השקעות של עשרות מיליארדי דולרים בתחום הבינה המלאכותית עדיין לא הצמיחו מודלים עסקיים מתבקשים שיוכלו לבסס את התחום, אבל ממלאות את כיסיהם של יועצים וחברות. האם ההייפ הגדול סביב טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) מוצדק? ייתכן שחלק מההבטחות הגדולות שבתחום הזה אכן יתגשמו, אבל בדרך לשם הוצאות המחקר והפיתוח מגיעות לגבהים חדשים, ואיתם גם גדל הסיכון לבועה פיננסית שבסופה תבוא התרסקות כואבת.

למרות מגמת נסיגה, המימון של קרנות הון סיכון ממשיך להיות גבוה גם ב-2024. לפי נתוני Crunchbase, ברבעון הראשון השנה נחתמו 1,166 עסקאות מימון בין קרנות הון סיכון לחברות הזנק (סטרטאפים) בתחום, בסכום כולל של 12.2 מיליארד דולר, מעט יותר מ-11.7 מיליארד דולר ב-1,072 עסקאות ברבעון האחרון של 2023. שווי המיזמים החדשים ירד, לפי נתוני ההשקעות החדשות, שרק שלוש מהן הגיעו לשווי של יותר מ-320 מיליון דולר. יותר ויותר משקיעים מגלים ספקנות לגבי הטרנד החדש. המניה של מטא (לשעבר פייסבוק) צנחה לאחר פרסום דו"חות הרבעון הראשון השנה, שבהם צוין הצורך להגדיל השקעות במחקר ופיתוח בתחום ה-AI.

לפי מוסד HAI באוניברסיטת סטנפורד לבינה מלאכותית, 2021 הייתה שנת השיא בהשקעות בתחום, ומאז חלה ירידה, הרבה בשל הריבית הגבוהה. מצד שני, תחום ה-AI מפגין עמידות יחסית, ובשאר תחומי הטכנולוגיה הירידה בהשקעות ההון סיכון הייתה גדולה בהרבה.

לקרנות הון סיכון שווה למכור תדמית מבטיחה, ולא רק מוצרים שימושיים

חלק מהקושי להעריך את השפעת ה-AI נעוץ במודל המימון של קרנות הון סיכון. לעומת חברות הזנק שמרוויחות מיצירת מוצר או טכנולוגיה שמראים שימושיות במחיר משתלם, קרנות הון סיכון עשויות ליהנות אפילו רק ממראית עין של מוצרים ושירותים כאלו, כדי למכור את אחזקותיהן ברווח גדול. לכן יש משמעות גדולה עבורן להייפ ולטרנדיות של התחום, יותר מאשר לתועלות אמיתיות שהוא מצליח להפיק תמורת עלויות הפיתוח והתפעול הגבוהות.

לכן גם להפחדות ואיומים ש-AI יפתח מודעות עצמית ועלול להשמיד את האנושות אין השפעה שלילית על קרנות אלו, ושיח מהסוג הזה אף תורם ליצירת התודעה שמדובר בטכנולוגיה רבת עוצמה שכדאי עסקית להיחשף אליה.

אהרון פליישמן, שותף ב- Tola Capitalאמר ל- TechCrunchכי משקיעים מתחילים להבין שהם הסתמכו יתר על המידה על תחזיות לצמיחה אקספוננציאלית, שהצדיקו הערכות שווי עצומות לחברות הזנק בתחום זה. כך למשל חברת Stability AI, שזכתה להערכת שווי של מיליארד דולר בסוף 2022, סיימה את 2023 עם הכנסות של 11 מיליון דולר בלבד, והוצאות של 153 מיליון דולר. החברה, שעוסקת בפיתוח מודלים בתחומי יצירה כמו מוזיקה ועיבוד טקסט לתמונה, נדרשת להתמודד עם תביעות בגין אימון מודלים על מאגרי תמונות מסחריים וציורים של אומנים ללא רשות. החברה נמצאת כיום על סף התמוטטות ומחפשת רוכשים.

אף שמוצריה, כמו מחולל התמונות Stable Diffusion, נחשבים בעלי ערך, הם לא מסוגלים כיום לגייס לקוחות משלמים בתעריף שיכול לכסות את ההוצאות הכבדות של הפיתוח והתפעול של החברה.

המרוויחים הגדולים: חברות הענן, אנבידיה והיועצים

היקפי המימון האדירים בתחום מייצרים הזדמנויות כלכליות, גם ללא מודל עסקי מוכח, כשם שתקופת ה'בהלה לזהב' בארצות הברית ייצרה רווחים למוכרי אתי החפירה ויצרני הג'ינסים. התחומים העיקריים שמרוויחים כיום הם שירותי מחשוב הענן ושבבים ייעודיים למשימות של למידת מכונה.

לפי הגרדיאן, הכנסותיה של אמזון מחטיבת שירותי הענן (AWS) גדלו ברבעון הראשון ב-17% לעומת השנה הקודמת, והגיעו ל-25 מיליארד דולר. חטיבה זו אחראית לבדה ל-62% מהרווח התפעולי של אמזון כולה, והחברה מצפה לגדול בתחום זה בקצב מהיר גם בעתיד. גם ההשקעות בתשתיות ענן נמצאות בעלייה, והגיעו ל-14 מיליארד דולר ברבעון, צמיחה שתימשך לאורך השנה. תחום זה מאופיין כעתיר הון ומצריך מעט עובדים. חוות שרתים חדשה וגדולה באינדיאנה תעלה לאמזון כ-11 מיליארד דולר של השקעה, אך תייצר רק כ-1,000 משרות או מעט יותר – כ-11 מיליון דולר של השקעת הון למשרה.

חלק נוסף וחשוב בפאזל הוא אופי ההשקעות עצמן. אמזון השקיעה כ-4 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנתרופיק, וגוגל השקיעה בה 3 מיליארד דולר. השקעות אלו לוו בהתחייבות של החברה לרכוש שירותי ענן מאמזון ומגוגל בסכומים דומים לסכום ההשקעה שקיבלה. לעומתן, מיקרוסופט השקיעה 13 מיליארד דולר ב-Open AI, לפחות מחצית הסכום אינו בכסף ממשי, אלא בשווי שימוש בסביבת הענן Azure של מיקרוסופט עצמה. יש רגולטורים שסבורים שמהלך זה נראה כמו עסקה סיבובית חשודה מבחינת מיסוי והגבלים עסקיים, והחברה התבקשה למסור פרטים לגביה לרשות הסחר האמריקאית (FTC).

חברת אנבידיה היא כנראה המרוויחה העיקרית מהתלהבות ה-AI. החברה החלה את דרכה בעיקר בייצור שבבים לגרפיקה, שיתרונם היחסי הוא יכולת עיבוד מקבילי של הרבה ליבות קטנות. אופי זה מתאים למשימות למידת מכונה הפופולריות ביישומי AI. לכן החברה כמעט נטשה את תחום השבבים הגרפיים ועברה להשקיע את עיקר מאמצי הפיתוח שלה בשבבים ייעודיים ליישומי AI, ונחשבת למובילת השוק בפער גדול.

ברבעון הראשון החברה הציגה זינוק בהכנסות ל-26 מיליארד דולר ברבעון, שיפור עצום של כמעט פי 4 מהרבעון המקביל בשנה שעברה. תחום הגיימינג נותר אחראי ל-10% בלבד מההכנסות, ואספקת שבבים לחוות שרתים הפכה לנתח העיקרי. לחברה רווחיות עצומה, של יותר מ-70%, נתון יוצא דופן בכל תחום שהוא, ומנייתה עלתה בערך פי 6 מינואר 2021, למרות צניחה של 50% בשוויה ב-2022, עם תחילת עידן הריבית הגבוהה.

אבי קמחי, מנהל ההשקעות בקרן הפנסיה הוותיקה 'גלעד', אומר ל'דבר' שבסך הכול הוא אופטימי לגבי תחום ה-AI. "ללא ספק, AI שווה ערך לכל מהפכה תעשייתית שעברנו עד היום. המקבילה של לעבור מסוסים ומרכבות לרכב ממונע. זה ייגע כמעט בכל תעשייה ברמה כזו או אחרת". השאלה הגדולה, לדבריו, היא מתי. "בין העתיד הוורוד הזה למציאות הנוכחית יש פרק זמן, ויש התאמות, מרוויחים ומפסידים. מה שמתווך ביניהם בדרך כלל זה תמחור. אין ספק שההייפ הזה, נכון להיום, מיטיב עם מספר מצומצם של חברות, כמו אמזון, אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט".

הם המוכרים של אתי החפירה?
"הם אלו שסוללים את הכביש. אחרי זה יעלו על הכביש כל מיני אפליקציות AI, שהשוק מנסה לתמחר, אבל ההתפתחות של הטכנולוגיה והיישום שלה עדיין בשלבים מוקדמים. אני מאמין שזה ישפיע על עולם העסקים לעומק, אבל עדיין מוקדם להכריז מי יוביל את זה. כמו כל טרנד, ברגע שאתה מנסה להוסיף AI לפעילות שלך, ייתכן שתזכה כעת לפרמיה מסוימת מהשוק".

ברמה האישית, קמחי נעזר בצ'אט GPT, אבל לא מסתמך עליו בקבלת החלטות בתחום המקצועי. "אין לי ספק שזה יגיע גם לשם". לגבי הערכות השווי הנוכחיות בתחום הוא אומר: "השוק לומד. גם החברות שהכי בלב העשייה של AI לא מגיעות לגובה של תמחורי הבועה של שנת 2000, למשל. ייתכן שתהיה התפקחות ונראה ירידות בהערכות השווי. מנגנוני השוק יכולים ליצור תנודתיות חריגה, אבל אני לא רואה כאן סיכון מערכתי".

אורי אליאבייב, יועץ בתחום ה-AI, אומר ל'דבר' שגם בתחום שלו יש תנופה חזקה בזכות הטרנד. "יותר ויותר ארגונים רוצים לקבל ייעוץ כדי להתאים את עצמם לעידן ה-AI. פתאום כולם מזמינים עבודות מחקר ומדיניות, אז יש הרבה כסף בשאלה של איך לפתח אסטרטגיית AI. ברמה האישית, אני מרצה הרבה למשרדי ממשלה, לרגולטורים, אבל גם לארגונים, מתוך מטרה לקדם את התחום בישראל".

איך יודעים שזה באמת עידן חדש, אם ההשקעות עצומות וההכנסות בינתיים די קטנות?
"החברות הללו לא בהכרח מחפשות רווחיות. כשאתה מקשיב לסם אלטמן, מנכ"ל Open AI, אתה רואה שזה לא מעניין אותו. הוא אומר 'יעלה 5 מיליארד או 50 מיליארד דולר', הוא מבחינתו עסוק בלפתח בינה מלאכותית כללית (AGI). הוא לא מוטרד מעלויות. הטכנולוגיה נמצאת בתהליך יצירה ויש פה קרב על בכורה ואגו".

אורי אליאבייב. "דרושים מוצרים שמספקים ערך בעלות משתלמת, ואלו עדיין לא נמצאו" (צילום: אלבום פרטי)

האם חברות ה-AI מציעות למעסיקים להחליף עובדים יקרים באלגוריתמים זולים?
"אף אחד לא יציג את זה ככה, ומי שכן, ייצור לעצמו נזק תדמיתי גדול. הדיבור הוא על להעצים את העובדים הקיימים שלך, להגדיל את היכולות שלהם".

איך אפשר לקדם מוצרים וחברות בלי מודל עסקי תקף?
"יש חיפוש היום אחר מודלים עסקיים, כמו שחרור המודל בקוד פתוח וגביית תשלום על ביצוע התאמות נוספות ללקוח. יש חברות שמתמקדות בגיוס לקוחות מרשימת 500 התאגידים של פורצ'ן, וגובות עבור מתן גישה (API) למוצרים שהן פיתחו. יש סיכוי ש-Open AI תהיה ספק הפתרונות של אפל, ומשם החברה תזכה להכנסה משמעותית.

"בתחום הרחב שנקרא AI, החלק היקר ביותר לפיתוח הוא מודלי שפה גדולים (LLM), כמו צ'אט GPT ודומיו. בשנה הקרובה לפחות נראה שתחום זה לא יסבול ממחסור במקורות מימון. בטווח היותר ארוך, כמו בכל תחום אחר, דרושים מוצרים שמספקים ערך בעלות משתלמת, ואלו עדיין לא נמצאו".