן ידון בנושאים הלא פתורים שקשורים להסכם הקבע". 

בכיר חמאס בחו"ל חוסאם בדראן אמר היום שההכרה בפלסטין היא תוצאה ברורה של המלחמה שנמשכת מספר חודשים, ועמידתו האיתנה של העם הפלסטיני. בריאיון לערוץ אלג'זירה, הוסיף בדראן כי עמידתם האיתנה של הפלגים הפלסטינים בזירת הקרב והיכולת של הזרועות הצבאיות "לבלום את התוקפנות", הם שיצרו את ההישג המדיני. "כל הגורמים הללו סייעו בצורה ישירה להגיע לעמדות הללו, שהן עמדות חיוביות שניתן לבנות עליהן בעתיד". 

"ההכרה של מדינות נוספות בריבונותה המדינית של פלסטין, כבר היום 141 מדינות הכירו בה, לא משנה דבר במציאות הממשית", אומר ל'דבר' דני כרמון, דיפלומט בדימוס ששימש בעבר כשגריר ישראל בהודו. "ההכרה בפלסטין לא תעניק לה מטבע, צבא או פתרון של סוגיית הגבולות. זהו מעשה סמלי ותו לו. הסכנה הגדולה היא שפלסטין תתקבל כמדינה באו"ם, ובשביל זה דרושה החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם – גוף שיש בו זכות וטו לחברות הקבועות, מה שמונע מהחלטה כזו לעבור".

אלא שגם להישגים סמליים יש משמעות רבה במאבק המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים. "אנחנו תמיד אומרים שאלה החלטות דקלרטיביות ולא מעשיות", ממשיך כרמון, "וזה נכון, אבל זה מייצר מצב של תמיכה גוברת בפלסטינים ובפתרון שתי המדינות. המסר מועצם על ידי המאסה הקריטית של ההחלטות שנערמות בעצרת האו"ם, בוועדות משנה, בבתי נבחרים של מדינות שונות ועל ידי הממשלות. פתרון שתי המדינות זה משהו שהממשלה הנוכחית לא מסוגלת לשמוע, לכן זה תופס מקום מרכזי כל כך".  

דני שק, לשעבר שגריר ישראל בצרפת. "מספרן המועט של המדינות שטרם הכירו בפלסטין צפוי להמשיך ולהצטמצם" (צילום: פלאש90)

כרמון סבור שהעיסוק המדיני כעת חייב להתרכז במערכה בעזה ובצפון, ובהחזרת החטופים. "כל העיסוק במדינות שהכירו בפלסטין לא עוזר לנו בשום דבר", הוא אומר. "בסוף נצטרך להיעזר במדינות האלה בעניינים ממשיים כמו כלכלה, מסחר, רכש, שירותים, מחקר, רפואה, תרבות, ואף בנושאים דיפלומטיים. אוי לנו אם נחשוב שלבד נוכל לנצח. ישראל היא חלק מהעולם המערבי ואסור לה לאבד את הפוזיציה הזו. אנחנו נרצה שהמדינות האלה יצביעו בעדנו באו"ם. מה שיקרה זה שנחזיר שגרירים ארצה ואחרי זה נשלח אותם חזרה לעבודה. זה מיותר בעיניי". 

"הצלחה פנומנלית בהשוואה למיעוטים בדלניים אחרים"

השגריר לשעבר בצרפת דני שק, סבור שאנו צפויים לראות מדינות נוספות מכירות בפלסטין: "מספרן המועט של המדינות שטרם הכירו בפלסטין צפוי להמשיך ולהצטמצם. זה עוד סכר קטן שנפרץ. אני צופה שגם מדינות גדולות באירופה, כמו צרפת, גרמניה ואיטליה, יכירו בפלסטין. אם לא עכשיו, אז בהזדמנות הבאה. זה לא ישנה כלום לפלסטינים, וגם לא לישראלים. זה עניין סמלי".

כרמון סבור שהמשמעות הגדולה ביותר להכרה בפלסטין כמדינה נמצאת בזירה של המשפט הבינלאומי: "קיימות נגדנו שלוש תביעות בבתי הדין הבינלאומיים בהאג, והליך משפטי נוסף על המדף. ההליכים המשפטיים האלה מסבים ויסבו נזק רב לישראל. הכרה של מדינות נוספות בפלסטין משפיעה בעקיפין על התביעות האלה והיא נותנת לפלסטינים תנופה". 

המערכה המדינית שהפלסטינים מנהלים נגד ישראל בששת העשורים האחרונים תפסה תאוצה רבה מאז שהם נכנסו לזירת המשפט הבינלאומי. "הפלסטינים עשו תהליך של 'בנאום' הסכסוך. מה שהם לא הצליחו להשיג בשטח, הם מנסים להשיג בזירה הבינלאומית", אומר כרמון. "יש להם הצלחה פנומנלית בהשוואה למיעוטים בדלניים אחרים בעולם". 

שק מכה על חטא שישראל לא הייתה הראשונה להכיר במדינה פלסטינית ללא גבולות, ועל ידי כך הייתה מסירה את העוקץ הזה. "זו טעות יסודית שעשינו לפני כעשרים שנה. היינו צריכים להיות הראשונים שמכירים בפלסטין כמדינה ריבונית ללא גבולות. במקום שיקראו לזה הרשות הפלסטינית, היו קוראים לזה מדינת פלסטין. ברמה הממשית לא היה משתנה שום דבר. עדיין היה צריך לערוך משא ומתן על הגבולות ועל יתר הסוגיות שבינינו לבינם. הרי השאלה היא לא אם קוראים לפלסטין רשות או מדינה, השאלה היא איזה כוח ממשי יש לה ולאילו הסכמות ישראל יכולה להגיע איתה".