יום לאחר אישור החלטת הממשלה לחיזוק ושיקום הצפון, ותושבים וראשי רשויות שלא פונו זועמים על התעלמות הממשלה מבעיות הליבה המשותפות לכל האזור. בראש ובראשונה, מדובר על מצבם של אלפי עסקי תיירות, מסעדנות וייצור, שנפגעו משמעותית אך לא זכו לפיצוי. חלק מהיישובים הקרובים לגדר צפויים לקבל פיצוי, אך עשרות אלפי תושבים ובעלי עסקים שנפגעו לא מקבלים מענה מהתוכנית הממשלתית.

במסגרת התוכנית שעברה אמש (שני), אושרה העברת כמיליארד שקלים ליישובים באופן מיידי, לשם תמיכה ישירה בתושבים המפונים בצפון. מתוך התקציב, כ-140 מיליון שקלים הוקצו לרשויות המקומיות לטובת סוגיות פנימיות, כולל מצבם של הלא מפונים. אך הכסף עבור הלא-מפונים לא עוגן בבסיס התקציב, ואין כל הבטחה שהוא יעמוד לרשות התושבים.

"השתקתם את ראשי המועצות האזוריות עם כסף שלא יגיע אלינו" אמרה תושבת המושב מנות שבגליל המערבי, אורית ישקין. מושבה של ישקין, הנמצא במרחק כ-5 ק"מ מהגבול, לא פונה. דבריה התייחסו לבחירת ראשי המועצות האזוריות באזור לא להגיע לישיבה, לאחר שאמש ברכו על החלטת הממשלה. "בזמן שהכסף לא יגיע אלינו, מאשרים מיליונים ליישובים חדשים", הוסיפה ישקין, "זה ניתוק. אנשים בורחים מפה בגלל החלטות הממשלה, ואתם מדברים על הגדלה".

משפחות רבות שהתפנו עצמאית ממושב מנות חזרו אליו לאחרונה, בין היתר בגלל קשיים כלכליים. בחודשים האחרונים נידונה בבג"ץ תביעה של כ-19 מושבים, בהם מנות, בדרישה שהמדינה תאפשר להם מענקים ייעודיים.

"הייתה מעט עזרה ב-2023, אבל מאז תחילת השנה אין כלום. התיירות קורסת ואנחנו קורסים" אמר יוסי קקון, ראש עיריית צפת, "האוצר הבטיח שנהיה בתוך המתווה, וזה לא קרה. אמנם לא פונינו, אבל צפת במלחמה לא פחות, יש אצלנו נפילות ויירוטים. אין תיירות כבר שמונה חודשים, וגם לא תהיה בקרוב".

לדברי קקון, עסקי התיירות בעיר מכוונים את עצמם לכמיליון אורחים בשנה, והשיא מגיע לרוב בימי הילולת המירון, שהייתה אמורה לקרות בימים אלו. גל הביטולים בגלל המלחמה הכניס אותם לחובות כבדים. "רוב עסקי התיירות הם עצמאיים קטנים, משפחתיים. הם צריכים סיוע עכשיו".

"מאכזב ומכעיס שיישובי קו העימות שלא פונו לא נמצאים בתוכנית בכלל" אמר ראש עיריית מעלות-תרשיחא מוטי בן-דוד. לדבריו, לראשי הרשויות הובטח מספר פעמים שהחלטת הממשלה לא תעבור לפני הצגת תכנית ברורה לפיצוי יישובי קו העימות הלא מפונים.

ראש עיריית מעלות-תרשיחא מוטי בן דוד (צילום: דוד טברסקי)

"אנחנו לא דורשים את אותם התנאים", אמר בן דוד, "אבל המצוקות נרחבות, ואנחנו לא זוכים ליחס. המדינה צריכה לפנות למס הכנסה, ולאפשר תוכניות פיצוי עבור יישובים שמעבר למרחק של 9 ק"מ".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הצטרף לביקורת ואמר שבאחריותו ובאחריות הועדה לפעול להרחבת מתווה הפיצויים לפחות עד 15 ק"מ מהגבול, ולהגדיל את התקציבים שיקבלו הרשויות לשם תמיכה בצרכי הלא מפונים.

ראש הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) זכה לביקורת קשה מחברי הועדה, על כך שחרף ההבטחות, הוועדה לא פייקחה מספיק על בניית התוכנית הממשלתית, וקיימת אי בהירות לגבי רבים מהמקורות התקציביים הנדרשים עבורה. ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), ראש שדולת שיקום הצפון, העלה חשש שמקורות תקציביים יוקצו מתקציבי עבר, כך שלא יהווה השקעה נוספת: "תקציבים שהוקצו לצפון לפני המלחמה לא צריכים להיות חלק מהתכנית". גפני קיבל את הביקורת, ואמר שיפעל להבאת צמרת האוצר לוועדה בזמן הקרוב, כדי לבחון את המקורות התקציביים לכל סעיפי התוכנית.