משרדי האוצר, החינוך, והעלייה והקליטה התגאו בשבוע החולף בתקציב אסטרונומי של 700 מיליון שקלים שמטרתו, "על רקע האנטישמיות הגואה בקמפוסים של האוניברסיטאות המובילות בעולם", להשיב את "טובי המוחות המחקריים לישראל".

סכום זה מצטרף ל-170 מיליון שקלים שהקדיש משרד העלייה והקליטה לטובת עידוד עלייה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. אלא שבעוד יהודים בעולם המערבי החווים אנטישמיות זוכים לעידוד עלייה, הטבות, וחיזורים מתמשכים ממדינת ישראל, באתיופיה ממתינים אלפים כבר שנים רבות, מתחננים לעלות – אך מדינת ישראל מונעת זאת.

אבג'ה לאקה. "עושה את החובות שלי בשמחה ובלב שלם" (צילום: אלבום משפחתי)

לצד כ-12 אלף איש הממתינים במחנות בגונדר ואדיס אבבה כדי לעלות, בזמן שישראל בוחנת בעצלתיים את זכאותם, ישנם 1,226 ממתינים בהם כבר הכירה המדינה רשמית כזכאי עלייה, התחייבה להעלותם – אך לטענת המשרדים השונים "נגמר הכסף".

"אנחנו אוהבים את המדינה, עושים הכל, נלחמים, אבל כשזה מגיע לזה שאנחנו מבקשים את אחותנו, מקבלים כתף קרה", אומר ל'דבר' אבג'ה לאקה, שהוא ואחיו ששירתו בחודשים האחרונים במילואים מחכים כבר שנים לאחותם אתקלט, שנאלצה לאחרונה לפרוש מלימודיה באוניברסיטה בגונדר בשל חשש לחייה לנוכח המלחמה באתיופיה ובגלל זהותה. "אני עושה את החובות שלי בשמחה ובלב שלם, אבל בקשה אחת יש לנו – שאחותנו תהיה איתנו". 

"מדובר בהחלטה חשובה וערכית שתביא לעידוד עלייה של חוקרים ואנשי אקדמיה", צוטט שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) בהודעה על תוכנית 700 מיליון השקלים, "מהלך שיחזק מאוד את האקדמיה והכלכלה הישראלית".

לעומת עידוד העלייה של אנשי אקדמיה מהמערב, בפירוט תקציב 2024 של המשרד בראשו עומד סופר, לא מוקדש שקל אחד לטובת המשך העלייה מאתיופיה, והתוכנית לבחינת המשך העלייה משם, עליה הופקד פרויקטור, מבוששת לבוא. 

"אנחנו מרגישים סוג ב'"

"מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל שר האוצר ושר העלייה והקליטה עושים מאמצים כבירים בשביל לחזק את הרוב היהודי במדינת ישראל. אנו במטה המאבק תומכים בעלייתם של יהודי אירופה, אולם אסור לשר העלייה והקליטה אופיר סופר להזניח את אחינו יהודי אתיופיה שממתינים מעל שני עשורים", אומר מנהל מטה המאבק לעליית יהודי אתיופיה, סורפל עלמו. "בשנה הזאת מתחוללת מלחמה קשה באתיופיה. אחינו יהודי אתיופיה נמצאים בסכנת חיים. דווקא בתקופה הזאת שר העלייה והקליטה אופיר סופר צריך להעלות את יהודי אתיופיה בהקדם לפני שזה יהיה מאוחר".  

אסטוול לאקה. ארבעה וחצי חודשים במילואים (צילום: אלבום משפחתי)

לאקה עלה עם משפחתו בסוף 2007 לישראל. בתחילה עברה המשפחה, הורים וששת ילדיהם, למרכז הקליטה מירון בצפת, משם התגלגלה לכפר סבא ואז לראשון לציון. כיום מתגורר לאקה עם אשתו ובנם בקריות.

אתקלט, בתו של אביו מאם אחרת, נשארה מאחור. במשך השנים קיבל האב הבטחות מהסוכנות שעניינה יוסדר, והיא תוכל לעלות לישראל בהמשך – אך שום דבר לא קרה. "הוא ניסה לעשות הכל", מספר לאקה על אביו, "שלחנו מסמכים, הוכחות, ולא קיבלנו שום מענה. היא נמצאת בסדר עדיפות הכי נמוך, בגלל שרק אבא שלה פה. אנחנו כבר מיואשים. 

"אתקלט הפסיקה לימודים בגלל חשש שיתנכלו לה בשל יהדותה, בגלל חשש מחטיפות ובגלל המלחמה עצמה. היא מסתירה את יהדותה והיו ימים שהייתה בסכנת חיים. עכשיו רגוע, אבל מדי פעם יש עלייה במפלס האלימות", מספר לאקה על אחותו.

"מדינות מערביות מביאות כסף. אני חושב שיש תועלת שמביאים את היהודים משם, אבל המדינה חושבת שכשמגיעים יהודי אתיופיה הם מגיעים למרכז קליטה וזה נטל. לא עוזרים יותר מדי למדינה, אולי זו הסיבה לאיפה ואיפה", ממשיך לאקה בכעס. "בדיון האחרון של הוועדה לעלייה וקליטה אמרו שחסר תקציב, ועכשיו יש תקציב של 700 מיליון שקלים ליהודי אירופה, אבל ליהודי אתיופיה – אפס. אנחנו לא רוצים לעבור על שום חוק, אבל אנחנו מרגישים סוג ב'". 

"יהודי מבקש לעלות? שיעלה, זו המדינה היחידה שלו"

למרות האכזבה מחוסר התפקוד של המדינה למול החובה הבסיסית שלה, כלפי העם וכלפי משפחתו, המחשבות על לא לשרת או להתחמק ממילואים לא עולות אפילו בדעתו. ארבעה וחצי חודשים הוא שירת במילואים מאז 7 באוקטובר, כך גם אחיו אסטוול, לשניהם קראו שוב לשירות בקרוב, והאח הצעיר עמנואל התגייס עכשיו לצה"ל.

תאקלט לאקה. נשארה מאחור (צילום: אלבום משפחתי)

"זה מחוץ ללקסיקון שלי, יש לנו מדינה שחלמנו עליה המון שנים, וחיכינו, וצריך לשמור עליה. נכון, צריך לשמור עליה ולעשות את החובה, ועם כל זה צריך להילחם את המלחמה הזו בדרך אחרת. אולי הפגנות, אבל אני לא חושב על לא להתייצב למילואים. יש לי הכרת הטוב למדינה שעלינו לארץ". 

"כל עלייה היא מיוחדת ומביאה פן אחר של עם ישראל, יש תרומה של כל עולה", אומר לאקה את המובן מאליו, שאולי נשכח בשל שיקולי תקציב. "צריך להעלות את כל היהודים. יהודי מבקש לעלות? שיעלה, זו המדינה היחידה שלו. זה לא משנה – שם כיפה או לא, הוא יהודי, וצריך להעלות אותו. לכל עלייה יש תרומה להתפתחות הארץ וחובה להשתתף בחובות". 

ממשרד העלייה והקליטה נמסר בתגובה: "התקציב להשבת מוחות מבריקים ועידוד עליית חוקרים ואנשי אקדמיה מגיע כתקציב שמעבר לתקציב המשרד, ובהובלה ותיקצוב יחד עם משרדי האוצר, החינוך והוות"ת, עם השקעה במיצוי פוטנציאל של מחקר פיתוח והובלה אקדמית. התקציב ייפרס על פני שבע שנים לטובת תוכנית משותפת למשרדי החינוך, האוצר, העלייה והקליטה והמדע. משרד הקליטה יהיה אמון על חלק מהותי בתוכנית, שיכלול מתן מענקים לעולים ולתושבים החוזרים שייבחרו, ליווי ומעטפת למשפחות ולילדיהם עם ליווי, הכוונה וסיוע".